איך להתמודד עם מצבי לחץ בגיל השלישי?

במאמר הבא נשתמש בידע של פרופ' משה קוטלר כדי להבין כיצד תחום העוסק בחקר מחלות המלוות את תהליך ההזדקנות יכול להקל על מצבי לחץ.

פרופ' משה קוטלר מתמקד בטיפול בהפרעות דחק נפשי, פוסט טראומה והפרעות נפשיות. הוא מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומשמש יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. הידע והניסיון עומדים לרשות מומחים באיגוד הפסיכאטריה מאפשרים בין היתר התמודדות נכונה עם מצבי לחץ בקרב מטופלי גריאטריה. על מנת להבין כיצד באה לידי ביטוי התמודדות מן הסוג הזה, כדאי קודם להגדיר את מאפייני הגיל הגריטארי ולהפנים את משמעותו.

גריאטריה היא תחום העוסק בחקר מחלות המזוהות עם בני הגיל השלישי. בעזרת מחקר הנמשך שנים רבות ניתן לבחור יום טיפול יעיל גם למצבי לחץ וחרדה. תהליך ההזדקנות כרוך בקשיים רבים, המצטרפים לעיתים קרובות אל לחץ נפשי וקוגנטיבי. תפקידו של פרופ' משה קוטלר ומומחים אחרים הוא לזהות את מוקד הלחץ ולאזן אותו.

נסיבות הדחק בגיל השלישי

מטופלי גריאטריה מגיעים אל ייעוץ מקצועי בשל נסיבות מגוונות, אך עדיין אפשר לזהות מספר גורמים משותפים באמצעותם ניתן לנבא התרחשות מעוררת דחק:

•          עומס וגירוי בעוצמה גבוהה ללא יכולת הסתגלות נורמלית
•           קונפליקט כתוצאה מדילמה או התנגשות בין שני רצונות
•           חוסר שליטה הנובע ממקור פיזי או קוגנטיבי
•           שינויים המאיימים על שלום הפרט ומהווים אתגר

המטרה העיקרית של פרופ' משה קוטלר היא למנוע תגובות לא רצויות כתוצאה מהחשיפה אל מצבי לחץ ודחק. ראשית, התגובה הקשה ביותר מתפתחת כתוצאה מאירועים חיצוניים אולם היא קיימת גם בנבכי הנפש. בין התגובות הקיצוניות ניתן למנות אלימות, תוקפנות, תחושת תסכול, זעם ועוד. שנית, יש הרבה תגובות למצבי לחץ אשר אינן מקבלות ביטוי חיצוני. תגובות אלו הן לא פחות קשות ונהוג להתייחס אליהן בתור חוסר ישע.

כיצד מתמודדים עם הלחץ הנפשי?

מטפל הנדרש לטפל בלחץ בקרב מטופלים גריאטריים חייב לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים שלהם. יש מספר דרכים בהן ניתן לנקוט, אולם חשוב לבחור בדרך שעולה בקנה אחד עם גילו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, נסיבות המצב בו הוא חווה לחץ וכן הלאה. בטכניקה אחת של התמודדות מתבקש המטופל לתכנן את הדרך בה יתגבר על הקושי. בטכניקה אחרת יש התמודדות מוכוונת רגש ובה מתמקדים בניסיון להקל על הרגשות השליליים המלווים את הדחק, הלחץ הנפשי והחרדה.

בסופו של דבר, כל מטופל גריאטרי עשוי לסבול במוקדם או במאוחר בתופעות לחץ. תופעות אלו נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והדבר החשוב הוא לזהות אותן בזמן. רצוי להתייעץ עם מומחים כמו משה קוטלר ולנסות להבין את המשמעות של תחושת הלחץ וכמובן את טכניקת ההתמודדות הרצויה. 

הפרופסור משה קוטלר מסביר על השימוש בקנאביס כטיפול לפוסט טראומה

הקנאביס ידוע לא פעם בתור סם לא חוקי אשר צורכים אותו בכדי להירגע ולקבל תחושת שלווה. עם זאת, מספר הפרופסור משה קוטלר, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הנפש, כי קנאביס גם יכול לסייע למטופלים רפואיים בשורה ארוכה של מקרים. ברוב המקרים, מכירים בתרומת הקנאביס בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות פיזיות שונות, אנשים עם כאבים עזים, חולים סופניים, וכיו"ב. לדברי משה קוטלר, בשנים האחרונות בודקים קו אפשרי חדש - והוא צריכת קנאביס ע"י אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית.

מה הקשר בין השניים?

●       מהי פוסט טראומה? - מעבר לשיח הרגיל והיומיומי במונח פוסט טראומה, מסביר משה קוטלר, כי מדובר על תופעה שבה עקב חשיפה לאירועים שהובילו ללחץ ולמתח נפשי גבוה במיוחד, מפתח האדם קשיים להמשיך בחייו - בין השאר הדבר מוביל לעתים לתופעות של דיכאון, שיתוק, חרדה, וכיו"ב. לא פעם יכולים לעבור מספר ימים, שבועות, חודשים ואף שנים, עד שהפוסט טראומה יוצאת.

●       השפעת הקנאביס - בקנאביס יש חומר שמכונה THC. זהו חומר אשר משפיע על מספר מערכות בגוף ובעיקר על המערכת האנדוקנביאונידית. מערכת זו היא בעלת השפעה מרחיקת לכת על גוף - בין השאר אחראית למפלס המתח שאנו חשים, לשינה שלנו, לתחושות הכאב, ועוד. ע"י צריכת הקנאביס, מסביר משה קוטלר כי השפעת המערכת הזו על הגוף יורדת, וכך סממני הפוסט טראומה אף הם יורדים.

●       האם זה חוקי? - נכון להיום, פוסט טראומה לא מופיעה כמחלה אשר מי שלוקה בה יכול לקבל באופן אוטומטי מרשם לקנאביס רפואי. עם זאת, בישראל היו כבר למעלה מ300 מקרים בהם אושר שימוש חריג בקנאביס לטובת הלוקים בפוסט טראומה.

ומה יהיה בעתיד?

אפשר שאם מגמה זו תמשיך, הרי שבעתיד כל אדם שיאובחן ע"י פסיכיאטר כמו משה קוטלר, כלוקה בפוסט טראומה - יוכל ללכת ולקבל מרשם עבור קנאביס רפואי. עם זאת, גורמים רבים עדיין מתנגדים לכך, ולכן יש לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו.

למידע מקצועי נוסף אתם מוזמנים לערוץ היוטיוב של פרופ משה קוטלר