כיצד מציעים מועדוני תעסוקה שיקום?

המטרה העיקרית של מועדוני תעסוקה היא להציע תהליך שיקום אפקטיבי עבור אנשים הסובלים מהפרעה נפשית. ההפניה למועדונים מן הסוג הזה ניתנת לרוב על ידי פסיכיאטר מוסמך מסוגו של פרופ' משה קוטלר. בנוסף, גם עובדים סוציאליים, רופאים מטפלים, בתי חולים ומוסדות ציבוריים יכולים לעודד אנשים להגיע אל מועדוני תעסוקה.

מועדוני תעסוקה מציעים שיקום המבוסס על הקשיים של חולי נפש. באמצעות הכלים המיושמים במועדונים אלו ניתן להשתלב חזרה בקהילה, להתמודד עם סיטואציות שגרתיות ואינטראקציות חברתיות ולחפש מסגרת תעסוקתית. השיקום הוא מנטאלי ונפשי ולעיתים קרובות הוא משלב בין תחומי טיפול בריאותיים, פסיכולוגיים, נפשיים, סוציאליים, חברתיים ופסיכיאטריים.

התאמת תהליך השיקום באמצעות התייעצות עם פרופ' משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר ופסיכיאטרים מוסמכים אחרים יכולים להתאים את תהליך השיקום המיושם בתוך מועדוני תעסוקה. אלו כללי האצבע המאפשרים התאמה כזו:

א. מכלול הסביבה החברתית - מועדוני תעסוקה מציעים שיקום תוך התייחסות למכלול הסביבה החברתית של הנפגע. כיום כבר ידוע שאין טעם להסתפק רק בחיזוק הצרכים והרצונות של המטופלים, אלא שיש חובה לדאוג למכלול הסביבתי כולו על מנת להבטיח אפקטיביות בטווח הרחוק.

ב. אופטימיות – התאמת תהליך השיקום מחייבת העברת תחושות אופטימיות עבור הנפגעים. אפשר לשלב את הנוכחות בתוך מועדוני תעסוקה עם פגישות מול פסיכיאטרים ואנשי מקצוע חיצוניים.

ג. קבוצות טיפוליות – אחד היתרונות הגדולים של שיקום באמצעות מועדוני תעסוקה בא לידי ביטוי בהיווצרות קבוצות טיפוליות. קבוצה היא מקום בו חולי נפש מרשים לעצמם להביע מחשבות, לשתף ברגשות ולהתמודד עם פחדים וחרדות.

לסיכום, מועדוני תעסוקה מציעים שיקום המבוסס על מאפיינים פיזיולוגיים, נפשיים וחברתיים. האווירה במועדוני תעסוקה מספקת לחולי נפש הזדמנות לחזור ולהשתלב בחברה בצורה מהירה. המועדונים מופעלים על ידי אנשי מקצוע ומגובים בידע של פסיכיאטרים.

מהי הפרעת אישיות היסטריונית?

רמת רגשנות גבוהה וצורך מופרז בתשומת לב יכולים להצביע על הפרעת אישיות היסטריונית. במאמר הבא נציג

את חוות הדעת של מומחים כמו פרופ משה קוטלר ונסביר כיצד מטפלים בהפרעה מן הסוג הזה

פרופ משה קוטלר

הפרעת אישיות היסטריונית כוללת מספר מאפיינים מובהקים. ראשית, היא מתאפיינת ברמת רגשנות גבוהה ובצורך מופרז בתשומת לב מהסביבה הקרובה והרחוקה. שנית, הצורך בקרבה של אנשים אחרים נובע מבחינת בעל ההפרעה מרצון לכך שיהיו עדים לתנודותיו רגשיות. הסימפטומים של ההפרעה כוללים עיסוק מופרז בהופעה חיצונית, ניסיון לייצר מראה שונה וייחודי, נטייה לתיאור מערכות יחסים באופן דרמטי וסגנון דיבור אקספרסיבי וחסר פרטים. מומחים מסוגו של פרופ משה קוטלר מצביעים גם על תקשורת הכוללת מחוות פתייניות, התנהגות מינית מוגזמת וקושי להישאר מחוץ לעניינים בתור מאפיינים של ההפרעה.

הפרעת אישיות היסטריונית לרוב אינה פוגעת ביכולת התפקוד של בעל ההפרעה. היא לא באה על חשבון השתלבות חברתית או תעסוקתית, היא נפוצה בקרב בעלי מראה חיצוני מעל הממוצע ושיעורה הוא בערך 2%-3% מהאוכלוסייה. סימנים ראשונים של ההפרעה מופיעים בדרך כלל בגיל ההתגברות אולם בהיעדר טיפול היא עשויה להימשך לכל אורך החיים.

מה גורם להפרעת אישיות היסטריונית?

פסיכיאטרים מסוגו של פרופ משה קוטלר משתמשים בגישות שונות על מנת להציג את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית:

א. גישה פסיכודינאמית – לפי הגישה הזו מתעוררת הפרעת אישיות היסטריונית בשל נוכחות של הורים קרים או שתלטנים, שגורמים לתחושת דחייה ותלותיות בקרב הילדים.

ב. תיאוריית למידה – הגישה הזו מתמקדת בדפוסי למידה לא נכונים המועברים לילדים דרך ההורים.

ג. גישה קוגנטיבית – זו גישה המתייחסת להיבט ההיכרתי. היא מתמקדת בעיסוק ברגש כעניין המפחית את המעורבות של בעל ההפרעה במתרחש בעולם החיצון.

ד. גישה סוציו-תרבותית – גישה המתייחסת לאופן בו ציפיות החברה משפיעות על תפיסת עולמו של בעל ההפרעה.

ה. גישה פרוידיאנית- יש גישה המתייחסת למנגנוני הגנה שאמורים להתפתח אצל מבוגרים לצורך התמודדות עם בעיה. שימוש לא נכון במנגנון הגנה עשוי לגרום הפרעת אישיות.

מלבד האמור לעיל, קיימות גישות הבוחנות את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית לפי טראומות שנחוו בילדות.

המלצות פרופ משה קוטלר על טיפול מתאים

התייעצות מוקדמת עם מומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור לאיתור טיפול מתאים עבור הפרעת אישיות היסטריונית. אופציה אחת היא להשתמש במסלול טיפול פסיכודינאמי בו עוזרים למטופל להכיר ברגשותיו וגם לפתח תגובתיות רגשית תקינה. אופציה אחרת היא להעדיף טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בו מפחיתים את המחשבות השליליות שאינן תורמות לתפקוד התקין של המטופל.

אופציות אחרות לטיפול בהפרעת אישיות היסטריונית הן טיפול קבוצתי או מדיטציה. לרוב קשה לאנשים עם הפרעת אישיות להישאר במסגרת טיפולית לאורך זמן, לכן כדאי להתייעץ עם פרופ משה קוטלר גם לגבי שילוב ריגושים והחלפות בין טכניקות טיפול שונות.

מהי פסיכיאטריה משפטית?

משה קוטלר

פסיכיאטר יכול לבחור את התחום של פסיכיאטריה משפטית בתור תת-התמחות. התמחות זו מעניקה לרופא מסוגו של פרופ' משה קוטלר את הזכות להעניק חוות דעת מקצועית לאנשים שעומדים למשפט. ההתמחות מסמיכה את הפסיכיאטר לכתוב את חוות הדעת, לערוך אותה ולטפל בה בהתאם להוראות החוק. חוות דעת פסיכיאטרית נכתבת כאשר יש צורך מבחינת בתי המשפט ועורכי הדין באינדיקציה לאי שפיות של אדם מסוים.

פסיכיאטריה משפטית מבוססת על הערכה מקצועית של הפסיכיאטר. היא קובעת במקרים רבים את גזר דינו של נאשם, יכולה להכריע בשאלה האם יועבר למאסר או לבית חולים לחולי נפש ומשפיעה גם על אופי הטיפול שיקבל. בין היתר נדרש הפסיכיאטר לספק חוות דעת רק לאחר שהוא בוחן את ההיסטוריה האישית, הרפואית והפלילית של המטופל. מעבר לכך, על הפסיכיאטר לערוך ראיונות עם בני משפחתו וכל קרוביו של המטופל טרם הגשת חוות הדעת הסופית לבית המשפט.

תפקידו של פרופ' משה קוטלר במתן חוות דעת

פסיכיאטריה משפטית ניתנת בתחום המשפט הפלילי והאזרחי. משפט פלילי עוסק ברצח, אונס התעללות וכדומה ובמהלכו פסיכיאטר מסוגו של משה קוטלר מסביר האם לדעתו הנאשם שפוי או לא שפוי. לעומת זאת, במשפט אזרחי תפקידו של משה קוטלר הוא לאפשר לשופט לקבל החלטה לגבי נכות נפשית, קבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, אישור צוואות, קביעת אפוטורופוס וכדומה.

אלו השאלות המתעוררות במהלך כתיבת חוות דעת משפטית של פסיכיאטר:

• האם הנאשם חווה שינוי בדרכי ההתנהגות לעיתים קרובות?
• כיצד משפיעים דפוסי החשיבה על התנהגותו של הנאשם?
• האם האדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבה?
• מה משמעות שפת גופו של הנאשם?
• כיצד אופן דיבורו מייצג את מצבו הנפשי של הנאשם?

תשובות לשאלות אלו מאפשרות כתיבת חוות דעת מלאה ויסודית.