פרופסור משה קוטלר - הפרעות דחק (סטרס) נפשי

מה גורם לתחושות סטרס, מה ההבדלים בין סוגים של הפרעות דחק ומה אפשר לעשות כדי להתמודד איתן? במאמר הבא נציג את התשובות לשאלות הנפוצות ונמליץ על דרכי טיפול שמתאימות לאנשים בכל הגילאים

המונח דחק נפשי, או בלועזית "סטרס", מציין תחושת מצוקה שנגרמת על רגע פגיעה באיזון של האדם. אותה פגיעה עלולה להופיע בגלל גירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או בשל גירוי פסיכולוגי. יש הבדל משמעותי בין סוגי הגירויים וזיהוי נכון של הגורם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול בהפרעות דחק וסטרס. עם זאת, כיום ניתן לטפל ברוב סוגי ההפרעות ואפשר לעשות זאת בעזרת התייעצות עם אנשי מקצוע.

סוגים של הפרעות דחק

הדרך הטובה ביותר לנבא דחק היא לבחון את המקור שלו. בהקשר הזה ניתן להצביע על כמה סוגים בולטים של הפרעות סטרס:

א. עומס – הפרעות דחק שנגרמות בגלל עומס פוגעות באיכות החיים. אלו הפרעות שנגרמות בגלל עומס בעוצמה גבוהה ולחץ שהאדם לא מסוגל להתמודד אתו. באופן עקרוני, יש גבול ליכולת ההסתגלות של האדם לעומס. כאשר העומס חוצה את הרף הזה, הדחק מצטבר וההפרעה הנפשית מופיעה במלוא עוצמתה.

ב. דילמות והתלבטויות – גם דילמות והתלבטויות שהן חלק מחיי היום יום עלולות לגרום במקרים מסוימים לדחק וסטרס. דילמה היא כידוע לא רק מצב שבו ניתן לבחור בין כמה אפשרויות, אלא גם מצב נפשי שבו שני רצונות מתנגשים. ההתנגשות יוצרת לחצים ובמקרים מסוימים היא קיימת בקרב בעלי חיים.

ג. חוסר שליטה – אנשים שצריכים לחוש שליטה בכל אלמנט בחייהם חווים דחק וסטרס כאשר הם מאבדים אותו. חוסר שליטה גורם לתחושה לא נעימה של סטרס והוא מגבל את היכולת של האדם להתמודד עם מצבים רגישים. היתרון הוא שניתן לפתור יחסית בקלות מצבים של חוסר שליטה, מה גם שמלבד התמודדות עם סטרס ניתן גם למנוע הפרעות נפשיות נוספות.

ד. שינויים בחיים האישיים – כל שינוי שאותו האדם חווה בחיים האישיים משפיע בצורה כזו או אחרת על האיזון הנפשי. כאשר השינויים מתרחשים בקצב מהיר מדי או במקרים שבהם הם קיצוניים ונערכים ללא התראה מוקדמת, הגוף עלול להגיב בסטרס.

סימפטומים של הפרעת דחק וסטרס

מי שרוצה לדעת מתי לפנות לאנשי מקצוע על מנת להתמודד בצורה יסודית עם סיטואציה של הפרעות דחק נפשי וסטרס צריך לזהות את הסימפטומים המקדימים. כאן יש מספר סממנים חיצוניים שכדאי להכיר ובהם:

• קמטים במרכז המצח ובחלק העליון של הפנים
• פה פתוח לאורך זמן ובצורה בלתי נשלטת
• שפתיים קפוצות ומתוחות גם בזמן פנוי
• גבות מורמות ואישונים מורחבים

הבדלים בין סוגי סטרס

הטעות הנפוצה היא לייחס לכל סוגי הפרעות הדחק הנפשי והסטרס את אותן שיטות טיפול. בפועל יש כמובן הבדלים בין סוגי סטרס וכל הפרעה נפשית דורשת טיפול שונה. חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע במידה ומתלבטים לגבי הטיפול המתאים, לשקול טיפול תרופתי ולא לשכוח לערב פסיכיאטר מוסמך.

למה להתייעץ עם פרופסור משה קוטלר?

פרופסור משה קוטלר הוא איש המקצוע שאתו צריך להתייעץ בכל הנוגע להפרעות דחק וסטרס. מלבד העובדה שהוא כיהן כמנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב, פרופסור משה קוטלר גם משמש כמשנה לדקאן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. התייעצות איתו מבטיחה יחס אישי וניסיון של שנים רבות בטיפול בסוגים שונים של הפרעות נפשיות. בנוסף, כדאי לפנות מוקדם לפרופסור משה קוטלר וכך לשפר את איכות החיים גם על רקע נפשי מורכב של עשרות שנים.

מהי הפרעת אישיות היסטריונית?

רמת רגשנות גבוהה וצורך מופרז בתשומת לב יכולים להצביע על הפרעת אישיות היסטריונית. במאמר הבא נציג

את חוות הדעת של מומחים כמו פרופ משה קוטלר ונסביר כיצד מטפלים בהפרעה מן הסוג הזה

פרופ משה קוטלר

הפרעת אישיות היסטריונית כוללת מספר מאפיינים מובהקים. ראשית, היא מתאפיינת ברמת רגשנות גבוהה ובצורך מופרז בתשומת לב מהסביבה הקרובה והרחוקה. שנית, הצורך בקרבה של אנשים אחרים נובע מבחינת בעל ההפרעה מרצון לכך שיהיו עדים לתנודותיו רגשיות. הסימפטומים של ההפרעה כוללים עיסוק מופרז בהופעה חיצונית, ניסיון לייצר מראה שונה וייחודי, נטייה לתיאור מערכות יחסים באופן דרמטי וסגנון דיבור אקספרסיבי וחסר פרטים. מומחים מסוגו של פרופ משה קוטלר מצביעים גם על תקשורת הכוללת מחוות פתייניות, התנהגות מינית מוגזמת וקושי להישאר מחוץ לעניינים בתור מאפיינים של ההפרעה.

הפרעת אישיות היסטריונית לרוב אינה פוגעת ביכולת התפקוד של בעל ההפרעה. היא לא באה על חשבון השתלבות חברתית או תעסוקתית, היא נפוצה בקרב בעלי מראה חיצוני מעל הממוצע ושיעורה הוא בערך 2%-3% מהאוכלוסייה. סימנים ראשונים של ההפרעה מופיעים בדרך כלל בגיל ההתגברות אולם בהיעדר טיפול היא עשויה להימשך לכל אורך החיים.

מה גורם להפרעת אישיות היסטריונית?

פסיכיאטרים מסוגו של פרופ משה קוטלר משתמשים בגישות שונות על מנת להציג את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית:

א. גישה פסיכודינאמית – לפי הגישה הזו מתעוררת הפרעת אישיות היסטריונית בשל נוכחות של הורים קרים או שתלטנים, שגורמים לתחושת דחייה ותלותיות בקרב הילדים.

ב. תיאוריית למידה – הגישה הזו מתמקדת בדפוסי למידה לא נכונים המועברים לילדים דרך ההורים.

ג. גישה קוגנטיבית – זו גישה המתייחסת להיבט ההיכרתי. היא מתמקדת בעיסוק ברגש כעניין המפחית את המעורבות של בעל ההפרעה במתרחש בעולם החיצון.

ד. גישה סוציו-תרבותית – גישה המתייחסת לאופן בו ציפיות החברה משפיעות על תפיסת עולמו של בעל ההפרעה.

ה. גישה פרוידיאנית- יש גישה המתייחסת למנגנוני הגנה שאמורים להתפתח אצל מבוגרים לצורך התמודדות עם בעיה. שימוש לא נכון במנגנון הגנה עשוי לגרום הפרעת אישיות.

מלבד האמור לעיל, קיימות גישות הבוחנות את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית לפי טראומות שנחוו בילדות.

המלצות פרופ משה קוטלר על טיפול מתאים

התייעצות מוקדמת עם מומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור לאיתור טיפול מתאים עבור הפרעת אישיות היסטריונית. אופציה אחת היא להשתמש במסלול טיפול פסיכודינאמי בו עוזרים למטופל להכיר ברגשותיו וגם לפתח תגובתיות רגשית תקינה. אופציה אחרת היא להעדיף טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בו מפחיתים את המחשבות השליליות שאינן תורמות לתפקוד התקין של המטופל.

אופציות אחרות לטיפול בהפרעת אישיות היסטריונית הן טיפול קבוצתי או מדיטציה. לרוב קשה לאנשים עם הפרעת אישיות להישאר במסגרת טיפולית לאורך זמן, לכן כדאי להתייעץ עם פרופ משה קוטלר גם לגבי שילוב ריגושים והחלפות בין טכניקות טיפול שונות.

איך מונעים התמכרות למשככי כאבים?

מהי הפרעת אישיות גבולית?

חיים חסרי יציבות יכולים להעיד על הפרעת אישיות גבולית. הפרעה זו באה לידי ביטוי ברגשות עזים המשתנים

במהירות, היא מקשה על שליטה בדחפים ולעיתים היא מלווה בהתפרצויות זעם אלימות והתנהגות מאיימת. מנגד, גם הסתגרות, התנתקות או דיכאון בעקבות ביקורת או תסכול נפוצים בקרב מי שסובל מההפרעה.

בתחום בריאות הנפש עוסקים רבות בנושא של הפרעת אישיות גבולית. פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע מאמצים גישות שונות ובעיקר מתייחסים להיבטים הבאים של ההפרעה:

• ·         תחום ההתנהגות
• ·         אופי היחסים של המטופל עם הסביבה
• ·         תחושת העצמי של הסובלים מההפרעה
• ·         אופי החשיבה של המטופל
• ·         תחושות הגוף לרבות הפרעות אכילה, שינה, רגישות יתר וכדומה

חשוב לציין כי כמו הפרעות אישיות אחרות, גם במקרה של הפרעת אישיות גבולית יש גוונים שונים העלולים להופיע. כל ההפרעות גורמות כאב נפשי והן מחבלות בסיכוי לנהל חיים תקינים. למרבה השמחה, יש היום שורה ארוכה של טיפולים שיכולים לעזור להתמודד עם התופעה ואף להעלים כליל את התסמינים השליליים שלה. היות ומדובר על תופעה המפריעה לאיכות החיים ברמה היומית, הטיפול צריך לכלול שילוב בין ייעוץ פסיכולוגי ולעיתים גם נטילת תרופות מיוחדות.

ההשפעה של ההפרעה בחיי היומיום

הפרעת אישיות גבולית מביאה להתנהגות אימפולסיבית שאינה מתחשבת בתוצאות ולא כוללת תכנון מראש. ההפרעה גורמת לאנשים הסובלים ממנה לסבול מיחסים דרמטיים ועזים מול בני זוג, משפחה וחברים. כתוצאה מכך, הפרעת אישיות גבולית מלווה במשברים רגשיים ובמאמצים נואשים למנוע נטישה. בחלק מהמקרים גוררת הפרעת אישיות גבולית ניסיונות התאבדות והיא יכולה גם לגרום בעיות גופניות לצד בלבול, שעמום או תחושת ריקנות.

לסיכום, הפרעת אישיות גבולית אינה פשוטה. עם זאת, התייעצות עם פרופסור משה קוטלר ומומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור להתמודד עם ההפרעה ולהתגבר עליה. 

איך להתמודד עם מצבי לחץ בגיל השלישי?

במאמר הבא נשתמש בידע של פרופ' משה קוטלר כדי להבין כיצד תחום העוסק בחקר מחלות המלוות את תהליך ההזדקנות יכול להקל על מצבי לחץ.

פרופ' משה קוטלר מתמקד בטיפול בהפרעות דחק נפשי, פוסט טראומה והפרעות נפשיות. הוא מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומשמש יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. הידע והניסיון עומדים לרשות מומחים באיגוד הפסיכאטריה מאפשרים בין היתר התמודדות נכונה עם מצבי לחץ בקרב מטופלי גריאטריה. על מנת להבין כיצד באה לידי ביטוי התמודדות מן הסוג הזה, כדאי קודם להגדיר את מאפייני הגיל הגריטארי ולהפנים את משמעותו.

גריאטריה היא תחום העוסק בחקר מחלות המזוהות עם בני הגיל השלישי. בעזרת מחקר הנמשך שנים רבות ניתן לבחור יום טיפול יעיל גם למצבי לחץ וחרדה. תהליך ההזדקנות כרוך בקשיים רבים, המצטרפים לעיתים קרובות אל לחץ נפשי וקוגנטיבי. תפקידו של פרופ' משה קוטלר ומומחים אחרים הוא לזהות את מוקד הלחץ ולאזן אותו.

נסיבות הדחק בגיל השלישי

מטופלי גריאטריה מגיעים אל ייעוץ מקצועי בשל נסיבות מגוונות, אך עדיין אפשר לזהות מספר גורמים משותפים באמצעותם ניתן לנבא התרחשות מעוררת דחק:

•          עומס וגירוי בעוצמה גבוהה ללא יכולת הסתגלות נורמלית
•           קונפליקט כתוצאה מדילמה או התנגשות בין שני רצונות
•           חוסר שליטה הנובע ממקור פיזי או קוגנטיבי
•           שינויים המאיימים על שלום הפרט ומהווים אתגר

המטרה העיקרית של פרופ' משה קוטלר היא למנוע תגובות לא רצויות כתוצאה מהחשיפה אל מצבי לחץ ודחק. ראשית, התגובה הקשה ביותר מתפתחת כתוצאה מאירועים חיצוניים אולם היא קיימת גם בנבכי הנפש. בין התגובות הקיצוניות ניתן למנות אלימות, תוקפנות, תחושת תסכול, זעם ועוד. שנית, יש הרבה תגובות למצבי לחץ אשר אינן מקבלות ביטוי חיצוני. תגובות אלו הן לא פחות קשות ונהוג להתייחס אליהן בתור חוסר ישע.

כיצד מתמודדים עם הלחץ הנפשי?

מטפל הנדרש לטפל בלחץ בקרב מטופלים גריאטריים חייב לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים שלהם. יש מספר דרכים בהן ניתן לנקוט, אולם חשוב לבחור בדרך שעולה בקנה אחד עם גילו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, נסיבות המצב בו הוא חווה לחץ וכן הלאה. בטכניקה אחת של התמודדות מתבקש המטופל לתכנן את הדרך בה יתגבר על הקושי. בטכניקה אחרת יש התמודדות מוכוונת רגש ובה מתמקדים בניסיון להקל על הרגשות השליליים המלווים את הדחק, הלחץ הנפשי והחרדה.

בסופו של דבר, כל מטופל גריאטרי עשוי לסבול במוקדם או במאוחר בתופעות לחץ. תופעות אלו נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והדבר החשוב הוא לזהות אותן בזמן. רצוי להתייעץ עם מומחים כמו משה קוטלר ולנסות להבין את המשמעות של תחושת הלחץ וכמובן את טכניקת ההתמודדות הרצויה. 

הפרופסור משה קוטלר מסביר על השימוש בקנאביס כטיפול לפוסט טראומה

הקנאביס ידוע לא פעם בתור סם לא חוקי אשר צורכים אותו בכדי להירגע ולקבל תחושת שלווה. עם זאת, מספר הפרופסור משה קוטלר, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הנפש, כי קנאביס גם יכול לסייע למטופלים רפואיים בשורה ארוכה של מקרים. ברוב המקרים, מכירים בתרומת הקנאביס בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות פיזיות שונות, אנשים עם כאבים עזים, חולים סופניים, וכיו"ב. לדברי משה קוטלר, בשנים האחרונות בודקים קו אפשרי חדש - והוא צריכת קנאביס ע"י אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית.

מה הקשר בין השניים?

●       מהי פוסט טראומה? - מעבר לשיח הרגיל והיומיומי במונח פוסט טראומה, מסביר משה קוטלר, כי מדובר על תופעה שבה עקב חשיפה לאירועים שהובילו ללחץ ולמתח נפשי גבוה במיוחד, מפתח האדם קשיים להמשיך בחייו - בין השאר הדבר מוביל לעתים לתופעות של דיכאון, שיתוק, חרדה, וכיו"ב. לא פעם יכולים לעבור מספר ימים, שבועות, חודשים ואף שנים, עד שהפוסט טראומה יוצאת.

●       השפעת הקנאביס - בקנאביס יש חומר שמכונה THC. זהו חומר אשר משפיע על מספר מערכות בגוף ובעיקר על המערכת האנדוקנביאונידית. מערכת זו היא בעלת השפעה מרחיקת לכת על גוף - בין השאר אחראית למפלס המתח שאנו חשים, לשינה שלנו, לתחושות הכאב, ועוד. ע"י צריכת הקנאביס, מסביר משה קוטלר כי השפעת המערכת הזו על הגוף יורדת, וכך סממני הפוסט טראומה אף הם יורדים.

●       האם זה חוקי? - נכון להיום, פוסט טראומה לא מופיעה כמחלה אשר מי שלוקה בה יכול לקבל באופן אוטומטי מרשם לקנאביס רפואי. עם זאת, בישראל היו כבר למעלה מ300 מקרים בהם אושר שימוש חריג בקנאביס לטובת הלוקים בפוסט טראומה.

ומה יהיה בעתיד?

אפשר שאם מגמה זו תמשיך, הרי שבעתיד כל אדם שיאובחן ע"י פסיכיאטר כמו משה קוטלר, כלוקה בפוסט טראומה - יוכל ללכת ולקבל מרשם עבור קנאביס רפואי. עם זאת, גורמים רבים עדיין מתנגדים לכך, ולכן יש לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו.

למידע מקצועי נוסף אתם מוזמנים לערוץ היוטיוב של פרופ משה קוטלר

כיצד מתמודדים עם מוות של בן משפחה

פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן, אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם כך, מה ניתן לעשות?

כמה עצות להתמודדות

●       לא קשור לזמן - פרופ' משה קוטלר מסביר כי משפט כמו "הזמן עושה את שלו" פשוט איננו נכון. יש אנשים

שממצים את תהליך האבל לאחר חודשיים, יש מי שאחרי שנה, ויש מי שהתהליך ייקח להם עשור, ואולי ימשיך וילווה אותם במקומות מסוימים. בני אדם הם שונים אחד מהשני, ולכן אין צורך לדחוק באדם כאשר הוא חש צורך להתאבל על אובדן קרוב משפחה.

●       לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר, לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן - וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות וסובלנות מצד כולם.

●       מתי פונים לטיפול? - יש כמה מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן, אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.

להפנות גם את הקרובים

חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ' משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.

מהן הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מאופיינות בדפוס חשיבתי או התנהגותי השונה מהמקובל הגורם לפגיעה בתפקוד או למצוקה. הפרעות נפשיות מסווגות דפוסי התנהגות שבין הנורמאלי לאי נורמאלי לצורך של איבחון וטיפול בבעיות אלה על ידי הפסיכיאטריה.

סוגים שונים של הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מסווגות על ידי שתי שיטות עיקריות – השיטה האמריקנית המתוארת ב DSM והשיטה

האירופאית המתוארת ב 10 ICD וההבדלים בין שתי השיטות מאד קטנים.

פרופ משה קוטלר הוא פסיכיאטר המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות והוא מכהן גם כראש החוג ללימודי פסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף משמש פרופ משה קוטלר כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל וכפסיכיאטר משפטי.

הסיווג בשיטה האמריקנית של מחלות נפש מחולק לחמישה צירים שונים:

1. הציר הראשון עוסק בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות דו קוטביות דיכאון מז'ורי, חרדות וכדומה.
2. הציר השני עוסק בהפרעות אישיות או הפרעות על רקע פיגור שכלי.
3. הציר השלישי עוסק בהפרעות מוחיות או גופניות עם ביטוי נפשי התנהגותי.
4. הציר הרביעי עוסק בבעיות נפשיות של מצבי דחק (סטרס) לחצים סביבתיים וחברתיים
5. הציר החמישי מתאר את רמת התפקוד.

בין הסוגים העיקריים של הפרעות נפשיות ניתן למנות:

• סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות הפוגעות בשיפוט המציאות
• הפרעות אפקטיביות הקשורות למצבי רוח שונים
• נוירוזות כמו חרדות שונות וכדומה
• הפרעות אישיות הגורמות לקשיים בהסתגלות למציאות
• בעיות בתפקוד המיני
• הפרעות שליטה ואימפולסיביות
• הפרעות שמקורן בינקות או בילדות
• הפרעות מסיבות רפואיות
• הפרעות נפשיות עקב שימוש בחומרים כדוגמת סמים, אלכוהול, קפאין, ניקוטין וכדומה.

הפרעות נפשיות היוו בסיס לכתיבת ספרים ועשיית סרטים רבים שבהם הגיבור סובל מהפרעות נפשיות שונות כמו פיצול אישיות בסרט פסיכו של היצ'קוק וכיוצא באלה.

לכבוד יום הבריאות הבינלאומי: הכירו את מרכז בריאות הנפש בבאר יעקב

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב הוא חלק משילוב של שלושה מרכזים שונים, כאשר ביניהם מצויים המרכז לבריאות הנפש נס ציונה, והמרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. המרכז מתמקד בטיפול ושיקום של חולים פסיכיאטריים בתחומים שונים, הוא עובד בשיתוף עם בתי חולים שונים ברחבי הארץ, ומנוהל על ידי משה קוטלר.  

המחלקות השונות במרכז

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב כולל כאחד עשר מחלקות אשפוז פתוחות וסגורות:

·         6 מחלקות אשפוז סגורות ופתוחות: מחלקות א' ו- ב' הן מחלקות סגורות לגברים בלבד, מחלקות ג' ו

– ד' הן מחלקות משולבות לנשים וגברים יחד והן סגורות ופתוחות,
 מחלקה ה' היא מחלקה אשר נועדה למבוגרים מעל גיל 65,
ומחלקה ו' היא המחלקה לחולים כרוניים אשר זקוקים לטיפול
ארוך טווח.

·     אשפוז יום: זו מחלקת יום שיקומית אשר מציעה טיפול
אינטגרטיבי באמצעות המודל ביו – פסיכו – חברתי. מטרת
המחלקה היא למנוע אשפוז מלא, וכן להעניק המשך טיפול
לאחר שחרור מאשפוז מלא, והענקת כלים לחזרה לחיים רגילים.

·      שיקום פנים: זו היא יחידת מעבר תוך מוסדית, אשר מהווה
מסגרת ביניים בין האשפוז לבין המעבר לחיים רגילים.

·         פסיכוגריאטריה: זו היא מחלקה סגורה אשר מטרתה לסייע לחולים מבוגרים במצבים נפשיים חריפים, ולסייע לחולים להגיע לאיזון נפשי על מנת שיוכלו להמשיך את חייהם כרגיל מחוץ למחלקה.

·         ECT: זו היא מחלקה בה שיטת הטיפול מתבצעת באמצעות שוקים חשמליים, ומטרתה לטפל במצבים נפשיים כמו: סכיזופרניה, מאניה דפרסיה ועוד.

·         TMS: מחלקה המטפלת בחולים באמצעות סליל מגנטי המוצמד לחלקים שונים ברחבי המוח, המעביר גלים מגנטיים לאזורי הפעילות השונים.

מחלקת מיון

נוסף על מחלקות האשפוז השונות מנהל ד"ר משה קוטלר גם מחלקת מיון למקרים נפשיים דחופים, הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.  

קצת על משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר הינו ד"ר לפסיכיאטריה, ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב, ומנהל את בית החולים המשולב. בין תחומי הטיפול השונים בהם מתמחה משה ניתן למצוא: טיפול בהפרעות פוסט טראומטיות, הפרעות דחק נפשי, והפרעות נפשיות שונות.  

החברה הישראלית לרפואת התמכרויות – מטרות ופעילות

פרופ משה קוטלר עומד בראש החברה הישראלית לרפואת התמכרויות שהינה גוף הקיים בתוך ההסתדרות הרפואית בישראל ותפקידה הוא לקדם את הידע והמעמד של מקצועות הרפואה ההתמכרויות  החברה בראשות משה קוטלר הוקמה כדי לארגן ולאגד את כל העוסקים בארץ בתחומי הטיפול בנפגעים מסמים על מנת לשפר את הידע והטיפול בתחום זה וכדי לשפר את מעמד המקצועות הטיפוליים השונים בתחום.

מטרת החברה וערכיה

גוף זה בראשותו של פרופ משה קוטלר הינו גוף מקצועי שלקח על עצמו לקדם את הטיפול בנפגעי סמים בארץ על ידי שילוב ואינטגרציה של כל בעלי המקצועות השונים העוסקים בתחום. כמו כן פועל הגוף למען הכרת התחום כהתמחות בפני עצמה, וכדי להוביל מצויינות במחקר ובטיפול של התמכרויות ותופעות נלוות בתחום זה.

הערכים של החברה הישראלית לרפואת התמכרויות הם:

• מקצועיות – מחויבות לסטנדרטים מקצועיים גבוהים
• אינטגרטיביות – מחוייבות לאיגוד ומיזוג כל הפועלים בתחום
• יושרה – מחוייבות לסטנדרט גבוה של יושרה ארגונית
• נאמנות – מחוייבות לנאמנות כלפי המטופלים והעוסקים בתחום
• אחריות – מחוייבות לסטנדרט גבוה של אחריות מקצועית ואחריות אישית
על מנת להגשים ערכים אלה פועלת החברה בתחומים רבים לרבות: קידום ההכשרות המקצועיות של העוסקים בתחום, עיבוי החומר הנלמד העוסק בהתמכרויות בתכניות הלימוד של בתי הספר לרפואה ובתוכניות הלימוד בפסיכיאטריה, קידום החלפת ידע בין מרכזים בארץ ובעולם בתחום זה, ניסוח ניירות עמדה בנושאים הרלוונטים הקשורים בתחום ההתמכרויות וקידומם לרבות בחקיקה, בתקשורת ובפרסומים שונים, קידום איכות הטיפול בהתמכרויות ובנגישות הטיפול לנזקקים לכך, וכן שמירה על רצף טיפולי ושימוש בטכנולוגיות טיפול חדישות.
בתפקידו כיו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות מקדם פרופסור משה קוטלר את כל הנושאים הללו על מנת לקדם את תחום הטיפול והמחקר בנושא התמכרויות שונות ובמיוחד התמכרויות לסמים ולהפכו לתחום התמחות ספציפי.

יום השואה הבינלאומי: כיצד מומלץ להתמודד עם הפוסט טראומה?

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה חל היום, ואיתו עולות לדיון מספר שאלות מרתקות לגבי האופן בו משפיעות תופעות פוסט-טראומטיות על איכות החיים שלנו. ניצולי שואה נאלצים להתמודד לאורך שנים ארוכות עם השפעות מן הסוג הזה. עבור רובם של ניצולי השואה, הדרך היחידה לפרום את הטראומה, ולהתגבר על מגבלות פסיכולוגיות ומנטליות היא באמצעות התייעצות עם פסיכיאטר. אך ממה מורכבת הטראומה, ומה הופך אותה לחלק כל כך מהותי בנפש של ניצולי שואה?

ראשית, כדאי להסביר כי הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה המוגדרת בתור פסיכיאטרית. היא נחשבת חלק מתחום הפרעות החרדה, מתפתחת לאחר חווית אירוע טראומתי, ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. שנית, הלוקים בהפרעה מגיבים לרוב בתחושות של פחד וחוסר אונים, אולם לא קיימת דרך חד משמעית לאבחן או למנוע זאת מראש. ההגדרה מהו אירוע טראומתי אינה נוקשה, ולכן יש מטופלים הסובלים מפוסט-טראומה אחרי תאונת דרכים קלה, לעומת אחרים המפתחים אותה רק באירועים קיצוניים ובלתי נתפסים כמו מאבקי השואה.

שכיחות התסמונת ואבחון פוסט-טראומה בקרב ניצולי שואה

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא בדרך כלל ארוכת מועד וקשה לטיפול. שכיחות התסמונת באוכלוסיה הכללית עומדת על 8%, לעומת אחוזים גבוהים הרבה יותר בקרב ניצולי שואה באופן ספציפי. מבחינה היסטורית, המאורעות הטראומטיים גם נחווים בצורה שונה בין המינים: גברים יכולים לפתח את ההפרעה לאחר חשיפה לקרבות במלחמת העולם השנייה, בעוד נשים יפתחו אותה בתגובה לתקיפות, אונס וכן הלאה. ההפרעה מופיעה גם בילדים ובמתבגרים, ולעתים נדירות היא הופכת להיות חלק מהדינמיקה המשפחתית של ניצולי שואה בארץ או בחו"ל.

פסיכיאטר יכול לאבחן פוסט-טראומה אצל ניצולי שואה באמצעות ארגז כלים מגוון. על פי קריטריונים של ה-DSM (ספר האבחנות האמריקאי), המאורע הטראומטי נחווה מחדש בדמות זיכרונות חוזרים וחודרניים, חלומות מעיקים והתנהגות הכוללת הזיות, אשליות ופלאשבקים. אצל ניצולי שואה מבוגרים בולטים בעיקר תסמינים עקביים של עוררות מוגברת:

-        קושי להירדם או להמשיך לישון
אי מנוחה
התפרצויות זעם
קושי בריכוז
הרגשת זרות או ניתוק מהסביבה

מדוע חשוב להתייעץ עם איש מקצוע?

החשיבות של התייעצות עם פסיכיאטר עבור ניצולי שואה מתחדדת, כאשר בוחנים את המשמעות המעשית של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. זו הפרעה הגורמת למצוקה קלינית, פוגעת בתחומי תפקוד חברתיים ותעסוקתיים, ומביאה לירידה חדה ביכולת התפקוד היומית. הטיפול בפוסט-טראומה מבוסס על שימוש בפסיכותרפיה, כאשר המטרה העיקרית היא להשיב את המטופל לרגעי הטראומה ולהתמודד אתם מחדש. הדחקה של אירועים מתקופת השואה או מלחמת העולם השנייה רק מחמירים את מצבו של המטופל, ולכן מעורבות של פסיכיאטר היא קריטית למצבו. פסיכיאטר מומחה כמו פרופ משה קוטלר יכול לעשות את ההבדל באיכות החיים של ניצולים.

לסיכום, פסיכיאטר הוא איש מקצוע שיכול לעזור לניצולי שואה הסובלים מהפרעות פוסט-טראומה. ההמלצה העיקרית היא להתייחס בכובד ראש אל הסימפטומים, ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.   

על פלאי הריטלין - כמה זה באמת הכרחי?

ריטלין היא תרופה המשמשת ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD). נדמה שהכדור הקטן מצוי בילקוט של כל ילד על מנת שיצליח להתרכז בשיעורים, אך יש גם מי שטוען שמדובר בתרופה ממכרת ומזיקה. אז מי צודק?

ככל הנראה מעולם לא היתה תרופה שעוררה סביבה כל כך הרבה סערה. מצד אחד, קיימים תומכים רבים לנטילת ריטלין, בטענה שהוא משפר את איכות חייהם של המשתמשים. לטענתם, יש לעזור לילדים לשפר את רמת הריכוז שלהם, ובכך לתת להם סיכוי להצליח בלימודים ובחיים באופן כללי. מצד שני, טענות רבות נשמעות מנגד אודות היד החופשית הרושמת ריטלין ללא אבחנה, גם עבור ילדים שלא סובלים מ- ADHD, אלא מהפרעות אחרות בעלות סימפטומים דומים. לרגל תחילת שנת הלימודים ולאור המרוץ של הורים רבים בניסיון להשיג את התרופה עם סיום החופש הגדול, החלטנו להציג בפניכם את שני הצדדים.

יתרונות השימוש בריטלין

התרופה התגלתה במקרה, ככל הנראה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. היא נועדה לשימוש בקרב חולים הסובלים מדיכאון, אך התברר שהיא ממתנת תופעות האופייניות למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז. היא מגבירה את יכולת הריכוז, משפרת את ההישגים בלימודים ואת התפקוד בבית ואף תורמת להערכה עצמית גבוהה יותר.

ריטלין נחשב לתרופת פלא, ולא בכדי. הוא מרגיע את חוסר השקט, ומאפשר למי שנוטל אותה להתנהג כמו כל תלמיד – להצביע, להקשיב, לקרוא ולהתאזר בסבלנות. עם זאת, חשוב לציין, שהיא יעילה ב- 75% מהמקרים המאובחנים בלבד.

החסרונות של הריטלין

מדובר בתרופה יחסית חדשה, שעליה לעבור ניסויים נוספים. עדיין לא ברור במאת האחוזים כיצד היא פועלת על המוח, והשפעתה על מערכת העצבים המרכזית דומה לזו של סמים ממריצים וממכרים. היא מאיצה את שחרור הדופמין, וככל הנראה זוהי השיטה לשיפור יכולת הריכוז והקשב.

שימוש בריטלין עלול לגרום למגוון תופעות לוואי, ביניהן: ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, תנועות בלתי רצוניות וישנוניות. בנוסף, לפי ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), קיימת סכנת מוות פתאומי וכן בעיות בריאותיות שונות, כמו יתר לחץ דם, בעיות לב והפרעות התנהגותיות כמו אגרסיביות קיצונית והתקפי שיגעון. בנוסף, מחקרים חדשים אשר נערכו באוניברסיטת ייל מצביעים על האפשרות שעלול להיווצר נזק בלתי הפיך בקליפת המוח הקדם-פרונטלית, אשר אחראית על תפקודי מוח גבוהים, ובכך לפגוע בזיכרון ארוך הטווח וביכולת לפתור בעיות.

מיסודי ועד האוניברסיטה

ילדים רבים אשר חווים מעבר בין מסגרות חינוך, מקבלים ריטלין במטרה להסתגל לדרישות החדשות. לעומת זאת, ישנם ילדים שמתחילים ליטול ריטלין רק לאחר שהמורה המליצה להורים שלהם לקחת אותם לאבחון. מנגד, תלמידי הכיתות הגבוהות יותר, לא מחכים שהגאולה תגיע מהמורה. רבים מצליחים להשיג את התרופה באופן פיראטי, ובאוניברסיטאות התופעה שכיחה אף יותר. הדבר נכון במיוחד בקרב ילדים שמגיעים משכבה סוציו-אוקונימית בינונית ומעלה.

התלמידים טוענים שמפילים עליהם עומס רב: הם נמצאים שעות ארוכות בבית הספר, והם חווים הן מצד בית הספר והן מצד המשפחה לחץ אדיר לשאוף למצוינות. עם לחץ פסיכולוגי שכזה, מי מסוגל בכלל להתרכז? תלמידים רבים עם מרשם, הופכים להיות סוחרים של הכדורים שבהם הם לא משתמשים, בעוד תלמידים אחרים קונים אותם, ומשתמשים בהם כראות עיניהם. רבים מהם לא זקוקים באמת לכדורים האלה, אך הם משפרים את ההישגים שלהם ולו רק בשל אפקט הפלסיבו – האמונה הפסיכולוגית לפיה אם הם ייטלו כדור שאמור לעזור להם, יגרום להם לשפר את הישגיהם, ואכן הישגיהם משתפרים, למרות שגם אם היו לוקחים כדור דמה, הם היו משפרים את הישגיהם.

אז מה עושים?

הייתכן שאנחנו נותנים סם לילדים שלנו? הרי ריטלין פועל כסם ממכר. לפי פקודת הסמים המסוכנים של ישראל כל הסמים מוגדרים כמסוכנים ואין שום אבחנה בין הרמות שלהם (קלים או קשים). ובכל זאת – מיליוני ילדים נוטלים ריטלין מדי יום ביומו, בכל רחבי העולם, ונכון להיום אין דיווחים על התמכרויות. חשוב לציין, שבניגוד לסמים, כאשר נוטלים ריטלין במינון הנכון, הוא אינו גורם לשינויים במצב הרוח, בתפיסת המציאות ואף אינו גורר מעשים אובססיביים המעידים על התמכרות פיזית או מנטלית, ולכן מדובר בתרופה ולא בסם.

עם זאת, חשוב לציין שלא כל רופא מורשה לנפק מרשם לריטלין, אלא רק פסיכיאטר או נוירולוג מומחה. אך עד לרגע קבלת המרשם, חייב הילד לעבור מבחן TOVA ואבחון פסיכולוגי, ועל רופא המשפחה / הילדים מוטלת האחריות לשלול הפרעות אחרות אשר מאופיינות בסימפטומים דומים, כגון: צליאק, אנמיה, הפרעות בבלוטת התריס, מחסור בוויטמינים, ליקויי ראייה ושמיעה וכן הפרעות שינה.

למידע בנושא פסיכאטריה ובריאות הנפש תוכלו למצוא בעמוד של פרופ משה קוטלר