הפרופסור משה קוטלר מסביר על השימוש בקנאביס כטיפול לפוסט טראומה

הקנאביס ידוע לא פעם בתור סם לא חוקי אשר צורכים אותו בכדי להירגע ולקבל תחושת שלווה. עם זאת, מספר הפרופסור משה קוטלר, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הנפש, כי קנאביס גם יכול לסייע למטופלים רפואיים בשורה ארוכה של מקרים. ברוב המקרים, מכירים בתרומת הקנאביס בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות פיזיות שונות, אנשים עם כאבים עזים, חולים סופניים, וכיו"ב. לדברי משה קוטלר, בשנים האחרונות בודקים קו אפשרי חדש - והוא צריכת קנאביס ע"י אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית.

מה הקשר בין השניים?

●       מהי פוסט טראומה? - מעבר לשיח הרגיל והיומיומי במונח פוסט טראומה, מסביר משה קוטלר, כי מדובר על תופעה שבה עקב חשיפה לאירועים שהובילו ללחץ ולמתח נפשי גבוה במיוחד, מפתח האדם קשיים להמשיך בחייו - בין השאר הדבר מוביל לעתים לתופעות של דיכאון, שיתוק, חרדה, וכיו"ב. לא פעם יכולים לעבור מספר ימים, שבועות, חודשים ואף שנים, עד שהפוסט טראומה יוצאת.

●       השפעת הקנאביס - בקנאביס יש חומר שמכונה THC. זהו חומר אשר משפיע על מספר מערכות בגוף ובעיקר על המערכת האנדוקנביאונידית. מערכת זו היא בעלת השפעה מרחיקת לכת על גוף - בין השאר אחראית למפלס המתח שאנו חשים, לשינה שלנו, לתחושות הכאב, ועוד. ע"י צריכת הקנאביס, מסביר משה קוטלר כי השפעת המערכת הזו על הגוף יורדת, וכך סממני הפוסט טראומה אף הם יורדים.

●       האם זה חוקי? - נכון להיום, פוסט טראומה לא מופיעה כמחלה אשר מי שלוקה בה יכול לקבל באופן אוטומטי מרשם לקנאביס רפואי. עם זאת, בישראל היו כבר למעלה מ300 מקרים בהם אושר שימוש חריג בקנאביס לטובת הלוקים בפוסט טראומה.

ומה יהיה בעתיד?

אפשר שאם מגמה זו תמשיך, הרי שבעתיד כל אדם שיאובחן ע"י פסיכיאטר כמו משה קוטלר, כלוקה בפוסט טראומה - יוכל ללכת ולקבל מרשם עבור קנאביס רפואי. עם זאת, גורמים רבים עדיין מתנגדים לכך, ולכן יש לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו.

למידע מקצועי נוסף אתם מוזמנים לערוץ היוטיוב של פרופ משה קוטלר

פרופ משה קוטלר מדבר על התסמינים של הפרעת אישיות גבולית

מהי הפרעת אישיות גבולית? לעתים, יש מי שנוטים לבלבל אותה עם התחום של מחלות הנפש. אמנם הדברים קרובים, אך הם אינם זהים, וההגדרות הרפואיות הן שונות - עם זאת, כמובן שיש אנשים עם מחלות נפש, שגם מתמודדים עם הפרעות אלו, אך יש רבים שלא. על פי הספרות הרפואית, הפרעת אישיות גבולית משמעותה מצב שבו לאדם יש קושי משמעותי ליצירת קשרים עם בני אדם אחרים, וכן הוא חווה תחושת ערך עצמי נמוכה, כשהדבר מלווה תמיד בהתנהגות מאד אימפולסיביות החורגת מהנורמה המקובלת. יש לציין כי לא מדובר על אפיזודה חולפת - אלא על התנהגות ממושכת ולאורך זמן.

כיצד מטפלים בהפרעה זו?

●       טיפול פסיכותרפי - אחת השיטות המרכזיות לטיפול באנשים עם הפרעת אישיות גבולית, היא השיטה הפסיכותרפית. בשיטה זו, מנסה המטפל להגיע ביחד עם המטופל לנקודה שבה המטופל יבין מה גורם לו להתקפים שמזוהים עם ההפרעה, ולרדת לשורש הבעיה. מאחר שפעמים רבות הפרעה זו מתפרצת כחלק מהפרעה פוסט טראומטית, הפרעות אכילה,  הפרעת קשב, או התמכרות - הרי שהבנה זו מסייעת פעמים רבות למטופל להתמודד עם ההפרעה.

●       טיפול תרופתי - הצד השני של המטבע, הוא הטיפול התרופתי. מאחר שפעמים רבות, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית

עלולים להיות מסוכנים גם לעצמם וגם לחברה, לאפיזודות מסוימות, הרי שהם נדרשים לקחת תרופות (לא קיים סוג אחד, אלא התרופות מותאמות לפי סוג ההפרעה), אשר מסייעות להם לנהל אורח חיים תקין יותר.

●       טיפול התנהגותי - טיפול זה, מוצג לעתים יותר כטיפול תומך ולא מונע, אף כי יש לו משמעויות אדירות עבור המטופל. בטיפול ההתנהגותי, לא מבטלים את הקושי שהמטופל בעצמו חש, ומגלים אמפתיה כלפיו, ובמקביל מקנים לו את הכלים להשתלט על מצבו, ולשלוט יותר על אופיו ולא לתת להפרעה להשתלט עליו.

תהליך ארוך ומתמשך

יש לזכור כי הטיפול בהפרעת אישיות גבולית איננו טיפול קסם אשר יש לו תאריך סיום. פעמים רבות, זהו טיפול מתמשך לאורך שנים שיש להתמיד בו - אך לרוב רואים דרכו תוצאות טובות מאד.

כיצד מתמודדים עם מוות של בן משפחה

פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן, אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם כך, מה ניתן לעשות?

כמה עצות להתמודדות

●       לא קשור לזמן - פרופ' משה קוטלר מסביר כי משפט כמו "הזמן עושה את שלו" פשוט איננו נכון. יש אנשים

שממצים את תהליך האבל לאחר חודשיים, יש מי שאחרי שנה, ויש מי שהתהליך ייקח להם עשור, ואולי ימשיך וילווה אותם במקומות מסוימים. בני אדם הם שונים אחד מהשני, ולכן אין צורך לדחוק באדם כאשר הוא חש צורך להתאבל על אובדן קרוב משפחה.

●       לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר, לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן - וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות וסובלנות מצד כולם.

●       מתי פונים לטיפול? - יש כמה מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן, אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.

להפנות גם את הקרובים

חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ' משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.

מהן הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מאופיינות בדפוס חשיבתי או התנהגותי השונה מהמקובל הגורם לפגיעה בתפקוד או למצוקה. הפרעות נפשיות מסווגות דפוסי התנהגות שבין הנורמאלי לאי נורמאלי לצורך של איבחון וטיפול בבעיות אלה על ידי הפסיכיאטריה.

סוגים שונים של הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מסווגות על ידי שתי שיטות עיקריות – השיטה האמריקנית המתוארת ב DSM והשיטה

האירופאית המתוארת ב 10 ICD וההבדלים בין שתי השיטות מאד קטנים.

פרופ משה קוטלר הוא פסיכיאטר המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות והוא מכהן גם כראש החוג ללימודי פסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף משמש פרופ משה קוטלר כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל וכפסיכיאטר משפטי.

הסיווג בשיטה האמריקנית של מחלות נפש מחולק לחמישה צירים שונים:

1. הציר הראשון עוסק בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות דו קוטביות דיכאון מז'ורי, חרדות וכדומה.
2. הציר השני עוסק בהפרעות אישיות או הפרעות על רקע פיגור שכלי.
3. הציר השלישי עוסק בהפרעות מוחיות או גופניות עם ביטוי נפשי התנהגותי.
4. הציר הרביעי עוסק בבעיות נפשיות של מצבי דחק (סטרס) לחצים סביבתיים וחברתיים
5. הציר החמישי מתאר את רמת התפקוד.

בין הסוגים העיקריים של הפרעות נפשיות ניתן למנות:

• סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות הפוגעות בשיפוט המציאות
• הפרעות אפקטיביות הקשורות למצבי רוח שונים
• נוירוזות כמו חרדות שונות וכדומה
• הפרעות אישיות הגורמות לקשיים בהסתגלות למציאות
• בעיות בתפקוד המיני
• הפרעות שליטה ואימפולסיביות
• הפרעות שמקורן בינקות או בילדות
• הפרעות מסיבות רפואיות
• הפרעות נפשיות עקב שימוש בחומרים כדוגמת סמים, אלכוהול, קפאין, ניקוטין וכדומה.

הפרעות נפשיות היוו בסיס לכתיבת ספרים ועשיית סרטים רבים שבהם הגיבור סובל מהפרעות נפשיות שונות כמו פיצול אישיות בסרט פסיכו של היצ'קוק וכיוצא באלה.

לכבוד יום הבריאות הבינלאומי: הכירו את מרכז בריאות הנפש בבאר יעקב

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב הוא חלק משילוב של שלושה מרכזים שונים, כאשר ביניהם מצויים המרכז לבריאות הנפש נס ציונה, והמרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. המרכז מתמקד בטיפול ושיקום של חולים פסיכיאטריים בתחומים שונים, הוא עובד בשיתוף עם בתי חולים שונים ברחבי הארץ, ומנוהל על ידי משה קוטלר.  

המחלקות השונות במרכז

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב כולל כאחד עשר מחלקות אשפוז פתוחות וסגורות:

·         6 מחלקות אשפוז סגורות ופתוחות: מחלקות א' ו- ב' הן מחלקות סגורות לגברים בלבד, מחלקות ג' ו

– ד' הן מחלקות משולבות לנשים וגברים יחד והן סגורות ופתוחות,
 מחלקה ה' היא מחלקה אשר נועדה למבוגרים מעל גיל 65,
ומחלקה ו' היא המחלקה לחולים כרוניים אשר זקוקים לטיפול
ארוך טווח.

·     אשפוז יום: זו מחלקת יום שיקומית אשר מציעה טיפול
אינטגרטיבי באמצעות המודל ביו – פסיכו – חברתי. מטרת
המחלקה היא למנוע אשפוז מלא, וכן להעניק המשך טיפול
לאחר שחרור מאשפוז מלא, והענקת כלים לחזרה לחיים רגילים.

·      שיקום פנים: זו היא יחידת מעבר תוך מוסדית, אשר מהווה
מסגרת ביניים בין האשפוז לבין המעבר לחיים רגילים.

·         פסיכוגריאטריה: זו היא מחלקה סגורה אשר מטרתה לסייע לחולים מבוגרים במצבים נפשיים חריפים, ולסייע לחולים להגיע לאיזון נפשי על מנת שיוכלו להמשיך את חייהם כרגיל מחוץ למחלקה.

·         ECT: זו היא מחלקה בה שיטת הטיפול מתבצעת באמצעות שוקים חשמליים, ומטרתה לטפל במצבים נפשיים כמו: סכיזופרניה, מאניה דפרסיה ועוד.

·         TMS: מחלקה המטפלת בחולים באמצעות סליל מגנטי המוצמד לחלקים שונים ברחבי המוח, המעביר גלים מגנטיים לאזורי הפעילות השונים.

מחלקת מיון

נוסף על מחלקות האשפוז השונות מנהל ד"ר משה קוטלר גם מחלקת מיון למקרים נפשיים דחופים, הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.  

קצת על משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר הינו ד"ר לפסיכיאטריה, ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב, ומנהל את בית החולים המשולב. בין תחומי הטיפול השונים בהם מתמחה משה ניתן למצוא: טיפול בהפרעות פוסט טראומטיות, הפרעות דחק נפשי, והפרעות נפשיות שונות.  

החברה הישראלית לרפואת התמכרויות – מטרות ופעילות

פרופ משה קוטלר עומד בראש החברה הישראלית לרפואת התמכרויות שהינה גוף הקיים בתוך ההסתדרות הרפואית בישראל ותפקידה הוא לקדם את הידע והמעמד של מקצועות הרפואה ההתמכרויות  החברה בראשות משה קוטלר הוקמה כדי לארגן ולאגד את כל העוסקים בארץ בתחומי הטיפול בנפגעים מסמים על מנת לשפר את הידע והטיפול בתחום זה וכדי לשפר את מעמד המקצועות הטיפוליים השונים בתחום.

מטרת החברה וערכיה

גוף זה בראשותו של פרופ משה קוטלר הינו גוף מקצועי שלקח על עצמו לקדם את הטיפול בנפגעי סמים בארץ על ידי שילוב ואינטגרציה של כל בעלי המקצועות השונים העוסקים בתחום. כמו כן פועל הגוף למען הכרת התחום כהתמחות בפני עצמה, וכדי להוביל מצויינות במחקר ובטיפול של התמכרויות ותופעות נלוות בתחום זה.

הערכים של החברה הישראלית לרפואת התמכרויות הם:

• מקצועיות – מחויבות לסטנדרטים מקצועיים גבוהים
• אינטגרטיביות – מחוייבות לאיגוד ומיזוג כל הפועלים בתחום
• יושרה – מחוייבות לסטנדרט גבוה של יושרה ארגונית
• נאמנות – מחוייבות לנאמנות כלפי המטופלים והעוסקים בתחום
• אחריות – מחוייבות לסטנדרט גבוה של אחריות מקצועית ואחריות אישית
על מנת להגשים ערכים אלה פועלת החברה בתחומים רבים לרבות: קידום ההכשרות המקצועיות של העוסקים בתחום, עיבוי החומר הנלמד העוסק בהתמכרויות בתכניות הלימוד של בתי הספר לרפואה ובתוכניות הלימוד בפסיכיאטריה, קידום החלפת ידע בין מרכזים בארץ ובעולם בתחום זה, ניסוח ניירות עמדה בנושאים הרלוונטים הקשורים בתחום ההתמכרויות וקידומם לרבות בחקיקה, בתקשורת ובפרסומים שונים, קידום איכות הטיפול בהתמכרויות ובנגישות הטיפול לנזקקים לכך, וכן שמירה על רצף טיפולי ושימוש בטכנולוגיות טיפול חדישות.
בתפקידו כיו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות מקדם פרופסור משה קוטלר את כל הנושאים הללו על מנת לקדם את תחום הטיפול והמחקר בנושא התמכרויות שונות ובמיוחד התמכרויות לסמים ולהפכו לתחום התמחות ספציפי.

מהם הסימפטומים העיקריים של פוסט טראומה?

מצב של פוסט טראומה יכול להתרחש עקב חוויה טראומטית מכל סוג שהוא, שאיננה נרגעת לאחר שלושה חודשים מהתרחשותה. מצב פוסט טראומה יכול להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים, היחשפות לפיגוע חבלני, מלחמה, אסון טבע נוראי, אובדן של אדם קרוב באופן פתאומי, תוצאה של תקיפה מינית וכיוצא באלה.

מהי חוויה טראומטית

כל הדברים שצויינו לעיל הם למעשה חוויות טראומטיות, העלולות להוביל לתחושה של פגיעות גדולה, חוסר אונים

ומצוקה רבה. גם במקרים שהאירוע עצמו לא היה קיצוני או קשה כלפי חוץ, אך החוויה שהאדם חווה היתה מטלטלת וטראומטית, הוא עלול להיפגע בצורה דומה, כאילו והיתה חוויה מאד קיצונית גם מבחינה חיצונית.

מצב זה של טראומה, שאינו מפסיק לאחר כמה חודשים, יכול להוביל לפגיעה קשה בתפקוד היומיומי, ובאיכות החיים בכל תחומי החיים. הטראומה יכולה להשפיע על אנשים בדרכים שונות לרבות חוסר תפקוד בעבודה, ניתוק קשרים אישיים עם הסביבה או עם המשפחה, פגיעה בבריאות הפיזית של האדם וכיוצא באלה. אלה הם למעשה הסימנים של הטראומה שיש ללמוד להתמודד איתם בדרך של טיפול פסיכולוגי בטראומה. בנוסף, ישנם מקרים שבהם האדם מסתיר את הטראומה שלו מהסביבה, דבר היוצר קושי נוסף ביכולת להתמודד עם התופעה על מנת להתגבר עליה.

הסימפטומים הנפוצים של פוסט טראומה הם:

• סף גירוי נמוך - המוביל לבעיות שינה, עצבנות יתר, כעס וזעם על הסביבה, חשדנות כלפי אנשים שונים, ואף כלפי אנשים מאד קרובים, אי שקט וכיוצא באלה.
• נתק רגשי – מדובר על תחושה של חוסר עניין בדברים רבים וחשובים, אדישות או ניכור מהעולם ואנשים אחרים וכדומה.
• הימנעות – מדובר בהתרחקות ממקומות ומצבים שעלולים להזכיר את הטראומה, וגם מכל ניסיון לגעת בטראומה בעזרת טיפול, שיחה או כל צורה אחרת.
• נסיגה בתפקוד – זו יכולה לבוא לידי ביטוי בתלות באחרים או בהצמדות לאנשים ומקומות שנתפסים כבטוחים, וכל זאת לצד הקושי בביצוע דברים שגרתיים שבעבר לא היוו כל קושי. נסיגה מסוג זה יכולה להתרחש גם אצל ילדים שחווים פוסט טראומה וגם אצל מבוגרים.

מצב של פוסט טראומה יכול להוביל את האדם למעין לופ של נסיונות להדחיק ולהעלים את הטראומה, לצד כל אותן תחושות מציפות ובלתי נשלטות, הגורמות לחוסר שליטה ולחרדה גדולים עקב הטראומה שחוו. לעיתים עוברות שנים ארוכות עד שהטראומה תיתן את אותותיה, ולפתע חווה האדם את התסמינים, שנימנו למעלה מבלי להבין מאיפה זה מגיע אליו כלל. טיפול בטראומה יכול להעניק כלים חשובים לעיבוד הטראומה, ומקום לשקם את האדם בכוונה להחזירו לתפקודו הרגיל בדרך הדרגתית.

מכיוון שבפעמים רבות הביטוי של פוסט טראומה נמדד בתסמינים גופניים, הטיפול בכך משלב טכניקות שונות כמו הרפיה, דמיון מודרך, בפידבק וטכניקת EMDR, לצד שיחות וטכניקות נוספות של טיפול פסיכולוגי המיועדים למקרים אלה.

למידע נוסף ניתן אתם מוזמנים לפנות לפרופ משה קוטלר