יום רביעי, 24 בדצמבר 2014

כדאי לדעת - מהו התקף חרדה

פרופ משה קוטלר
חרדה היא מצב נפשי אשר פעמים רבות מלווה בתסמינים גופניים. החרדה שונה מהמושג פחד אשר רבים מאיתנו נוטים להשתמש בו כיוון שהיא מתייחסת למצבים אשר אינם בעניין של חיים ומוות. בעוד שהפחד יכול לסייע לנו ולהגן עלינו במצבים מסוימים (כמו למשל פחד אשר עוצר אותנו ממעבר בכביש או פחד מנחשים אשר עלולים להכיש אותנו ולפגוע בנו), החרדה מתייחסת למצבים אשר אינם עניין של חיים או מוות ועדיין התחושה האישית היא כי אנו עומדים על פני תהום. החרדה עוזרת לנו לפעמים להתמודד עם הסיטואציה שלפנינו בצורה טובה, אך כאשר החיים שלנו הם תחת חרדה וכאשר אנו נמנעים מתפקוד תקין אז היא הופכת לבעיה.

ההיבטים השונים של החרדה

כאשר אנו מסתכלים על החרדה אנו יכולים לראות שיש לה היבט פיזי של חוסר איזון הורמונלי כתוצאה משינויים בחומרים אשר מובלים למוח. כאשר ישנו חוסר איזון תיתכן חרדה מוגברת והפרעה למהלך התקין של החיים. נוסף להיבט הפיזי, החרדה מובילה למתח נפשי. התקף חרדה הוא מצב של הופעת החרדה באופן חזק ותגובה פיזיולוגית של הגוף. ישנם אנשים אשר יחוו התקף לב או התמוטטות עצבים כתוצאה מההתקף ואף יזדקקו לטיפול רפואי. חווית התקפת החרדה היא בלשון מעטה לא נעימה. ההתקפה עצמה יכולה לארוך מספר דקות או שעות, אך ההתאוששות לאחריה יכולה להיות ארוכה למדי. כאשר ההתקפות חוזרות ונשנות יש לגשת לטיפול כמו למשל באחת מהמרפאות של פרופ' משה קוטלר.

מרפאות בבאר יעקב ונס ציונה

אנשים אשר סובלים מהתקפי חרדה או מחרדה אשר מפריעה להם ביום יום זקוקים לטיפול מקצועי. המרפאות של פרופ' משה קוטלר ממוקמות בבאר יעקב ונס ציונה וגם בהן ניתן לקבל את הטיפול המבוקש. המטרה של פרופ' משה קוטלר היא לאפשר לאלו אשר סובלים מהתקפי חרדה, חרדה והפרעות אחרות לקיים אורח חיים יציב וטוב עבורם. הטיפול מאפשר לאתר את מקור החרדה ולטפל בה כך שהיא לא תגרום יותר להימנעויות שונות ביום יום או שהיא לא תופיע יותר.

יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

איך מונעים התמכרות למשככי כאבים?

מהי הפרעת אישיות גבולית?
חיים חסרי יציבות יכולים להעיד על הפרעת אישיות גבולית. הפרעה זו באה לידי ביטוי ברגשות עזים המשתנים
במהירות, היא מקשה על שליטה בדחפים ולעיתים היא מלווה בהתפרצויות זעם אלימות והתנהגות מאיימת. מנגד, גם הסתגרות, התנתקות או דיכאון בעקבות ביקורת או תסכול נפוצים בקרב מי שסובל מההפרעה.
בתחום בריאות הנפש עוסקים רבות בנושא של הפרעת אישיות גבולית. פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע מאמצים גישות שונות ובעיקר מתייחסים להיבטים הבאים של ההפרעה:
  • ·         תחום ההתנהגות
  • ·         אופי היחסים של המטופל עם הסביבה
  • ·         תחושת העצמי של הסובלים מההפרעה
  • ·         אופי החשיבה של המטופל
  • ·         תחושות הגוף לרבות הפרעות אכילה, שינה, רגישות יתר וכדומה

חשוב לציין כי כמו הפרעות אישיות אחרות, גם במקרה של הפרעת אישיות גבולית יש גוונים שונים העלולים להופיע. כל ההפרעות גורמות כאב נפשי והן מחבלות בסיכוי לנהל חיים תקינים. למרבה השמחה, יש היום שורה ארוכה של טיפולים שיכולים לעזור להתמודד עם התופעה ואף להעלים כליל את התסמינים השליליים שלה. היות ומדובר על תופעה המפריעה לאיכות החיים ברמה היומית, הטיפול צריך לכלול שילוב בין ייעוץ פסיכולוגי ולעיתים גם נטילת תרופות מיוחדות.

ההשפעה של ההפרעה בחיי היומיום

הפרעת אישיות גבולית מביאה להתנהגות אימפולסיבית שאינה מתחשבת בתוצאות ולא כוללת תכנון מראש. ההפרעה גורמת לאנשים הסובלים ממנה לסבול מיחסים דרמטיים ועזים מול בני זוג, משפחה וחברים. כתוצאה מכך, הפרעת אישיות גבולית מלווה במשברים רגשיים ובמאמצים נואשים למנוע נטישה. בחלק מהמקרים גוררת הפרעת אישיות גבולית ניסיונות התאבדות והיא יכולה גם לגרום בעיות גופניות לצד בלבול, שעמום או תחושת ריקנות.


לסיכום, הפרעת אישיות גבולית אינה פשוטה. עם זאת, התייעצות עם פרופסור משה קוטלר ומומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור להתמודד עם ההפרעה ולהתגבר עליה. 

יום רביעי, 5 בנובמבר 2014

טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט

מבצע צוק איתן העלה לכותרות את האפשרות לספק טיפול נפשי דרך אתרי אינטרנט. טיפול מן הסוג הזה הוצע לתושבי הדרום במטרה לעזור להם להתמודד עם הטראומה, ההשלכות והנזקים הנפשיים של המבצע. הסיוע הנפשי אפילו ניתן עבור תושבי הדרום מבלי שנאלצו לצאת מהמרחב המוגן בו שהו לאורך ימים ארוכים. בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע החל להפעיל את המערכת, אך בקרוב היא צפויה להגיע לאיזורים נוספים
הנמצאים בקו העימות.


לפי פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע אחרים בתחום הפסיכיאטריה ורפואת הנפש, המטרה של טיפול נפשי דרך האינטרנט היא להגביר את הנגישות ולחסוך את הצורך בשליחת צוותים רפואיים. המערכת היא פתרון ישים במצבי חירום ומשרד הבריאות פועל כדי להרחיב אותה.

המאפיינים הייחודיים של טיפול נפשי באינטרנט

פגישה עם מומחה לפסיכיאטריה או התייעצות עם משה קוטלר לגבי טיפול נפשי לא דומים להתנהלות דרך האינטרנט. אלו לדוגמא המאפיינים הייחודיים של טיפול הניתן בצורה כזו עבור תושבי הדרום:
א. זמינות – הסיוע צריך להיות זמין עבור תושבי הדרום בצורה רצופה, אך הוא אינו יכול לבוא על חשבון השירותים הפועלים בבתי החולים. השאיפה היא למצוא את האיזון בין שימוש בצוותים לבין צרכי התושבים.
ב. אבטחה – שימוש במערכות רגילות כמו סקייפ אינו יעיל במהלך מתן טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט. הסיבה לכך היא היעדר אבטחה במערכות מן הסוג הזה, לעומת מערכות מיוחדות המאפשרות לתושבים וגם לרופאים להחליף מידע רגיש.
ג. אפליקציה – כבר בעתיד הקרוב אמורה אפליקציה מיוחדת לאפשר לאנשים להתחבר באמצעות המחשב האישי והטלפון הנייד. ההתחברות תספק לאנשים גישה לרופאים בתחום בריאות הנפש ותהווה עבורם פתרון מיידי ומהיר.

האפקטיביות של טיפול באינטרנט צריכה להימדד לאורך זמן, אך אין ספק שמדובר על שיטה בעלת פוטנציאל. 

יום רביעי, 23 ביולי 2014

איך להתמודד עם מצבי לחץ בגיל השלישי?

במאמר הבא נשתמש בידע של פרופ' משה קוטלר כדי להבין כיצד תחום העוסק בחקר מחלות המלוות את תהליך ההזדקנות יכול להקל על מצבי לחץ.

פרופ' משה קוטלר מתמקד בטיפול בהפרעות דחק נפשי, פוסט טראומה והפרעות נפשיות. הוא מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומשמש יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. הידע והניסיון עומדים לרשות מומחים באיגוד הפסיכאטריה מאפשרים בין היתר התמודדות נכונה עם מצבי לחץ בקרב מטופלי גריאטריה. על מנת להבין כיצד באה לידי ביטוי התמודדות מן הסוג הזה, כדאי קודם להגדיר את מאפייני הגיל הגריטארי ולהפנים את משמעותו.

גריאטריה היא תחום העוסק בחקר מחלות המזוהות עם בני הגיל השלישי. בעזרת מחקר הנמשך שנים רבות ניתן לבחור יום טיפול יעיל גם למצבי לחץ וחרדה. תהליך ההזדקנות כרוך בקשיים רבים, המצטרפים לעיתים קרובות אל לחץ נפשי וקוגנטיבי. תפקידו של פרופ' משה קוטלר ומומחים אחרים הוא לזהות את מוקד הלחץ ולאזן אותו.

נסיבות הדחק בגיל השלישי

מטופלי גריאטריה מגיעים אל ייעוץ מקצועי בשל נסיבות מגוונות, אך עדיין אפשר לזהות מספר גורמים משותפים באמצעותם ניתן לנבא התרחשות מעוררת דחק:
  •          עומס וגירוי בעוצמה גבוהה ללא יכולת הסתגלות נורמלית
  •           קונפליקט כתוצאה מדילמה או התנגשות בין שני רצונות
  •           חוסר שליטה הנובע ממקור פיזי או קוגנטיבי
  •           שינויים המאיימים על שלום הפרט ומהווים אתגר


המטרה העיקרית של פרופ' משה קוטלר היא למנוע תגובות לא רצויות כתוצאה מהחשיפה אל מצבי לחץ ודחק. ראשית, התגובה הקשה ביותר מתפתחת כתוצאה מאירועים חיצוניים אולם היא קיימת גם בנבכי הנפש. בין התגובות הקיצוניות ניתן למנות אלימות, תוקפנות, תחושת תסכול, זעם ועוד. שנית, יש הרבה תגובות למצבי לחץ אשר אינן מקבלות ביטוי חיצוני. תגובות אלו הן לא פחות קשות ונהוג להתייחס אליהן בתור חוסר ישע.

כיצד מתמודדים עם הלחץ הנפשי?

מטפל הנדרש לטפל בלחץ בקרב מטופלים גריאטריים חייב לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים שלהם. יש מספר דרכים בהן ניתן לנקוט, אולם חשוב לבחור בדרך שעולה בקנה אחד עם גילו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, נסיבות המצב בו הוא חווה לחץ וכן הלאה. בטכניקה אחת של התמודדות מתבקש המטופל לתכנן את הדרך בה יתגבר על הקושי. בטכניקה אחרת יש התמודדות מוכוונת רגש ובה מתמקדים בניסיון להקל על הרגשות השליליים המלווים את הדחק, הלחץ הנפשי והחרדה.


בסופו של דבר, כל מטופל גריאטרי עשוי לסבול במוקדם או במאוחר בתופעות לחץ. תופעות אלו נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והדבר החשוב הוא לזהות אותן בזמן. רצוי להתייעץ עם מומחים כמו משה קוטלר ולנסות להבין את המשמעות של תחושת הלחץ וכמובן את טכניקת ההתמודדות הרצויה. 

יום רביעי, 2 ביולי 2014

הפרופסור משה קוטלר מסביר על השימוש בקנאביס כטיפול לפוסט טראומה

פרופ משה קוטלרהקנאביס ידוע לא פעם בתור סם לא חוקי אשר צורכים אותו בכדי להירגע ולקבל תחושת שלווה. עם זאת, מספר הפרופסור משה קוטלר, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הנפש, כי קנאביס גם יכול לסייע למטופלים רפואיים בשורה ארוכה של מקרים. ברוב המקרים, מכירים בתרומת הקנאביס בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות פיזיות שונות, אנשים עם כאבים עזים, חולים סופניים, וכיו"ב. לדברי משה קוטלר, בשנים האחרונות בודקים קו אפשרי חדש - והוא צריכת קנאביס ע"י אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית.

מה הקשר בין השניים?

       מהי פוסט טראומה? - מעבר לשיח הרגיל והיומיומי במונח פוסט טראומה, מסביר משה קוטלר, כי מדובר על תופעה שבה עקב חשיפה לאירועים שהובילו ללחץ ולמתח נפשי גבוה במיוחד, מפתח האדם קשיים להמשיך בחייו - בין השאר הדבר מוביל לעתים לתופעות של דיכאון, שיתוק, חרדה, וכיו"ב. לא פעם יכולים לעבור מספר ימים, שבועות, חודשים ואף שנים, עד שהפוסט טראומה יוצאת.
       השפעת הקנאביס - בקנאביס יש חומר שמכונה THC. זהו חומר אשר משפיע על מספר מערכות בגוף ובעיקר על המערכת האנדוקנביאונידית. מערכת זו היא בעלת השפעה מרחיקת לכת על גוף - בין השאר אחראית למפלס המתח שאנו חשים, לשינה שלנו, לתחושות הכאב, ועוד. ע"י צריכת הקנאביס, מסביר משה קוטלר כי השפעת המערכת הזו על הגוף יורדת, וכך סממני הפוסט טראומה אף הם יורדים.
       האם זה חוקי? - נכון להיום, פוסט טראומה לא מופיעה כמחלה אשר מי שלוקה בה יכול לקבל באופן אוטומטי מרשם לקנאביס רפואי. עם זאת, בישראל היו כבר למעלה מ300 מקרים בהם אושר שימוש חריג בקנאביס לטובת הלוקים בפוסט טראומה.

ומה יהיה בעתיד?


אפשר שאם מגמה זו תמשיך, הרי שבעתיד כל אדם שיאובחן ע"י פסיכיאטר כמו משה קוטלר, כלוקה בפוסט טראומה - יוכל ללכת ולקבל מרשם עבור קנאביס רפואי. עם זאת, גורמים רבים עדיין מתנגדים לכך, ולכן יש לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו.

למידע מקצועי נוסף אתם מוזמנים לערוץ היוטיוב של פרופ משה קוטלר

יום רביעי, 28 במאי 2014

פרופ משה קוטלר מדבר על התסמינים של הפרעת אישיות גבולית

מהי הפרעת אישיות גבולית? לעתים, יש מי שנוטים לבלבל אותה עם התחום של מחלות הנפש. אמנם הדברים קרובים, אך הם אינם זהים, וההגדרות הרפואיות הן שונות - עם זאת, כמובן שיש אנשים עם מחלות נפש, שגם מתמודדים עם הפרעות אלו, אך יש רבים שלא. על פי הספרות הרפואית, הפרעת אישיות גבולית משמעותה מצב שבו לאדם יש קושי משמעותי ליצירת קשרים עם בני אדם אחרים, וכן הוא חווה תחושת ערך עצמי נמוכה, כשהדבר מלווה תמיד בהתנהגות מאד אימפולסיביות החורגת מהנורמה המקובלת. יש לציין כי לא מדובר על אפיזודה חולפת - אלא על התנהגות ממושכת ולאורך זמן.

כיצד מטפלים בהפרעה זו?
       טיפול פסיכותרפי - אחת השיטות המרכזיות לטיפול באנשים עם הפרעת אישיות גבולית, היא השיטה הפסיכותרפית. בשיטה זו, מנסה המטפל להגיע ביחד עם המטופל לנקודה שבה המטופל יבין מה גורם לו להתקפים שמזוהים עם ההפרעה, ולרדת לשורש הבעיה. מאחר שפעמים רבות הפרעה זו מתפרצת כחלק מהפרעה פוסט טראומטית, הפרעות אכילה,  הפרעת קשב, או התמכרות - הרי שהבנה זו מסייעת פעמים רבות למטופל להתמודד עם ההפרעה.
       טיפול תרופתי - הצד השני של המטבע, הוא הטיפול התרופתי. מאחר שפעמים רבות, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית
משה קוטלר
עלולים להיות מסוכנים גם לעצמם וגם לחברה, לאפיזודות מסוימות, הרי שהם נדרשים לקחת תרופות (לא קיים סוג אחד, אלא התרופות מותאמות לפי סוג ההפרעה), אשר מסייעות להם לנהל אורח חיים תקין יותר.
       טיפול התנהגותי - טיפול זה, מוצג לעתים יותר כטיפול תומך ולא מונע, אף כי יש לו משמעויות אדירות עבור המטופל. בטיפול ההתנהגותי, לא מבטלים את הקושי שהמטופל בעצמו חש, ומגלים אמפתיה כלפיו, ובמקביל מקנים לו את הכלים להשתלט על מצבו, ולשלוט יותר על אופיו ולא לתת להפרעה להשתלט עליו.

תהליך ארוך ומתמשך

יש לזכור כי הטיפול בהפרעת אישיות גבולית איננו טיפול קסם אשר יש לו תאריך סיום. פעמים רבות, זהו טיפול מתמשך לאורך שנים שיש להתמיד בו - אך לרוב רואים דרכו תוצאות טובות מאד.

יום שני, 12 במאי 2014

כיצד מתמודדים עם מוות של בן משפחה

פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן, אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם כך, מה ניתן לעשות?

כמה עצות להתמודדות
       לא קשור לזמן - פרופ' משה קוטלר מסביר כי משפט כמו "הזמן עושה את שלו" פשוט איננו נכון. יש אנשים
אובדן במשפחה
שממצים את תהליך האבל לאחר חודשיים, יש מי שאחרי שנה, ויש מי שהתהליך ייקח להם עשור, ואולי ימשיך וילווה אותם במקומות מסוימים. בני אדם הם שונים אחד מהשני, ולכן אין צורך לדחוק באדם כאשר הוא חש צורך להתאבל על אובדן קרוב משפחה.
       לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר, לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן - וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות וסובלנות מצד כולם.
       מתי פונים לטיפול? - יש כמה מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן, אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.

להפנות גם את הקרובים

חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ' משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.