יום ראשון, 29 באפריל 2012

פרופ' קוטלר - הפסיכיאטר היחיד שהסכים להתראיין


לדברי החסיד, הבעל בא ממשפחה מקושרת בחסידות, והוא משוכנע כי קרוביו גילגלו את "האחריות" למצב בבית על האשה ודרשו שתיקח כדורים. "אמרו לה בשם הרעבע מגור שהיא צריכה לקחת תרופות, שזה מה שיעזור לשלום בית. אף אחד לא יודע אם הרעבע באמת אמר כזה דבר, אבל זה בסופו של דבר מה ששיכנע אותה".
בעקבות פרסום התחקיר לפני שבועיים ("פיקוח נפש", 6.4) על מתן תרופות פסיכיאטריות לבקשת רבנים ועסקנים, למטרות המוגדרות "רוחניות" ולאו דווקא רפואיות, אנשים נוספים שברו שתיקה ופנו ל"הארץ השבוע".

החסיד מבני ברק הציב עצמו, בדבריו, כחלק מהמגמה לגיוס קליניקות פסיכיאטריות פרטיות לצרכים קהילתיים פנימיים, וכפי שמתברר גם לצרכים משפחתיים. הדבר נעשה לא פעם בניגוד לרצון המטופלים ובלי שיבינו מה טיב הטיפול. גם פסיכיאטרים ופסיכולוג אחד פנו לעיתון, וסיפרו סיפורים על שימוש בלתי אתי בתרופות.

טובת החולה

בכתבה הובאו עדויות חסידים שטופלו בתרופות, לדבריהם שלא לצורך. הם הציגו מרשמי רופא לכדורים נגד דיכאון וחרדה - מחלות שלדבריהם מעולם לא לקו בהן. בכתבה גם התראיין פרופ' עומר בונה, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כמו גם פסיכיאטרים אחרים שהוזכרו ושמרבים לטפל בחרדים בפרקטיקה פרטית, גם הוא הבהיר שהוא פועל לפי שיקולים מקצועיים בלבד וללא דופי מבחינה אתית.

עם זאת, פרופ' בונה הציג עמדה מקצועית, שלפיה יש לשקול לרשום תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI לבחורי ישיבות שנוקטים אוננות מוגברת או מקיימים מגע מיני עם בני מינם, גם אם אינם סובלים מדיכאון. בונה הצדיק שימוש בתרופות אלו לניצול תופעת הלוואי שלהן - הפחתת הדחף המיני - והטעים כי הדבר נועד לחסוך מהמטופלים קונפליקט הרסני עם המערכת, ובשלב מאוחר יותר אולי גם לחסוך מהם דיכאון.

פסיכיאטר בכיר אף הצדיק בכתבה מתן ליתיום - תרופה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית - למקרים מסוימים שבהם גבר או אשה מחליטים במפתיע להתנער ממצוות הדת או לפרק מסגרת משפחתית, כשהדבר לא מוסבר בשינוי תפישתי. לדבריו, ייתכן ששינוי כזה באורח החיים נובע מ"מצב של מאניה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

בונה ופסיכיאטרים נוספים אישרו כי חלק ממטופליהם באים לקליניקות מלווים ברבנים, עסקנים רפואיים ו"משגיחים" בישיבות, ולפעמים ללא ידיעת ההורים. הם אישרו כי אותם גורמי סמכות נוכחים לא אחת בפגישות עם הפציינטים.

הכתבה יצרה טלטלה בציבור החרדי ובקהילה הרפואית. יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, הפרופ' אבינועם רכס, אמר ל"הארץ" שהוא שוקל לכנס את הלשכה לדון בממצאים. "תפקיד הרופא הוא לשרת את האינטרסים של המטופל בלבד ולא לשרת שום אינטרסים מערכתיים. במיוחד לא כשהמערכת הזאת שולטת בפרט בחברה החרדית. יש פה פגיעה מובהקת באוטונומיה של הפרט, דיכוי הבחירה החופשית, שלא לדבר על דיכוי היצר המיני שלדעתי זה אחד הכוחות המניעים החשובים.

"זה בעצם תהליך שבו הרבנים, בעזרת אנשי ביניים ולצערי גם רופאים, מעצבים תרופתית את הרצונות וההתנהגויות של הפרט כדי שיתאימו למסגרת החברתית. אני חושב שרופאים שעושים דבר כזה חוטאים לאתיקה הרפואית".

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, והיו"ר הנכנס של איגוד הפסיכיאטריה, הפרופ' משה קוטלר, אמר כי יכנס בקרוב דיון מקצועי בשני הגופים. "הכתבה היתה מטלטלת ולא נעבור על הממצאים שהובאו בה לסדר היום. אני לא מתכוון ברמה הפרטנית, כי אנחנו לא טריבונל, ואת פרופ' בונה ופרופ' ויצמן (שהוזכרו בכתבה) אני מכיר באופן אישי. אלה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בכל פרמטר, גם מקצועי וגם אתי. את השלישי אני לא מכיר".

פרופ' קוטלר הוסיף: "אנחנו נדון בשאלה המרכזית - למי חב איש המקצוע את נאמנותו. אין ספק שהמחויבות המרכזית, ללא כל פניות, היא למטופל. איננו סבורים שפסיכיאטריה ותרופות פסיכיאטריות נועדו לעצב התנהגויות שתואמות קהילות או תוכניות טלוויזיה או לכל דבר אחר. זו עמדתנו. אני יכול להבטיח שאם נראה צורך נוציא הנחיות מתאימות או נייר עמדה מתאים".

איש מפתח בפרשה, ששומר על שתיקה רועמת בקשר לגילויים, הוא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, איש חסידות גור. למרות בקשות חוזרות ונשנות לקבל את תגובת ליצמן לדברים, זו לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.

ליצמן אמר בעבר שהוא מעוניין להקים מחלקות פסיכיאטריות מותאמות לציבור החרדי. ל"הארץ" נודע כי משרד הבריאות כבר אישר מימון של 20 מיטות למחלקה פסיכיאטרית נוספת שאמורה להיבנות בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבה תונהג הפרדה מלאה בין נשים לגברים. פרופ' עומר בונה הוא מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים.

טלטלה בגור

בעוד ליצמן שותק, בחברה החרדית מתנהל דיון ער בעקבות הכתבה, וכך גם בחסידות גור שממנה באו חלק מהעדויות בכתבה. מקורות בחסידות סיפרו כי האדמו"ר מגור עסק רבות בכתבה, אך הם לא צפו שינוי כלשהו במעמד או בדרכי פעולתה של "קרן הצלת דורות", הגוף הפנימי של החסידות שמנהל קשרים עם פסיכיאטרים פרטיים לטובת חברי קהילת גור.

חסידים סיפרו כי בשבוע שעבר, כשאלפי חרדים באו לירושלים ושהו בשביעי של פסח ובשבת הצמודה לחג במחיצת האדמו"ר מגור, פרשת הכדורים היתה שיחת היום. בעוד שרבים ניסו לחשוף מיהם הדוברים שהסתתרו מאחורי השמות הבדויים בכתבה, היו גם מי שהחלו לעסוק בשאלות העקרוניות שעלו בה.

בפורום "בחדרי חרדים", האתר החרדי הפופולרי, גם נפתח אשכול בנושא, שנמחק בתוך זמן קצר. אשכול שני, בשם "הארץ: תחקיר מגויס לטובת אנטישמיות צרופה" שרד וגרר עשרות תגובות ואלפי צפיות.

בפורום הופיעו הודעות כגון: "לא אנטישמי ולא כלום, ביודעי ובמכירי (הטעות במקור) בישיבות גור זה אמת, מידיעה פנימית", וגם "אני שמעתי מאברך גוראי גרוש, שאלו הם פני הדברים בצורה הכי רשמית והכי פשוטה".

לצד הודעות אלו היו משתתפים שקבעו כי כל החומר שהובא בכתבה הוא "אגדות אורבניות". אחד הגולשים גם העתיק לאשכול פוסט של הבלוגר תומר פרסיקו, שטען כי מה שנחשף בכתבה הוא "קריסתו של האתוס החרדי".

דיון נוסף, המוני יותר ועקרוני יותר, מתנהל גם בפורום הדעתני "עצור כאן חושבים" (גם הוא חלק מפורטל "בחדרי חרדים"). בדיון הזה היו שטענו כי יש לגזור גזירה שווה בין מתן כדורים פסיכיאטריים להכאת אדם על פי החלטת בית דין, המוכרת על פי ההלכה כלגיטימית, כדי לגרום למשל לבעל סרבן להעניק גט "מרצון" לאשתו.

סכנה גדולה

האפשרות שהדיונים הללו יביאו לשינוי נשארת בינתיים לא ברורה. נכון לעכשיו, עולם כמנהגו נוהג. פסיכיאטר בכיר, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש, סיפר ל"הארץ" על מטופל שבא אליו במקרה השבוע, לאחר שטופל בידי פסיכיאטר מוכר אחר.

לדבריו, המטופל בא מלווה בהוריו, עם תלונה על "בעיות בקדושה", כלומר עם בחורים. עם זאת, "הוא בפירוש לא הומוסקסואל, אבל הוא סיפר בישיבה על משהו שקרה לו. המשגיח הביא אותו לפסיכיאטר (שמו שמור במערכת) בלי שההורים ידעו. גורם שלישי סידר את התשלום. הפסיכיאטר ראה אותו בארבע עיניים ונתן לו ריספרדל נגד פסיכוזה וסרוקסט נגד דיכאון. לדברי הבחור, הפסיכיאטר לא הסביר לו למה, אבל אמר כי ‘יש סכנה גדולה אם לא תיקח את התרופות'. השבוע בדקתי את הבחור. לא מגיעה לו אף אחת מהתרופות, לא הראשונה ולא השנייה. הוא לקח את התרופות חודש, ונמאס לו. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר, אז הוא בא אלי. הוריו לא יודעים כלום".

איך אתה יודע שהפסיכיאטר הראשון רשם לו את התרופות שלא לצורך?

"ההתוויות לתרופות הן סימני דיכאון ופסיכוזה. בדקתי אותו ואני קובע חד משמעית שאין לו הסימנים האלה. נראה לי שהפסיכיאטר היה בקשר עם האנשים שהביאו אליו את הבחור ונתן טיפול שאינו מוצדק. אני מזדעזע שאנשים עושים את זה. הבחור כמובן לא שילם על הפגישה עם אותו פסיכיאטר, והכל היה בלי ידיעת הוריו".

פסיכיאטרים בכירים ששוחחנו אתם השבוע נתנו תשובות שונות לשאלה מדוע פסיכיאטרים בכירים רושמים תרופות שלא על פי התווייתן המקורית, ולעתים לפי דרישת גורם שלישי. אחד קבע כי "שורש הרע" הוא הרפואה הפרטית, ואחר אמר כי "בתום לב הם מאמינים שהם משרתים את הפציינטים, מונעים מהם צרות ומפחיתים סבל. אבל מזמן עבר העידן שבו הרפואה מטפלת רק במחלות, הרי יש מיליונים שמתגלגלים ברפואה אסתטית. ברור שיש לנו הרבה מאוד תרופות וכימיקלים שיכולים לשנות הרבה דברים אצל בני אדם. האם נשתמש בהן לצרכים שלא נבחנו ולא נשקלו? דעתי מאוד ברורה, אבל אני מאמין שאיכשהו, כשאתה מקבל על עצמך עבודה מלוכלכת, אתה משכנע את עצמך שזו עבודה נקייה".

לדברי פרופ' קוטלר - הפסיכיאטר היחיד שהסכים להתראיין בגלוי לכתבה - "יש פה מפגש של סטיגמות בסטיגמות. בחברה החרדית יש סטיגמה שאסור לראות איש מקצוע, ומי שהולך לפסיכיאטר מיד מסומן. מצד שני יש סטיגמות על סוגי התנהגויות שבחברות אחרות לא קיימות. כך מגיעים לערפול תודעתי. למרות שאני רואה את החברה החרדית כחברה שהולכת ונפתחת לבריאות הנפש, הסטיגמות עדיין חזקות. לכן רצוי להבהיר שתרופות הן לא קרדום לחפור בו, הן מיועדות רק לטיפול במצוקות הפרט".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה