פרופסור משה קוטלר - תמונת מצב

פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, קורא תיגר על מדיניות הממשלה המפעילה תחנות בריאות נפש מטעמה, שלטענתו לא מתפקדות בעליל. התנהלות במישור זה אינה מספקת לטעמו, והוא מעודד את קידום רפורמת בריאות הנפש, שמטרתה העברת הסמכות לטיפולים בריאות הנפש מידי הממשלה לקופות החולים. להבנתו, יש לבחור ברצוי, במקום במצוי.


על המצוי

נכון להיום מצבן של התחנות הציבוריות לבריאות הנפש אינו מזהיר וזאת בלשון המעטה. התורים ארוכים במידה בלתי נתפסת, ומטופלים רבים מוותרים על קבלת טיפול כלל, במיוחד כשמדובר בפריפריות, שלא בכולן מצויות תחנות בריאות נפש. אחרים פונים לטיפול פרטי ומשלמים אותו מכיסם. כל זאת בשל אוזלת ידן של המרפאות הציבוריות לעמוד במספר הפניות הגבוה, ולספק כוח אדם מספיק שיוכל לצמצם ולקצר את התורים הארוכים וזמני ההמתנה. כיום, זמן ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בתחנות אלו, מתקרב לשנה תמימה. פרופסור קוטלר, המכהן כיושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, מוצא מצב זה בלתי נתפס, ומתריע על התדרדרות הולכת וגוברת בענף בריאות הנפש, אם לא תינקטנה פעולות, ומיד.

על הרצוי

הפעולות המדוברות הן ריכוז הטיפול הנפשי על כל רבדיו, תחת סמכות אחת שהן קופות החולים. לצורך כך נדרש מן המדינה להעביר סך של כארבע מאות מליון שקלים לקופות החולים, שיאפשרו להן להיערך לקבלת מטופלים בצורה מסודרת ועם תורים מהירים וקצרים. ההיערכות צריכה להיות מבחינת כוח אדם, והן בהרחבת ההתמחויות בענף הפסיכיאטריה. מהצד השני, יזכו מטופלים לתורים במועד, בני נוער לא יוותרו על קבלת סיוע נפשי, ולא יהיה צורך לוותר על הטיפולים, או לממן אותם עצמאית, מול גורמים פרטיים, עליהם אין כל פיקוח.

יש עם מי לדבר

הזעקה העולה מפיו של פרופסור קוטלר, כמו גם מעמיתים רבים שלו, נובעת מהנתונים המדאיגים העולים ממשרד הבריאות. לפי נתונים אלו, מטופלים רבים הזקוקים לטיפול מיידי וממושך, וסובלים ממצבי דכאון, חרדה ועוד לא פונים כלל לטיפול כלשהוא. בעוד שאחוז המטופלים במערכות בריאות הנפש בעולם עולה, בישראל הוא רק הולך ויורד, ואין הדבר מעיד על מצבם הנפשי המזהיר של מדינת ישראל, אלא בשל חוסר יכולת לקבל טיפול. פרופ' משה קוטלר מצביע על ליקויים של התנהלות במישור בריאות הנפש, ועל התדרדרות הענף.

דעתו של פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, נחשבת ביותר. בנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש מאז שנת 2003, עוסק פרופסור קוטלר כפרופסור וכמשנה לדיקן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בעברו ניהל פרופסור קוטלר את המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, את המחלקה לבריאות הנפש של צה"ל ואת המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל, בניו ג'רזי, ארה"ב. תמיכתו של פרופ' משה קוטלר ברפורמת בריאות הנפש החדשה, נובעת מהבנת התמונה כולה, והצורך המיידי לספק טיפול נפשי הולם לאלו הזקוקים לכך.

פרופ' משה קוטלר נכנס לתפקיד היו"ר, לכהונה שתארך שלוש שנים

הכנס התלת שנתי שהסתיים בשבוע שעבר עמד גם בסימן חילופי גברי בהנהלת האיגוד: פרופ' משה קוטלר נכנס  לתפקיד היו"ר, לכהונה שתארך שלוש שנים. יחד עם פרופסור קוטלר יכהנו בוועד החדש מזכירת האיגוד ד"ר טל ברגמן לוי והגזבר שמואל הירשמן.

מערכת האתר שולחת איחולים וברכות הצלחה לועד החדש ובהזדמנות זו, תודתינו להנהלת האיגוד הקודמת, היו"ר היוצא פרופ' זאב קפלן, והצוות שעבד איתו במסירות רבה: ד"ר נמרוד גריסרו וד"ר בוריס נמץ על שלוש השנים המעניינות והמוצלחות.

בבחירות שנערכו במהלך הכנס ליו"ר הבא של האיגוד, נבחר פרופ' חיים בלמייקר, שגבר על ד"ר יהודה ברוך. ברכות ואיחולי הצלחה לפרופ' בלמייקר –  אין ספק כי ניסיונו בעשייה של שנים רבות
והרקע המדעי שלו והקשרים הבינלאומיים יעשירו את האיגוד.

לכתבה לחץ כאן

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיאטרית לאשורה, ולצדד, יחד עם עמיתים רבים, ברפורמת בריאות הנפש בישראל.

מפריטים בנפשם
לדברי פרופסור קוטלר, התנהלות במישור של מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש לא ממש עובדת. התורים ארוכים מנשוא, כוח האדם והמשאבים השונים מצומצמים להחריד, ואזרחים רבים הזקוקים לסיוע נפשי, לא מקבלים אותו, מוותרים עליו כליל, או מממנים אותו מכיסם. גרועים מכך הם הנתונים על בני נוער הזקוקים לסיוע נפשי, אשר רבים מהם לא רק שלא מקבלים אותו, אלא אפילו לא מבקשים אותו. צידודו של פרופסור קוטלר ברפורמת בריאות הנפש נובעת מהבנה כי רק כך עשויים פני הדברים להשתנות, וכי כל מבוטח בקופות החולים, יזכה לקבלת טיפול, בהיקף הנדרש ובזמן המתנה ריאלי.
נכון להיום התורים ארוכים להפליא וזמני ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בתחנות הממשלתיות לבריאות הנפש הגיעו למימדי שיא של כשבעה חודשי המתנה, בהם המטופל מוותר כליל על קבלת הטיפול, או מוצא אותו באפיקים אחרים ויקרים יותר. בפריפריות, המצב גרוע עוד יותר, מאחר ולא בכולן מצויות תחנות לבריאות הנפש, ואלו שקיימות לא ממש מתפקדות.

עיקרי רפורמת בריאות הנפש בקצרה, הינם פשוטים מאד: העברת הסמכות לטיפולים בנפש על כל סוגיהם למקור אחד והוא קופות החולים. באופן זה, מקווה קוטלר, ניתן יהיה להעניק טיפול לכל מבוטח, בזמנים שפויים, ועם כוח אדם מומחה ורב. את התחזית הזו ניתן יהיה לקיים, אם המדינה תעביר ארבע מאות מליון שקלים לקופות החולים, ואלו ייערכו בהתאם לקליטת ענף הפסיכיאטריה אל שורותיה, יגדילו את מצבת כוח האדם בתחום ואת מקומות ההתמחות בענף.

רקע כללי
פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, הוא בוגר לימודי פסיכיאטריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1974. פרופסור קוטלר שימש כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל בשנים 1985-1988, משרה אותה עזב לטובת התמחות בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין בניו יורק. עם סיום ההתמחות, ניהל פרופ' משה קוטלר את המחלקה הפסיכיאטרית בית ישראל בניו ג'רזי. בשנת 1993 שב פרופסור קוטלר לישראל, ומאז הספיק להיות מנהל החטיבה האמבולטורית פסיכיאטרית של בית חולים שיבא, משנה לדיקן להוראה באוניברסיטת בן גוריון, לנהל את המרכז לבריאות הנפש באר שבע, ואף לסיים את לימודי תואר שני במנהל מערכת בריאות. כיום מכהן פרופסור קוטלר כמשה לדיקן באוניברסיטת תל אביב, ובנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, מנהל פרופסור קוטלר גם את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב ובנס ציונה, ואף את זה של שירות בתי הסוהר.

פרופסור קוטלר תוהה על גורלה של מערכת בריאות הנפש

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, שותף לקולות המבקשים שינוי מיידי ויישום רפורמת בריאות הנפש בישראל, ויפה שעה אחת קודם.

מה יהיה עם רפורמת בריאות הנפש?
מזה זמן רב מתריעים גורמים רבים הקשורים למערכת בריאות הנפש בישראל, על מצבה המוזנח והעגום. בין המתריעים נמצא פרופסור קוטלר, המעלה את הסוגיה מתוקף היותו פסיכיאטר, וגם כנציג, נכון יותר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל. שאלת השאלות היא מתי תיושם הרפורמה? התוכנית כבר הועלתה, הנתונים על מצב המרפאות בציבוריות לבריאות הנפש הם קשים מאד, ואזרחים רבים לא מקבלים את הטיפול לו הם זכאים, ובעיקר לו הם זקוקים.
התחושות הקשות הקיימות בקרב מערכת בריאות הנפש בישראל, נוגעות לקצב ההתקדמות בעניין שנדון כבר לפני זמן רב בנוגע לרפורמת בריאות הנפש והעברה של כל הסמכויות בתחום לידי קופות החולים. עושה רושם, כי הסוגיות הינן תקציביות, מאחר ולפי ההערכה נדרשים ארבע מאות מליון שקלים שתעביר המדינה לקופות החולים, שיוכלו להיערך להוסיף אל סל הבריאות גם טיפולים נפשיים, לקבוע נהלים, ולתגבר כוח אדם. עוד נדרשת התמחות רבה יותר של מטלפים ומטפלות, ומקומות להתמחויות אלו.
הנושא נידון כבר מספר פעמים אולם לא הגיע לידי ביצוע ורפורמת בריאות הנפש לא יושמה עדיין.

מסרים ברורים וחד משמעיים
בצעד נואש, פנו נציגים של ארגונים רבים, ביניהם פרופסור קוטלר כנציג המועצה הלאומית לבריאות הנפש, במכתב שיצא אל שר האוצר ואל סגן שר הבריאות. במכתב נרשמה פנייה לקבלת החלטה או זירוז ההתנהלות בדבר הרפורמה ובדבר התקציב, מאחר והתחושה היא כי מערכת הבריאות הולכת מדחי אל דחי. הבקשה באה ממקום המבקש להתחשב באזרחי ישראל, שמגיעה להם הזכות לקבלת טיפול נפשי הולם במידת הצורך, ושיתאפשר לכל מבוטח, מבלי שימתין חודשים ארוכים לטיפול, כפי שקורה עם מרפאות בריאות הנפש כיום ועם התנהלות במישור לא יציב, חורק ודל מאד באמצעים, או לחילופין, מבלי שייאלץ המטופל לפנות לטיפולי פרטיים יקרים. עיקר הדאגה מופנה לפריפריות, שבחלקן אפילו לא נמצאות תחנות לבריאות הנפש, או כל סיוע לבני נוער, למשל, הזקוקים לסיוע נפשי.



מבקשים לקדם הליכים
המכתב שנשלח אל שר האוצר שטייניץ משתמש במונחים כמו הכרעת גורלות, וזו התחושה שמנסה פרופ' משה קוטלר ועמיתיו לשדר, מאחר והמצב הקיים הוא אכן חורץ גורלות. לטעמו של פרופסור קוטלר, יש בהחלט מקום להכניס את שירותי בריאות הנפש במסגרת סל הבריאות הבסיסי של קופות החולים, ממש כפי שנעשה בתחום רפואת השיניים בקרב ילדים.

פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, משמש כמשנה לדיקן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. קוטלר, פסיכיאטר ובוגר תואר שני בלימודי מנהל מערכת בריאות הוא בעל נסיון עשיר בתחום הפסיכיאטריה, ניהל מרכזים לבריאות הנפש בארץ, וכן את המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים אמריקאי. עוד כיהן קוטלר כמנהל מחלקה אמבולטורית פסיכיאטרית בבית החולים שיבא, ניהל את המחלקה לבריאות הנפש של צה"ל ועוד.
מנסיונו ומעורבותו העזה במערכת בריאות הנפש, מזהה פרופסור קוטלר את הבעייתיות הקיימת כיום, ושואף לזרז תהליכים ברפורמת בריאות הנפש.

שינויים במערכת בריאות הנפש בישראל

שינויים במערכת בריאות הנפש בישראל

פרופסור קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, הוא אחד מני רבים המבקשים לראות שינוי של ממש במערכת בריאות הנפש של ישראל. כמו קוטלר, חשים רבים כי אם לא יתבצע שינוי של ממש, ועכשיו, עתידה של כלל מערכת בריאות הנפש בישראל נתון בסכנה גדולה, לאור ההתנהלות במישור הנוכחי הכושלת של מרפאות הנפש הציבוריות, בסמכותה של הממשלה. את דעתו בנושא, מביע פרופסור קוטלר, בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.

התחנות לבריאות הנפש 
תחנות לבריאות הנפש הן מרפאות ציבוריות המשמשות את כלל הציבור הזקוק לסיוע רפואי בתחום הנפש, ומנוהלות בידי הממשלה. הן פזורות ברחבי הארץ, בערים מרכזיות, וחלקן בפריפריות. נכון להיום, מצבן בכי רע עקב היעדר תקציב וניהול לא נכון שלהן, המביא את התחנות להזנחה מבחינה טיפולית, סרבול מערכתי, וחוסר יכולת לעמוד במספר הפניות אליהן, כך שזימון התורים יכול להתבצע גם אחרי שנה!
המצב כה גרוע עד כי המטופלים עצמם מוותרים על הניסיון לקבל סיוע. חלקם פונים לאפיקים פרטיים, אם ידם משגת לממנם, ואילו אחרים, נותרים ללא סיוע. מצב זה הוא לא קביל בעליל לדעתו של פרופ' משה קוטלר ורבים אחרים מענף בריאות הנפש, וחייב להשתנות באופן מיידי. כיצד עושים את השינוי? על ידי רפורמת בריאות הנפש.

רפורמת בריאות הנפש
עקרונות רפורמה זו כוללות מתן סמכות בכל הקשור למערכת בריאות הנפש לקופות החולים. אלו מצידן יכניסו את הטיפול הנפשי לסל הבריאות הבסיסי, וכך כל מבוטח ייהנה מזכותו הבסיסית, ככתוב בחוק הביטוח הלאומי, לקבל טיפול שוויוני, בסיסי. קופות החולים יוכלו להחזיר את עטרת מערכת בריאות הנפש ליושנה, ייעלו תהליכים, יקצרו תורים, ויפתרו מצב אבסורדי של מטופלים הזקוקים לטיפול ומוותרים עליו, ויתרה מכך, ביניהם בני נוער שאינם מקבלים סיוע נפשי לו הם זקוקים.

רפורמת בריאות הנפש יכולה להתקיים על ידי הזרמת ארבע מאות מיליון שקלים מן המדינה אל קופות החולים. תקציב זה אמור לשמש את קופות החולים בהיערכות לקליטת ענף בריאות הנפש לתוכן, הקצאת משאבים ומומחים לנושא, הרחבת מקומות ההתמחות של מטפלים ומטפול, והגדלת מספר אותם מטפלים ומטפלות.
לטענת פרופ' משה קוטלר, רפורמת בריאות הנפש היא הברירה היחידה שנותרה למערכת בריאות הנפש, שמצבה כיום בכי רע.

האדם שמאחורי המילים
פרופסור קוטלר הוא אחד מעמודי התווך של ענף בריאות הנפש, והפסיכיאטריה בארץ. פרופסור קוטלר, פסיכיאטור, הוא יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ולא רק. קוטלר מכהן כפרופסור וכמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מנהל את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, נס ציונה ואף בשירות בתי הסוהר, ומאחוריו עבר מקצועי עשיר בתחום, בניהול המחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח בית ישראל בניו ג'רזי, בניהול מחלקת בריאות הנפש של צה"ל, בניהול המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, ועוד.

האם יצליח פרופסור קוטלר במאבקו לשינוי רפורמת בריאות הנפש?

האם יצליח פרופסור קוטלר במאבקו לשינוי רפורמת בריאות הנפש?


המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, במתכונתן הנוכחית, רק מעודדות פנייה של רבים הזקוקים לטיפול נפשי, לכיוונים פרטיים. כך טוען פרופ' משה קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. פרופסור קוטלר, פסיכיאטור, מנסה כבר כמה שנים להגיע לשינויים ברפורמת בריאות הנפש, ומתריע על התנהלות במישור זה פרופסור קוטלר מביע דאגה רבה, הנובעת מהכרה והבנה של מצוקת מטופלים רבים, הממתינים זמן ממושך מאד, לקבלת טיפול. האם יצליח פרופסור קוטלר לקדם את שינוי רפורמת בריאות הנפש בישראל? רק למדינה הפתרונות.


עתיד המטופלים בידי מערכת הבריאות
מצבה של מערכת בריאות הנפש בישראל הוא עגום למדי. התורים, וזמני ההמתנה לקבלת טיפול במרפאות הציבוריות הם בלתי אפשריים ובלתי סבירים, ולדברי קוטלר, פסיכיאטור ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, המצב רק הולך ומתדרדר, והרפורמה במתכונתה הנוכחית, פשוט נכשלה. נתוני משרד הבריאות מראים, כי זמן ההמתנה אותו נדרשים להמתין בני נוער הזקוקים לטיפול נפשי הגיע לשבעה חודשים ויותר. פרופסור קוטלר מתריע על האבסורד שבמצב זה, ועל הצורך המיידי לקדם את רפורמת בריאות הנפש החדשה, שעיקריה הם העברת הטיפול הנפשי לקופות החולים, ועל ידי כך קיצור משמעותי של תורים וזמני המתנה, ובאופן כזה כל מבוטח יוכל לקבל את הטיפול הנפשי לא הוא זקוק ולו הוא זכאי. שינוי כזה של רפורמת בריאות הנפש, מצריך הזרמה של כארבע מאות מליון שקלים מהמדינה אל קופות החולים, שיסייעו להם להיערך בהתאם למתן טיפול זה.


חרדה מהעתיד
לפי נתוני משרד הבריאות ומקורות אחרים, נמצא כי ההתנהלות במישור זה במתכונת הנוכחית, היא כזו שבקרב אזרחים הסובלים ממצבי חרדה ודכאון קשים, פחות ממחצית מהם פונים בכלל לטיפול כלשהוא, ומתוכם מטופלים רק רבע מהם באמצעות המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. בקרב בני נוער המצב עוד יותר חמור, וכשבעים אחוזים מבני נוער, אשר להם הפרעות נפשיות, לא פונים כלל לקבלת סיוע נפשי. לפי פרופסור קוטלר, לא ירחק היום בו כל אדם שני באוכלוסיית ישראל יזדקק לסיוע נפשי כזה או אחר, ואם הטיפול ימשיך במתכונת בו הוא מתנהל עכשיו, יביא הדבר לתוצאות חמורות, מאחר ובמתכונת רפורמת בריאות הנפש הנוכחית, אין המרפאות הציבוריות ערוכות כלל למצב כזה, וכבר היום לא מסוגלות להתמודד עם המצב הנוכחי.
עיקרי רפורמת בריאות הנפש המוצעת היא, כי קופות החולים יקבלו על עצמן את תחום שירותי בריאות הנפש, ובנוסף יוקצו משאבים לפיתוח נושא הפסיכולוגיה של הילדים, להתמחויות יתווספו  עוד כשלושים וארבעה מקומות, ותוענק תוספת של כחמישה עשר מליון שקלים שיסדירו את הרחבת ההתמחויות ויפתרו את מצוקת כוח האדם. פרופ' משה קוטלר תומך ברפורמה, מתוך הבנה כי אין ברירה אחרת.. בצורה זו, הוא מסביר, תהיה המערכת מחויבת לקבוע תורים זמינים, עם טיפולים שממדי האיכות שלהם ייקבעו מבעוד מועד, וכן היקפם.