איך תזהו הפרעות פוסט טראומטיות

לאחר חוויה טראומטית , זה נורמלי להרגיש מבוהל, עצוב, חרד, ומנותק. אבל אם אם זה לא עובר ואתה מרגיש תקוע במין תחושה של סכנה ומריץ זכרונות כואבים בצורה מתמדת , ייתכן שאתה סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) . ישנם אנשים שאינם מחלימים מפוסט טראומה, ניגשים לטיפול מקצועי ומקבלים תמיכה וכלים להתמודדות איתה ובכדי להמשיך בחייהם.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולה להתפתח בעקבות אירוע טראומטי המאיים על ביטחונך או גורם לך

להרגיש חסר אונים. באופן שכיח מתקרת פוסט טראומה עם  עם PTSD לחימה צבאית וקרבות. בארץ ובכלל אכן מדובר בגורם שכיח לפוסט טראומה בקרב גברים , אך למעשה כל אירוע מכריע בחייהם יכול לעורר הפרעה פוסט טראומטית, במיוחד אם האירוע מרגיש בלתי צפוי ובלתי נשלט.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולה להשפיע על אלה שחווים את האסון באופן אישי, אלה שעדים לו , וכן גם עבור מי שאוסף את השברים לאחר מכן, לרבות עובדי חירום וקציני אכיפת החוק. זה אפילו יכול להשפיע על חברים או בני משפחה של אלה שעברו את הטראומה ממש.

תסמונת פוסט טראומטית מתפתחת באופן שונה מאדם לאדם. עבור אנשים מסויימים תסמינים של PTSD יכולים להתפתח תוך שעות או ימים לאחר האירוע הטראומתי  ולפעמים זה יכול לקחת שבועות , חודשים או אפילו שנים לפני שהם מופיעים.

ההבדל בין PTSD ותגובה נורמלית לטראומה

אירועים טראומתיים המובילים להפרעת דחק פוסט טראומטית הם בדרך כלל אירועים שהיו מפחידים ומשתקים כל אחד. בעקבות אירוע טראומטי, כמעט כל אחד חווה לפחות חלק מהתסמינים של PTSD. כאשר תחושת הביטחון והאמון שלך מתנפצת , זה נורמלי להרגיש משוגע, או מנותק. זה נפוץ מאוד לסבול מסיוטים, להרגיש פחד וקושי בלהפסיק לחשוב על מה שקרה. אלו למעשה תגובות נורמליות לאירועים חריגים .

לעומת זאת, עבור רוב האנשים סימפטומים אלה הם קצרי מועד ועשויים להימשך מספר ימים ואף שבועות , אך הם נעלמים בהדרגה. אבל אם יש לך הפרעת דחק הפוסט טראומטית (PTSD), הסימפטומים לא יעלמו, ולא תחלים בהדרגה אלא  למעשה במידה ולא תפנה לעזרה מקצועית המצב רק עלול להחמיר.

למידע נוסף בתחום היכנסו לאתר של משה קוטלר

שיטה חדשה בתחום בריאות הנפש: טיפול בדיכאון באמצעות אור

תחום בריאות הנפש מעודד רופאים ואנשי מקצוע לפתח שיטות טיפול חדשות. בשנים האחרונות מצטרפות שיטות טיפול מודרניות ואפקטיביות אל השיטות המסורתיות, במטרה להקל על המטופלים בטווח הקצר והארוך. אחת השיטות הללו עושה שימוש באור, ומחליפה את האמצעים הכימיים אשר ידועים בתופעות הלוואי שלהם.

הטיפול באור החל בתור פתרון אלטרנטיבי לדכדוך ודיכאון עונתי. במחקר אליו גויסו 12 נפגעי דיכאון נעשה חיקוי של מנגנון הזריחה, כאשר העוצמה הסופית דימתה אור של יום בוקר אביבי. הנבדקים התבקשו לשבת במשך ארבעה לילות בחדר אור, בו הותקנה מערכת שחיקתה את זריחת השמש. בתום ארבעת הימים מילאו הנחקרים שאלונים, שמהם עלה שיפור ניכר במצבם. שבעה מטופלים החלימו מהמצב הדיכאוני, שניים דיווח על שיפור בינוני ורק אחד מסר כי לא חש השפעה.

מה הקשר בין טיפול באור לבריאות הנפש?

המנגנון של טיפול בדיכאון באמצעות האור פועל על בריאות הנפש בשני מסלולים מקבילים:

א. הוא מסייע לשעון הביולוגי אשר פעילותו משתבשת כתוצאה מסיבות שונות.

ב. הוא בעל השפעה על הפעילות הכימית במוח, בדומה לשימוש בתרופות.

היתרון של טיפול בדיכאון באמצעות האור הוא מניעת תרופות וחומרים כימיים מהמטופלים. האור הנפלט מהנורות נקלט ברשתית העין בקולטנים מיוחדים, המוליכים אותות באמצעות מערכת העצבים אל גרעין הממוקם בחלק הקדמי של המוח. אותו גרעין משדר פקודות ומשפיע על ייצור של הורמון שינה בשם "מלטונין", ועל כימיקליים מוחיים נוספים הקשורים בדיכאון.

האם תאורה יכולה להיות תחליף לתרופות?

על מנת למצות את הפוטנציאל של טיפול בדיכאון באמצעות האור עבור תחום בריאות הנפש יש לבחור היטב את סוג התאורה. הנורות בניסוי מאירות באור טבעי בלבד, ללא אולטרה סגול, לייזר, קרני גמא, או גלי רדיו הנחשבים למזיקים, ואף מבצעים פעילות חודרנית.|

השאלה הגדולה לגבי טיפול בדיכאון באמצעות האור היא האם מדובר על תחליף מוחלט לתרופות. יש שורה ארוכה של תרופות המשמשות כיום מטופלים הסובלים מדיכאון:

• פרוזק
• רוקסט
• ציפרלקס
• רסיטל
  
  להערכת החוקרים, הגירוי באור מפעיל את הפעולה הטבעית של הגוף, וכך מוביל לשיפור במצב הרוח. במילים אחרות, הטיפול עדיין לא יכול להחליף לחלוטין את השימוש בתרופות אך הוא ללא ספק מהווה קפיצת דרך מדעית חשובה ומשמעותית. בעוד תרופות משפיעות לרוב רק כחודש מתחילת הטיפול, החשיפה לאור מזרזת את השיפור.
  
  יש לציין כי דיכאון הוא אחת המחלות השכיחות בעולם. הקהילה הרפואית בתחום בריאות הנפש עוסקת רבות בשאלות על דיכאון, ומחפשת אחר פתרונות חדשים למצבים שכיחים. הטיפול באור כאמצעי לתכנות מחדש של השעון הביולוגי בגוף צובר תאוצה. מי שסובל מדיכאון חורף או השפעות תקופתיות יכול לנצל את היתרונות הללו של הטיפול. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולהכיר את החלופה הקיימת לטיפול בדיכאון באמצעות תרופות בלבד. 

תופעה מוכרת בעולם המערבי: דיכאון אחרי לידה

עם סיום הלידה נתקלות נשים רבות בתופעות דיכאון לא מוכרות. הדיכאון משפיע לא רק על תפקודה של האם, ועל תהליך החזרה לשגרה, אלא גם על הקשר שלה עם התינוק, עם בן הזוג ועם המשפחה או החברים.

בזמן ההיריון עוברת האישה לא מעט שינויים גופניים והורמונליים אשר עשויים לשנות לחלוטין את תפיסת

המציאות. לידה ראשונה מגדילה אמנם את הסיכוי לחוות דיכאון, אך הוא קיים גם בקרב נשים אשר כבר חוו לידה מוצלחת בעבר. הדיכאון שכיח גם בקרב נשים עם היסטוריה של תסמונת קדם-וסתית, תגובות נפשיות קשות לגלולות או דיכאון כללי.

כך תזהו סימנים לדיכאון

הורמוני המין הנשי עולים לרמות גבוהות מאוד במהלך ההיריון, ולאחר הלידה הם צונחים באופן חד. הורמונים אלו משפיעים על מערכות ביולוגיות בגוף האישה ועל מערכות העצבים, הדחפים ויכולת החשיבה האנליטית. מידת התגובה לשינויים אינדיבידואלית לחלוטין, ולכן כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בכל מקרה של חשש לדיכאון מן הסוג הזה.

בנוסף, יש מספר סימנים המצביעים על תופעה כמו דיכאון אחרי לידה:

• עצבות לאורך זמן וללא סיבה נראית לעין
• היעדר הנאה מפעילות מינית או מפעילויות שגרתיות אחרות
• ירידה בחשק ליזום פעילויות
• קושי להירדם או יקיצה מהירה לאחר שינה קצרה בלבד
• תיאבון ירוד
• חוסר אנרגיה ועייפות
• אי שקט
• ירידה בערך העצמי ותחושות אכזבה
• קושי להתרכז ופיזור דעת
• דאגה מוגזמת או תחושת ייאוש

כפי שניתן לראות, חלק מהסימנים של דיכאון אחרי לידה מופיעים גם בסוגים אחרים של דיכאון. מצד שני, יש מאפיינים ספציפיים המצביעים על הקשר האדוק בין הדיכאון לבין הלידה. אדישות ליילוד והיעדר שמחה מובילים בדרך כלל לרגשות אשם אצל אמהות טריות. גם תחושת כישלון או אובדן שליטה על התינוק החדשים מלווים חשיבה טורדנית. בזמן דיכאון אחרי לידה חווה האישה פסימיות קיצונית, ובמצבי קיצון היא עלולה לפגוע בעצמה או בתינוק.

החשיבות של סביבה תומכת בהתמודדות עם הדיכאון

סביבה תומכת מונעת חלק ניכר מהתופעות של דיכאון שלאחר לידה, ואף עוזרת לאם לחזור לשגרה במהירות. הסביבה יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת היחסים האינטימית עם בן הזוג, בעזרה של בני משפחה קרובים או בשיחות עם חברים. נשים אשר אינן מרגישות לבדן בהתמודדות עם התינוק יכולות להתפנות למחשבות חיוביות. חשוב לזכור כי האם הטרייה חווה לא מעט ביקורת חברתית לאחר הלידה: ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה מנסים להציג אידיאל לא מציאותי של הורות, המצטרף לשורה ארוכה של שינויים פיזיולוגיים והורמונליים.

נשים אחרי לידה צריכות לנקות את כל רעשי הרקע ולהתמקד רק במה שחשוב. עליהן להימנע מעימותים או חיכוכים חברתיים, להתאזר בסבלנות, ולזכור כי חלק גדול מהתופעות הנפשיות הוא תוצאה של מערכות ביולוגיות בלבד. לבסוף, כדאי לפנות אל ייעוץ מקצועי ולהתמודד עם דיכאון אחרי לידה ביעילות מבלי לגרום נזקים בלתי הפיכים לטווח הקצר והארוך. 

הפרעות נפשיות אצל ילדים ובני נוער

להיות הורים זה לא תמיד פיקניק, יש הרבה דברים שלא חשבנו שנצטרך להתמודד איתם, ולפעמים אנחנו לא בדיוק יודעים איך למצוא את הדרך הנכונה. לפעמים זה משהו קטן שחולף, ולפעמים מדובר במשהו גדול יותר, שמצריך התערבות של אנשי מקצוע. אז איך יודעים מתי לפנות לפסיכולוג? ומתי הכתובת היא דווקא פסיכיאטר מומחה? על שאלות אלה ועוד ננסה להשיב במאמר שלפניכם.

איך מחליטים שמשהו לא בסדר?

התשובה לשאלה זו אולי תישמע לא מקצועית, אבל היא התשובה הנכונה ביותר: תחושת בטן. אין מי שמכיר את

הילד כמו הוריו, ולכן, אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, חורג מהרגיל או ממה שנחשב "נורמלי", צריך לבדוק. מקסימום יגידו לכם שאתם חרדתיים, כי הכול בסדר. במקרה כזה תוכלו להניח את האפיזודה הזאת מאחור, להמשיך בחייכם וגם לשכוח שמשהו אי פעם הטריד אתכם. אבל, אם הבדיקה תוביל לכך שיתברר שמשהו באמת "לא בסדר" ומצריך טיפול – אתם תברכו את הרגע שבו לא נתתם לאגו שלכם או לאנשים אחרים להסיט אתכם מהדרך הנכונה. לכן, אם נדמה לכם שהילד שלכם מתנהג בצורה שחורגת ממה שניתן לצפות מילד בגילו, מומלץ בהחלט להתייעץ עם גורמים מקצועיים. אפשר להתחיל דרך מרכזי התפתחות הילד שנמצאים בהסדר עם קופת החולים, אולם אם אתם רוצים להיות בטוחים שהמידע שיועבר לגורם המקצועי כמו גם תוצאות האבחון של הילד יישארו חסויים, מומלץ לפנות אל גורם מקצועי פרטי. זה יכול להיות פסיכולוג המתמחה בטיפול בילדים, וזה יכול להיות פסיכיאטר מומחה שמטפל בגילאים הצעירים. כמובן שישנם גורמים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, אולם אם חושדים שמדובר בהפרעה נפשית ולא בהפרעה התפתחותית – שני הגורמים שהוזכרו הם הכתובת המומלצת.

ובכל זאת – האם יש סימנים מסוימים שיכולים להעיד שצריך לבדוק?

בהחלט כן. לפניכם רשימת התנהגויות ומצבים שאם הם נמשכים למעלה משבועיים כדאי לפנות אל פסיכיאטר מומחה.

·         גניבות ושקרים.

·         שינוי אופי קיצוני.

·         בלבול בין מציאות ודמיון.

·         אלימות מילולית ו/או פיזית.

·         קושי מוגזם בפרידה מההורים.

·         שינוי בהרגלי השינה ו/או האכילה.

·         חוסר רצון מופגן ללכת לבית הספר.

·         הפרת כללים ופריצת גבולות באופן עקבי.

·         התכנסות אל תוך עצמו והתרחקות מחברים.

·         קבלת ציונים נמוכים מהרגיל במספר מקצועות.

·         כאבי ראש / בטן שאינם קשורים למחלה כלשהי.

·         הפגנת חוסר עניין בפעולות שעניינו את הילד בעבר.

·         הימנעות משיחה עם בני גילו או עם מבוגרים (פרט לבני המשפחה).

·         התנהגויות כפייתיות שאם מנסים למנוע ממנו לבצען הוא מפגין תסכול רב.

·         שינויים קיצוניים במצב הרוח או ירידה דרסטית במצב הרוח ובשמחת החיים.

·         התעסקות רבה בכל מה שקשור במוות, כולל הבעת רצון למות ו/או איומים בהתאבדות.

בנוסף לכל אלה, כל התנהגות שנחשבת שונה או "מוזרה", כמו דיבורים ומלמולים מוזרים וכד', צריכה להדליק נורה אדומה. יש לעקוב אחר הילד ואם ההתנהגות נמשכת לאורך זמן – מומלץ לפנות אל פסיכיאטר מומחה בטיפול בילדים.

מתי לפנות לפסיכולוג ומתי אל פסיכיאטר מומחה?

יש האומרים, כי פסיכיאטר הוא פסיכולוג עם כלים נוספים, כשב"כלים נוספים" מתכוונים ליכולת שיש לו לתת למטופליו טיפול תרופתי. בין אם אתם מסכימים אם קביעה זו או לא, חשוב לדעת מתי עדיף לפנות לפסיכולוג ומתי לפסיכיאטר. הכלל הלא כתוב אומר, שאם אתם מרגישים שמדובר בבעיה רגשית, שאתם חושבים שאפשר לזהות את הגורם לה ולטפל בו – הכתובת היא פסיכולוג. לעומת זאת, אם אתם חושדים שמדובר בהפרעה נפשית מסוימת, שמקורה במוח, הכתובת היא פסיכיאטר מומחה שרשאי לרשום תרופות שיוכלו לסייע. בכל מקרה, לא כל הפסיכיאטרים ממהרים לרשום תרופות, וכדאי לפנות אל איש מקצוע מומלץ שידע לספק גם פתרונות אחרים שיכולים לעזור.

בכל מקרה – תמיד תזכרו, שאתם אלה שמכירים את הילד שלכם הכי טוב. אם אתם חושדים שמשהו לא בסדר – גשו לבדוק. 
אתם גם מוזמנים להתייעץ בנושא איתי בפורום: http://www.mishpati.co.il/forum.aspx?forumid=110

פסיכיאטריה בסרטים - נכון ולא נכון

סרטים יכולים ליצור סדק בתדמית הפסיכולוג / פסיכיאטר בעיני רבים שאינם מהתחום. התדמית שנוצרה עבור פסיכיאטרים ברבות השנים בקולנוע, יצרה דמות שמזוהה עם הרשויות היבשות, שאינה אינטליגנטית במיוחד עד שלילית במידה רבה.

ד"ר פריץ להמן (Bringing up Baby (1938 מצהיר שהנמר של קתרין הפבורן הוא דמיוני. זה לא היה שיקול דעת נבון,

בהתחשב בכך שהנמר שלה "בייבי" לא היה מאולף וכל הקרקס ברחו. בסרטים פסיכיאטרים רבים מסיקים את המסקנות הלא נכונות ומשלמים על כך בחייהם. מכתונת משוגעים ועד רוצחים מלידה (1994). הפסיכיאטרים אינם יודעים דבר והם ממשיכים לאכלס את העולמות הבדיוניים, העל טבעי והמדעי - במגרש השדים (1973) ושלושה סרטי שליחות קטלניים (1984, 1991 & 2003), יש פסקי דין דוגמטיים עם השלכות כואבות מאוד לפסיכיאטרים. כמו כן למרות שעורך הדין של ריצ'רד גיר בפחד ראשוני (1996) מקבל תואר של פסיכיאטר אמיתי ומומחה, הוא מרומה בקלות על ידי רוצח שמצליח לזייף פיצול אישיות מבלי שעלה על זה.

פרויד (1962) עשוי להיחשב כסרט שהגיע לשיא בגיל הזהב של ייצוגים חיוביים של פסיכיאטרים. מנקודה זו ואילך, החסד שניתן לפסיכיאטרים חלף, בשל מגוון רחב של סיבות (הנושאים בסרטים הפכו בוגרים יותר, האידאליזציה נעלמה, וכן אובדן הכבוד כלפי עמדות פרו רשויות). העובדה הכי עצובה היא שהתדמית שנוצרת על פסיכיאטרים בעיני הציבור היא שלילית. פסיכיאטרים בסרטים מוצגים לעיתים כמי שעושים שימוש בכישוריהם לרעה (מר דידס הולך העירה, 1936), לצורכי נקמה (טירוף פיין, 1966), יתרון מיני (עיתוי גרוע, 1980), רצח (בית של כרטיסים, 1987 ).כך לדוגמה עבור הרוצח הסדרתי חניבעל לקטר ומעשיו לפסיכיאטר האומלל שלו צ'ילטון בשתיקת הכבשים (1991). בסרט הרעב של לקטר בא לידי ביטוי במשפט בו הוא אומר בסיום הסרט "אני צריך לפגוש ידיד ותיק לארוחת ערב " וזהו סימן שאינו מסביר פנים כלפי הפסיכיאטר שלו.