פרופ משה קוטלר מדבר על התסמינים של הפרעת אישיות גבולית

מהי הפרעת אישיות גבולית? לעתים, יש מי שנוטים לבלבל אותה עם התחום של מחלות הנפש. אמנם הדברים קרובים, אך הם אינם זהים, וההגדרות הרפואיות הן שונות - עם זאת, כמובן שיש אנשים עם מחלות נפש, שגם מתמודדים עם הפרעות אלו, אך יש רבים שלא. על פי הספרות הרפואית, הפרעת אישיות גבולית משמעותה מצב שבו לאדם יש קושי משמעותי ליצירת קשרים עם בני אדם אחרים, וכן הוא חווה תחושת ערך עצמי נמוכה, כשהדבר מלווה תמיד בהתנהגות מאד אימפולסיביות החורגת מהנורמה המקובלת. יש לציין כי לא מדובר על אפיזודה חולפת - אלא על התנהגות ממושכת ולאורך זמן.

כיצד מטפלים בהפרעה זו?

●       טיפול פסיכותרפי - אחת השיטות המרכזיות לטיפול באנשים עם הפרעת אישיות גבולית, היא השיטה הפסיכותרפית. בשיטה זו, מנסה המטפל להגיע ביחד עם המטופל לנקודה שבה המטופל יבין מה גורם לו להתקפים שמזוהים עם ההפרעה, ולרדת לשורש הבעיה. מאחר שפעמים רבות הפרעה זו מתפרצת כחלק מהפרעה פוסט טראומטית, הפרעות אכילה,  הפרעת קשב, או התמכרות - הרי שהבנה זו מסייעת פעמים רבות למטופל להתמודד עם ההפרעה.

●       טיפול תרופתי - הצד השני של המטבע, הוא הטיפול התרופתי. מאחר שפעמים רבות, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית

עלולים להיות מסוכנים גם לעצמם וגם לחברה, לאפיזודות מסוימות, הרי שהם נדרשים לקחת תרופות (לא קיים סוג אחד, אלא התרופות מותאמות לפי סוג ההפרעה), אשר מסייעות להם לנהל אורח חיים תקין יותר.

●       טיפול התנהגותי - טיפול זה, מוצג לעתים יותר כטיפול תומך ולא מונע, אף כי יש לו משמעויות אדירות עבור המטופל. בטיפול ההתנהגותי, לא מבטלים את הקושי שהמטופל בעצמו חש, ומגלים אמפתיה כלפיו, ובמקביל מקנים לו את הכלים להשתלט על מצבו, ולשלוט יותר על אופיו ולא לתת להפרעה להשתלט עליו.

תהליך ארוך ומתמשך

יש לזכור כי הטיפול בהפרעת אישיות גבולית איננו טיפול קסם אשר יש לו תאריך סיום. פעמים רבות, זהו טיפול מתמשך לאורך שנים שיש להתמיד בו - אך לרוב רואים דרכו תוצאות טובות מאד.

כיצד מתמודדים עם מוות של בן משפחה

פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן, אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם כך, מה ניתן לעשות?

כמה עצות להתמודדות

●       לא קשור לזמן - פרופ' משה קוטלר מסביר כי משפט כמו "הזמן עושה את שלו" פשוט איננו נכון. יש אנשים

שממצים את תהליך האבל לאחר חודשיים, יש מי שאחרי שנה, ויש מי שהתהליך ייקח להם עשור, ואולי ימשיך וילווה אותם במקומות מסוימים. בני אדם הם שונים אחד מהשני, ולכן אין צורך לדחוק באדם כאשר הוא חש צורך להתאבל על אובדן קרוב משפחה.

●       לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר, לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן - וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות וסובלנות מצד כולם.

●       מתי פונים לטיפול? - יש כמה מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן, אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.

להפנות גם את הקרובים

חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ' משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.

מהן הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מאופיינות בדפוס חשיבתי או התנהגותי השונה מהמקובל הגורם לפגיעה בתפקוד או למצוקה. הפרעות נפשיות מסווגות דפוסי התנהגות שבין הנורמאלי לאי נורמאלי לצורך של איבחון וטיפול בבעיות אלה על ידי הפסיכיאטריה.

סוגים שונים של הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מסווגות על ידי שתי שיטות עיקריות – השיטה האמריקנית המתוארת ב DSM והשיטה

האירופאית המתוארת ב 10 ICD וההבדלים בין שתי השיטות מאד קטנים.

פרופ משה קוטלר הוא פסיכיאטר המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות והוא מכהן גם כראש החוג ללימודי פסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף משמש פרופ משה קוטלר כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל וכפסיכיאטר משפטי.

הסיווג בשיטה האמריקנית של מחלות נפש מחולק לחמישה צירים שונים:

1. הציר הראשון עוסק בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות דו קוטביות דיכאון מז'ורי, חרדות וכדומה.
2. הציר השני עוסק בהפרעות אישיות או הפרעות על רקע פיגור שכלי.
3. הציר השלישי עוסק בהפרעות מוחיות או גופניות עם ביטוי נפשי התנהגותי.
4. הציר הרביעי עוסק בבעיות נפשיות של מצבי דחק (סטרס) לחצים סביבתיים וחברתיים
5. הציר החמישי מתאר את רמת התפקוד.

בין הסוגים העיקריים של הפרעות נפשיות ניתן למנות:

• סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות הפוגעות בשיפוט המציאות
• הפרעות אפקטיביות הקשורות למצבי רוח שונים
• נוירוזות כמו חרדות שונות וכדומה
• הפרעות אישיות הגורמות לקשיים בהסתגלות למציאות
• בעיות בתפקוד המיני
• הפרעות שליטה ואימפולסיביות
• הפרעות שמקורן בינקות או בילדות
• הפרעות מסיבות רפואיות
• הפרעות נפשיות עקב שימוש בחומרים כדוגמת סמים, אלכוהול, קפאין, ניקוטין וכדומה.

הפרעות נפשיות היוו בסיס לכתיבת ספרים ועשיית סרטים רבים שבהם הגיבור סובל מהפרעות נפשיות שונות כמו פיצול אישיות בסרט פסיכו של היצ'קוק וכיוצא באלה.