פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד
הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן,
אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים
בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם
כך, מה ניתן לעשות?
כמה עצות להתמודדות
● לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר,
לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את
חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או
יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן -
וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות
וסובלנות מצד כולם.
● מתי פונים לטיפול? - יש כמה
מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך
צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן,
אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.
להפנות גם את הקרובים
חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ'
משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן
משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה