פרופסור משה קוטלר - הפרעות דחק (סטרס) נפשי

מה גורם לתחושות סטרס, מה ההבדלים בין סוגים של הפרעות דחק ומה אפשר לעשות כדי להתמודד איתן? במאמר הבא נציג את התשובות לשאלות הנפוצות ונמליץ על דרכי טיפול שמתאימות לאנשים בכל הגילאים

המונח דחק נפשי, או בלועזית "סטרס", מציין תחושת מצוקה שנגרמת על רגע פגיעה באיזון של האדם. אותה פגיעה עלולה להופיע בגלל גירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או בשל גירוי פסיכולוגי. יש הבדל משמעותי בין סוגי הגירויים וזיהוי נכון של הגורם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול בהפרעות דחק וסטרס. עם זאת, כיום ניתן לטפל ברוב סוגי ההפרעות ואפשר לעשות זאת בעזרת התייעצות עם אנשי מקצוע.

סוגים של הפרעות דחק

הדרך הטובה ביותר לנבא דחק היא לבחון את המקור שלו. בהקשר הזה ניתן להצביע על כמה סוגים בולטים של הפרעות סטרס:

א. עומס – הפרעות דחק שנגרמות בגלל עומס פוגעות באיכות החיים. אלו הפרעות שנגרמות בגלל עומס בעוצמה גבוהה ולחץ שהאדם לא מסוגל להתמודד אתו. באופן עקרוני, יש גבול ליכולת ההסתגלות של האדם לעומס. כאשר העומס חוצה את הרף הזה, הדחק מצטבר וההפרעה הנפשית מופיעה במלוא עוצמתה.

ב. דילמות והתלבטויות – גם דילמות והתלבטויות שהן חלק מחיי היום יום עלולות לגרום במקרים מסוימים לדחק וסטרס. דילמה היא כידוע לא רק מצב שבו ניתן לבחור בין כמה אפשרויות, אלא גם מצב נפשי שבו שני רצונות מתנגשים. ההתנגשות יוצרת לחצים ובמקרים מסוימים היא קיימת בקרב בעלי חיים.

ג. חוסר שליטה – אנשים שצריכים לחוש שליטה בכל אלמנט בחייהם חווים דחק וסטרס כאשר הם מאבדים אותו. חוסר שליטה גורם לתחושה לא נעימה של סטרס והוא מגבל את היכולת של האדם להתמודד עם מצבים רגישים. היתרון הוא שניתן לפתור יחסית בקלות מצבים של חוסר שליטה, מה גם שמלבד התמודדות עם סטרס ניתן גם למנוע הפרעות נפשיות נוספות.

ד. שינויים בחיים האישיים – כל שינוי שאותו האדם חווה בחיים האישיים משפיע בצורה כזו או אחרת על האיזון הנפשי. כאשר השינויים מתרחשים בקצב מהיר מדי או במקרים שבהם הם קיצוניים ונערכים ללא התראה מוקדמת, הגוף עלול להגיב בסטרס.

סימפטומים של הפרעת דחק וסטרס

מי שרוצה לדעת מתי לפנות לאנשי מקצוע על מנת להתמודד בצורה יסודית עם סיטואציה של הפרעות דחק נפשי וסטרס צריך לזהות את הסימפטומים המקדימים. כאן יש מספר סממנים חיצוניים שכדאי להכיר ובהם:

• קמטים במרכז המצח ובחלק העליון של הפנים
• פה פתוח לאורך זמן ובצורה בלתי נשלטת
• שפתיים קפוצות ומתוחות גם בזמן פנוי
• גבות מורמות ואישונים מורחבים

הבדלים בין סוגי סטרס

הטעות הנפוצה היא לייחס לכל סוגי הפרעות הדחק הנפשי והסטרס את אותן שיטות טיפול. בפועל יש כמובן הבדלים בין סוגי סטרס וכל הפרעה נפשית דורשת טיפול שונה. חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע במידה ומתלבטים לגבי הטיפול המתאים, לשקול טיפול תרופתי ולא לשכוח לערב פסיכיאטר מוסמך.

למה להתייעץ עם פרופסור משה קוטלר?

פרופסור משה קוטלר הוא איש המקצוע שאתו צריך להתייעץ בכל הנוגע להפרעות דחק וסטרס. מלבד העובדה שהוא כיהן כמנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב, פרופסור משה קוטלר גם משמש כמשנה לדקאן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. התייעצות איתו מבטיחה יחס אישי וניסיון של שנים רבות בטיפול בסוגים שונים של הפרעות נפשיות. בנוסף, כדאי לפנות מוקדם לפרופסור משה קוטלר וכך לשפר את איכות החיים גם על רקע נפשי מורכב של עשרות שנים.

איך אפשר לעזור לבן משפחה לקבל עזרה נפשית?

לרבים מאיתנו קל יותר לתת עזרה מאשר לקבל, במיוחד כשמדובר על התחום הרגשי- נפשי. 
בני משפחה מלאים ברצון טוב לסייע או להקל על אדם הקרוב להם אשר מצבו הנפשי אינו כשהיה, אך אותו אדם מציב חומה ומסרב לקבל עזרה.
בני משפחתו יודעים כי הדבר הטוב ביותר עבורו הוא לגשת ליעוץ או טיפול אך הוא מסרב, זוהי תחושה מתסכלת ולא פשוטה עבורם.
פרופסור משה קוטלר מסביר איך אפשר לגרום לאדם לקבל עזרה?

דעות קדומות על תחום רפואת הנפש

אדם שיחוש כאבים ברגלו ילך לאורטופד מבלי להתבייש, אדם שיחוש כאבים בשיניו ילך לרופא שיניים מבלי להסס. לעומת זאת, אדם שיחוש עצב קבוע או מצבי רוח מתחלפים לא ימהר ללכת לרופא המומחה בתחומים אלה - הפסיכיאטר.
אמנם היום כבר הוכח מדעית הקשר ההדוק בין גוף לנפש, אך עדיין, אדם הניגש לפסיכיאטר רואה עצמו, או חושש שהחברה תדביק לו הגדרות כמו משוגע, בעייתי ועוד הגדרות שליליות.

כעס על בני משפחה המנסים לעזור

כל אדם אוהב להרגיש שהוא שולט בחייו, שהוא מסתדר בכוחות עצמו. אם קשה לו להודות בפני עצמו שישנה בעיה, קשה עוד יותר לשמוע זאת מבני משפחה וללכת לטיפול בעקבות דבריהם.
רבים חוששים ובצדק כי התערבותם רק תגרום לבן משפחתם כעס רב עוד יותר ותוסיף למצבו הנפשי הרגיש גם כך.
הם נמצאים בין הפטיש לסדן: לא רוצים להעיק על בן המשפחה אך יודעים מנגד שמשהו חייב להיעשות.

מה אפשר לעשות?

ישנן מספר דרכי פעולה אפשריות, כשבחירת הדרך המתאימה תלויה בחומרת הבעיה ועד כמה אותו אדם מפריע לעצמו או לסביבתו או האם הוא מהווה סכנה כלשהי.
מומלץ להתחיל בדרך עדינה ככל האפשר ולהתקדם במידת התקיפות בהתאם לצורך.

·         לדבר בפתיחות:
לספר לבן המשפחה מה עובר עליכם, מה אתם מרגישים וחושבים, להזכיר סיטואציות שהתרחשו שעוררו בכם דאגה ולהציע לו לבוא לפסיכיאטר.
כדאי להסביר שביקור אצל פסיכיאטר אינו מאיים כפי שאולי נשמע ומדובר בסך הכל על ביקור הדומה לביקור אצל כל רופא אחר.
להסביר כי ממש כשם שאין לכם את הידע להתמודד עם בעיה בעיניים או בעור כך אין לכם את הידע להתמודד עם מצב זה ולכן יש צורך לגשת לאיש מקצוע שיכול, אגב, להיות גם פסיכולוג, לפחות בתור התחלה.

·         להסביר שאין הכרח לבצע פעולה:
מומלץ לדבר על הנושא בקלילות רבה ככל האפשר. להבהיר כי ההליכה לפסיכיאטר היא רק לצורך אבחון.
יתכן בכלל שירגיע את כולם ויאמר שאין צורך לנקוט בפעולה כלשהי. יתכן שימליץ על טיפול כזה או אחר כמו טיפול תרופתי שיכול להיות גם במינון מזערי ולחולל שינוי גדול, או טיפול פסיכולוגי. בכל מקרה אותו אדם רשאי לקבוע אם הוא מקבל את הטיפול ולא ניתן להכריח אותו לעשות דבר.

·         ביקור בית:
במקרה שאותו אדם חש מאוים מאוד ללכת לפסיכיאטר, ניתן להזמין פסיכיאטר לביקור בית, דבר שכמובן יעלה סכום גבוה יותר אך אם כך יוכל אותו אדם לעבור אבחון ולקבל טיפול מתאים הדבר משתלם.

·         הטלת סנקציות ברמה הגיונית:
אם אדם ממשיך לנהוג בדרך שפוגעת בו ובאחרים כמו בהתקפי זעם אך מסרב בתוקף לקבל טיפול, ניתן להטיל עליו סנקציה כלשהי באופן שכמובן לא יפגע בו.
סנקציה כזו יכולה להיות הפחתת ביקורים באופן משמעותי תוך הסבר שביקורים אצלו כבר לא נעימים לכם כפי שהיו. כמובן שדרך זו פחות מומלצת מהקודמות ולא כדאי להגיע למצב זה.

·         ברירת מחדל: פניה לפסיכיאטר מחוזי על ידי בעל מקצוע:
אפשרות זו היא באמת החמורה ביותר ולא מומלץ כלל להגיע אליה, אך במידה שאדם מהווה סיכון לסביבה, ניתן לבקש מבעל מקצוע , גם רופא משפחה או פסיכולוג, שיגיע להתרשם מאותו אדם ולבקש להוציא הוראת בדיקה מהפסיכיאטר המחוזי. הפסיכיאטר המחוזי יעשה זאת על פי שיקול דעתו ובהתאם לחוקים שישנם בעניין.

כיצד מציעים מועדוני תעסוקה שיקום?

המטרה העיקרית של מועדוני תעסוקה היא להציע תהליך שיקום אפקטיבי עבור אנשים הסובלים מהפרעה נפשית. ההפניה למועדונים מן הסוג הזה ניתנת לרוב על ידי פסיכיאטר מוסמך מסוגו של פרופ' משה קוטלר. בנוסף, גם עובדים סוציאליים, רופאים מטפלים, בתי חולים ומוסדות ציבוריים יכולים לעודד אנשים להגיע אל מועדוני תעסוקה.

מועדוני תעסוקה מציעים שיקום המבוסס על הקשיים של חולי נפש. באמצעות הכלים המיושמים במועדונים אלו ניתן להשתלב חזרה בקהילה, להתמודד עם סיטואציות שגרתיות ואינטראקציות חברתיות ולחפש מסגרת תעסוקתית. השיקום הוא מנטאלי ונפשי ולעיתים קרובות הוא משלב בין תחומי טיפול בריאותיים, פסיכולוגיים, נפשיים, סוציאליים, חברתיים ופסיכיאטריים.

התאמת תהליך השיקום באמצעות התייעצות עם פרופ' משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר ופסיכיאטרים מוסמכים אחרים יכולים להתאים את תהליך השיקום המיושם בתוך מועדוני תעסוקה. אלו כללי האצבע המאפשרים התאמה כזו:

א. מכלול הסביבה החברתית - מועדוני תעסוקה מציעים שיקום תוך התייחסות למכלול הסביבה החברתית של הנפגע. כיום כבר ידוע שאין טעם להסתפק רק בחיזוק הצרכים והרצונות של המטופלים, אלא שיש חובה לדאוג למכלול הסביבתי כולו על מנת להבטיח אפקטיביות בטווח הרחוק.

ב. אופטימיות – התאמת תהליך השיקום מחייבת העברת תחושות אופטימיות עבור הנפגעים. אפשר לשלב את הנוכחות בתוך מועדוני תעסוקה עם פגישות מול פסיכיאטרים ואנשי מקצוע חיצוניים.

ג. קבוצות טיפוליות – אחד היתרונות הגדולים של שיקום באמצעות מועדוני תעסוקה בא לידי ביטוי בהיווצרות קבוצות טיפוליות. קבוצה היא מקום בו חולי נפש מרשים לעצמם להביע מחשבות, לשתף ברגשות ולהתמודד עם פחדים וחרדות.

לסיכום, מועדוני תעסוקה מציעים שיקום המבוסס על מאפיינים פיזיולוגיים, נפשיים וחברתיים. האווירה במועדוני תעסוקה מספקת לחולי נפש הזדמנות לחזור ולהשתלב בחברה בצורה מהירה. המועדונים מופעלים על ידי אנשי מקצוע ומגובים בידע של פסיכיאטרים.

מהי הפרעת אישיות היסטריונית?

רמת רגשנות גבוהה וצורך מופרז בתשומת לב יכולים להצביע על הפרעת אישיות היסטריונית. במאמר הבא נציג

את חוות הדעת של מומחים כמו פרופ משה קוטלר ונסביר כיצד מטפלים בהפרעה מן הסוג הזה

פרופ משה קוטלר

הפרעת אישיות היסטריונית כוללת מספר מאפיינים מובהקים. ראשית, היא מתאפיינת ברמת רגשנות גבוהה ובצורך מופרז בתשומת לב מהסביבה הקרובה והרחוקה. שנית, הצורך בקרבה של אנשים אחרים נובע מבחינת בעל ההפרעה מרצון לכך שיהיו עדים לתנודותיו רגשיות. הסימפטומים של ההפרעה כוללים עיסוק מופרז בהופעה חיצונית, ניסיון לייצר מראה שונה וייחודי, נטייה לתיאור מערכות יחסים באופן דרמטי וסגנון דיבור אקספרסיבי וחסר פרטים. מומחים מסוגו של פרופ משה קוטלר מצביעים גם על תקשורת הכוללת מחוות פתייניות, התנהגות מינית מוגזמת וקושי להישאר מחוץ לעניינים בתור מאפיינים של ההפרעה.

הפרעת אישיות היסטריונית לרוב אינה פוגעת ביכולת התפקוד של בעל ההפרעה. היא לא באה על חשבון השתלבות חברתית או תעסוקתית, היא נפוצה בקרב בעלי מראה חיצוני מעל הממוצע ושיעורה הוא בערך 2%-3% מהאוכלוסייה. סימנים ראשונים של ההפרעה מופיעים בדרך כלל בגיל ההתגברות אולם בהיעדר טיפול היא עשויה להימשך לכל אורך החיים.

מה גורם להפרעת אישיות היסטריונית?

פסיכיאטרים מסוגו של פרופ משה קוטלר משתמשים בגישות שונות על מנת להציג את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית:

א. גישה פסיכודינאמית – לפי הגישה הזו מתעוררת הפרעת אישיות היסטריונית בשל נוכחות של הורים קרים או שתלטנים, שגורמים לתחושת דחייה ותלותיות בקרב הילדים.

ב. תיאוריית למידה – הגישה הזו מתמקדת בדפוסי למידה לא נכונים המועברים לילדים דרך ההורים.

ג. גישה קוגנטיבית – זו גישה המתייחסת להיבט ההיכרתי. היא מתמקדת בעיסוק ברגש כעניין המפחית את המעורבות של בעל ההפרעה במתרחש בעולם החיצון.

ד. גישה סוציו-תרבותית – גישה המתייחסת לאופן בו ציפיות החברה משפיעות על תפיסת עולמו של בעל ההפרעה.

ה. גישה פרוידיאנית- יש גישה המתייחסת למנגנוני הגנה שאמורים להתפתח אצל מבוגרים לצורך התמודדות עם בעיה. שימוש לא נכון במנגנון הגנה עשוי לגרום הפרעת אישיות.

מלבד האמור לעיל, קיימות גישות הבוחנות את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית לפי טראומות שנחוו בילדות.

המלצות פרופ משה קוטלר על טיפול מתאים

התייעצות מוקדמת עם מומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור לאיתור טיפול מתאים עבור הפרעת אישיות היסטריונית. אופציה אחת היא להשתמש במסלול טיפול פסיכודינאמי בו עוזרים למטופל להכיר ברגשותיו וגם לפתח תגובתיות רגשית תקינה. אופציה אחרת היא להעדיף טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בו מפחיתים את המחשבות השליליות שאינן תורמות לתפקוד התקין של המטופל.

אופציות אחרות לטיפול בהפרעת אישיות היסטריונית הן טיפול קבוצתי או מדיטציה. לרוב קשה לאנשים עם הפרעת אישיות להישאר במסגרת טיפולית לאורך זמן, לכן כדאי להתייעץ עם פרופ משה קוטלר גם לגבי שילוב ריגושים והחלפות בין טכניקות טיפול שונות.

מהי פסיכיאטריה משפטית?

משה קוטלר

פסיכיאטר יכול לבחור את התחום של פסיכיאטריה משפטית בתור תת-התמחות. התמחות זו מעניקה לרופא מסוגו של פרופ' משה קוטלר את הזכות להעניק חוות דעת מקצועית לאנשים שעומדים למשפט. ההתמחות מסמיכה את הפסיכיאטר לכתוב את חוות הדעת, לערוך אותה ולטפל בה בהתאם להוראות החוק. חוות דעת פסיכיאטרית נכתבת כאשר יש צורך מבחינת בתי המשפט ועורכי הדין באינדיקציה לאי שפיות של אדם מסוים.

פסיכיאטריה משפטית מבוססת על הערכה מקצועית של הפסיכיאטר. היא קובעת במקרים רבים את גזר דינו של נאשם, יכולה להכריע בשאלה האם יועבר למאסר או לבית חולים לחולי נפש ומשפיעה גם על אופי הטיפול שיקבל. בין היתר נדרש הפסיכיאטר לספק חוות דעת רק לאחר שהוא בוחן את ההיסטוריה האישית, הרפואית והפלילית של המטופל. מעבר לכך, על הפסיכיאטר לערוך ראיונות עם בני משפחתו וכל קרוביו של המטופל טרם הגשת חוות הדעת הסופית לבית המשפט.

תפקידו של פרופ' משה קוטלר במתן חוות דעת

פסיכיאטריה משפטית ניתנת בתחום המשפט הפלילי והאזרחי. משפט פלילי עוסק ברצח, אונס התעללות וכדומה ובמהלכו פסיכיאטר מסוגו של משה קוטלר מסביר האם לדעתו הנאשם שפוי או לא שפוי. לעומת זאת, במשפט אזרחי תפקידו של משה קוטלר הוא לאפשר לשופט לקבל החלטה לגבי נכות נפשית, קבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, אישור צוואות, קביעת אפוטורופוס וכדומה.

אלו השאלות המתעוררות במהלך כתיבת חוות דעת משפטית של פסיכיאטר:

• האם הנאשם חווה שינוי בדרכי ההתנהגות לעיתים קרובות?
• כיצד משפיעים דפוסי החשיבה על התנהגותו של הנאשם?
• האם האדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבה?
• מה משמעות שפת גופו של הנאשם?
• כיצד אופן דיבורו מייצג את מצבו הנפשי של הנאשם?

תשובות לשאלות אלו מאפשרות כתיבת חוות דעת מלאה ויסודית.

כדאי לדעת - מהו התקף חרדה

פרופ משה קוטלר

חרדה היא מצב נפשי אשר פעמים רבות מלווה בתסמינים גופניים. החרדה שונה מהמושג פחד אשר רבים מאיתנו נוטים להשתמש בו כיוון שהיא מתייחסת למצבים אשר אינם בעניין של חיים ומוות. בעוד שהפחד יכול לסייע לנו ולהגן עלינו במצבים מסוימים (כמו למשל פחד אשר עוצר אותנו ממעבר בכביש או פחד מנחשים אשר עלולים להכיש אותנו ולפגוע בנו), החרדה מתייחסת למצבים אשר אינם עניין של חיים או מוות ועדיין התחושה האישית היא כי אנו עומדים על פני תהום. החרדה עוזרת לנו לפעמים להתמודד עם הסיטואציה שלפנינו בצורה טובה, אך כאשר החיים שלנו הם תחת חרדה וכאשר אנו נמנעים מתפקוד תקין אז היא הופכת לבעיה.

ההיבטים השונים של החרדה

כאשר אנו מסתכלים על החרדה אנו יכולים לראות שיש לה היבט פיזי של חוסר איזון הורמונלי כתוצאה משינויים בחומרים אשר מובלים למוח. כאשר ישנו חוסר איזון תיתכן חרדה מוגברת והפרעה למהלך התקין של החיים. נוסף להיבט הפיזי, החרדה מובילה למתח נפשי. התקף חרדה הוא מצב של הופעת החרדה באופן חזק ותגובה פיזיולוגית של הגוף. ישנם אנשים אשר יחוו התקף לב או התמוטטות עצבים כתוצאה מההתקף ואף יזדקקו לטיפול רפואי. חווית התקפת החרדה היא בלשון מעטה לא נעימה. ההתקפה עצמה יכולה לארוך מספר דקות או שעות, אך ההתאוששות לאחריה יכולה להיות ארוכה למדי. כאשר ההתקפות חוזרות ונשנות יש לגשת לטיפול כמו למשל באחת מהמרפאות של פרופ' משה קוטלר.

מרפאות בבאר יעקב ונס ציונה

אנשים אשר סובלים מהתקפי חרדה או מחרדה אשר מפריעה להם ביום יום זקוקים לטיפול מקצועי. המרפאות של פרופ' משה קוטלר ממוקמות בבאר יעקב ונס ציונה וגם בהן ניתן לקבל את הטיפול המבוקש. המטרה של פרופ' משה קוטלר היא לאפשר לאלו אשר סובלים מהתקפי חרדה, חרדה והפרעות אחרות לקיים אורח חיים יציב וטוב עבורם. הטיפול מאפשר לאתר את מקור החרדה ולטפל בה כך שהיא לא תגרום יותר להימנעויות שונות ביום יום או שהיא לא תופיע יותר.

איך מונעים התמכרות למשככי כאבים?

מהי הפרעת אישיות גבולית?

חיים חסרי יציבות יכולים להעיד על הפרעת אישיות גבולית. הפרעה זו באה לידי ביטוי ברגשות עזים המשתנים

במהירות, היא מקשה על שליטה בדחפים ולעיתים היא מלווה בהתפרצויות זעם אלימות והתנהגות מאיימת. מנגד, גם הסתגרות, התנתקות או דיכאון בעקבות ביקורת או תסכול נפוצים בקרב מי שסובל מההפרעה.

בתחום בריאות הנפש עוסקים רבות בנושא של הפרעת אישיות גבולית. פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע מאמצים גישות שונות ובעיקר מתייחסים להיבטים הבאים של ההפרעה:

• ·         תחום ההתנהגות
• ·         אופי היחסים של המטופל עם הסביבה
• ·         תחושת העצמי של הסובלים מההפרעה
• ·         אופי החשיבה של המטופל
• ·         תחושות הגוף לרבות הפרעות אכילה, שינה, רגישות יתר וכדומה

חשוב לציין כי כמו הפרעות אישיות אחרות, גם במקרה של הפרעת אישיות גבולית יש גוונים שונים העלולים להופיע. כל ההפרעות גורמות כאב נפשי והן מחבלות בסיכוי לנהל חיים תקינים. למרבה השמחה, יש היום שורה ארוכה של טיפולים שיכולים לעזור להתמודד עם התופעה ואף להעלים כליל את התסמינים השליליים שלה. היות ומדובר על תופעה המפריעה לאיכות החיים ברמה היומית, הטיפול צריך לכלול שילוב בין ייעוץ פסיכולוגי ולעיתים גם נטילת תרופות מיוחדות.

ההשפעה של ההפרעה בחיי היומיום

הפרעת אישיות גבולית מביאה להתנהגות אימפולסיבית שאינה מתחשבת בתוצאות ולא כוללת תכנון מראש. ההפרעה גורמת לאנשים הסובלים ממנה לסבול מיחסים דרמטיים ועזים מול בני זוג, משפחה וחברים. כתוצאה מכך, הפרעת אישיות גבולית מלווה במשברים רגשיים ובמאמצים נואשים למנוע נטישה. בחלק מהמקרים גוררת הפרעת אישיות גבולית ניסיונות התאבדות והיא יכולה גם לגרום בעיות גופניות לצד בלבול, שעמום או תחושת ריקנות.

לסיכום, הפרעת אישיות גבולית אינה פשוטה. עם זאת, התייעצות עם פרופסור משה קוטלר ומומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור להתמודד עם ההפרעה ולהתגבר עליה. 

טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט

מבצע צוק איתן העלה לכותרות את האפשרות לספק טיפול נפשי דרך אתרי אינטרנט. טיפול מן הסוג הזה הוצע לתושבי הדרום במטרה לעזור להם להתמודד עם הטראומה, ההשלכות והנזקים הנפשיים של המבצע. הסיוע הנפשי אפילו ניתן עבור תושבי הדרום מבלי שנאלצו לצאת מהמרחב המוגן בו שהו לאורך ימים ארוכים. בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע החל להפעיל את המערכת, אך בקרוב היא צפויה להגיע לאיזורים נוספים

הנמצאים בקו העימות.

לפי פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע אחרים בתחום הפסיכיאטריה ורפואת הנפש, המטרה של טיפול נפשי דרך האינטרנט היא להגביר את הנגישות ולחסוך את הצורך בשליחת צוותים רפואיים. המערכת היא פתרון ישים במצבי חירום ומשרד הבריאות פועל כדי להרחיב אותה.

המאפיינים הייחודיים של טיפול נפשי באינטרנט

פגישה עם מומחה לפסיכיאטריה או התייעצות עם משה קוטלר לגבי טיפול נפשי לא דומים להתנהלות דרך האינטרנט. אלו לדוגמא המאפיינים הייחודיים של טיפול הניתן בצורה כזו עבור תושבי הדרום:

א. זמינות – הסיוע צריך להיות זמין עבור תושבי הדרום בצורה רצופה, אך הוא אינו יכול לבוא על חשבון השירותים הפועלים בבתי החולים. השאיפה היא למצוא את האיזון בין שימוש בצוותים לבין צרכי התושבים.

ב. אבטחה – שימוש במערכות רגילות כמו סקייפ אינו יעיל במהלך מתן טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט. הסיבה לכך היא היעדר אבטחה במערכות מן הסוג הזה, לעומת מערכות מיוחדות המאפשרות לתושבים וגם לרופאים להחליף מידע רגיש.

ג. אפליקציה – כבר בעתיד הקרוב אמורה אפליקציה מיוחדת לאפשר לאנשים להתחבר באמצעות המחשב האישי והטלפון הנייד. ההתחברות תספק לאנשים גישה לרופאים בתחום בריאות הנפש ותהווה עבורם פתרון מיידי ומהיר.

האפקטיביות של טיפול באינטרנט צריכה להימדד לאורך זמן, אך אין ספק שמדובר על שיטה בעלת פוטנציאל. 

איך להתמודד עם מצבי לחץ בגיל השלישי?

במאמר הבא נשתמש בידע של פרופ' משה קוטלר כדי להבין כיצד תחום העוסק בחקר מחלות המלוות את תהליך ההזדקנות יכול להקל על מצבי לחץ.

פרופ' משה קוטלר מתמקד בטיפול בהפרעות דחק נפשי, פוסט טראומה והפרעות נפשיות. הוא מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומשמש יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. הידע והניסיון עומדים לרשות מומחים באיגוד הפסיכאטריה מאפשרים בין היתר התמודדות נכונה עם מצבי לחץ בקרב מטופלי גריאטריה. על מנת להבין כיצד באה לידי ביטוי התמודדות מן הסוג הזה, כדאי קודם להגדיר את מאפייני הגיל הגריטארי ולהפנים את משמעותו.

גריאטריה היא תחום העוסק בחקר מחלות המזוהות עם בני הגיל השלישי. בעזרת מחקר הנמשך שנים רבות ניתן לבחור יום טיפול יעיל גם למצבי לחץ וחרדה. תהליך ההזדקנות כרוך בקשיים רבים, המצטרפים לעיתים קרובות אל לחץ נפשי וקוגנטיבי. תפקידו של פרופ' משה קוטלר ומומחים אחרים הוא לזהות את מוקד הלחץ ולאזן אותו.

נסיבות הדחק בגיל השלישי

מטופלי גריאטריה מגיעים אל ייעוץ מקצועי בשל נסיבות מגוונות, אך עדיין אפשר לזהות מספר גורמים משותפים באמצעותם ניתן לנבא התרחשות מעוררת דחק:

•          עומס וגירוי בעוצמה גבוהה ללא יכולת הסתגלות נורמלית
•           קונפליקט כתוצאה מדילמה או התנגשות בין שני רצונות
•           חוסר שליטה הנובע ממקור פיזי או קוגנטיבי
•           שינויים המאיימים על שלום הפרט ומהווים אתגר

המטרה העיקרית של פרופ' משה קוטלר היא למנוע תגובות לא רצויות כתוצאה מהחשיפה אל מצבי לחץ ודחק. ראשית, התגובה הקשה ביותר מתפתחת כתוצאה מאירועים חיצוניים אולם היא קיימת גם בנבכי הנפש. בין התגובות הקיצוניות ניתן למנות אלימות, תוקפנות, תחושת תסכול, זעם ועוד. שנית, יש הרבה תגובות למצבי לחץ אשר אינן מקבלות ביטוי חיצוני. תגובות אלו הן לא פחות קשות ונהוג להתייחס אליהן בתור חוסר ישע.

כיצד מתמודדים עם הלחץ הנפשי?

מטפל הנדרש לטפל בלחץ בקרב מטופלים גריאטריים חייב לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים שלהם. יש מספר דרכים בהן ניתן לנקוט, אולם חשוב לבחור בדרך שעולה בקנה אחד עם גילו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, נסיבות המצב בו הוא חווה לחץ וכן הלאה. בטכניקה אחת של התמודדות מתבקש המטופל לתכנן את הדרך בה יתגבר על הקושי. בטכניקה אחרת יש התמודדות מוכוונת רגש ובה מתמקדים בניסיון להקל על הרגשות השליליים המלווים את הדחק, הלחץ הנפשי והחרדה.

בסופו של דבר, כל מטופל גריאטרי עשוי לסבול במוקדם או במאוחר בתופעות לחץ. תופעות אלו נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והדבר החשוב הוא לזהות אותן בזמן. רצוי להתייעץ עם מומחים כמו משה קוטלר ולנסות להבין את המשמעות של תחושת הלחץ וכמובן את טכניקת ההתמודדות הרצויה. 

הפרופסור משה קוטלר מסביר על השימוש בקנאביס כטיפול לפוסט טראומה

הקנאביס ידוע לא פעם בתור סם לא חוקי אשר צורכים אותו בכדי להירגע ולקבל תחושת שלווה. עם זאת, מספר הפרופסור משה קוטלר, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הנפש, כי קנאביס גם יכול לסייע למטופלים רפואיים בשורה ארוכה של מקרים. ברוב המקרים, מכירים בתרומת הקנאביס בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות פיזיות שונות, אנשים עם כאבים עזים, חולים סופניים, וכיו"ב. לדברי משה קוטלר, בשנים האחרונות בודקים קו אפשרי חדש - והוא צריכת קנאביס ע"י אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית.

מה הקשר בין השניים?

●       מהי פוסט טראומה? - מעבר לשיח הרגיל והיומיומי במונח פוסט טראומה, מסביר משה קוטלר, כי מדובר על תופעה שבה עקב חשיפה לאירועים שהובילו ללחץ ולמתח נפשי גבוה במיוחד, מפתח האדם קשיים להמשיך בחייו - בין השאר הדבר מוביל לעתים לתופעות של דיכאון, שיתוק, חרדה, וכיו"ב. לא פעם יכולים לעבור מספר ימים, שבועות, חודשים ואף שנים, עד שהפוסט טראומה יוצאת.

●       השפעת הקנאביס - בקנאביס יש חומר שמכונה THC. זהו חומר אשר משפיע על מספר מערכות בגוף ובעיקר על המערכת האנדוקנביאונידית. מערכת זו היא בעלת השפעה מרחיקת לכת על גוף - בין השאר אחראית למפלס המתח שאנו חשים, לשינה שלנו, לתחושות הכאב, ועוד. ע"י צריכת הקנאביס, מסביר משה קוטלר כי השפעת המערכת הזו על הגוף יורדת, וכך סממני הפוסט טראומה אף הם יורדים.

●       האם זה חוקי? - נכון להיום, פוסט טראומה לא מופיעה כמחלה אשר מי שלוקה בה יכול לקבל באופן אוטומטי מרשם לקנאביס רפואי. עם זאת, בישראל היו כבר למעלה מ300 מקרים בהם אושר שימוש חריג בקנאביס לטובת הלוקים בפוסט טראומה.

ומה יהיה בעתיד?

אפשר שאם מגמה זו תמשיך, הרי שבעתיד כל אדם שיאובחן ע"י פסיכיאטר כמו משה קוטלר, כלוקה בפוסט טראומה - יוכל ללכת ולקבל מרשם עבור קנאביס רפואי. עם זאת, גורמים רבים עדיין מתנגדים לכך, ולכן יש לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו.

למידע מקצועי נוסף אתם מוזמנים לערוץ היוטיוב של פרופ משה קוטלר

פרופ משה קוטלר מדבר על התסמינים של הפרעת אישיות גבולית

מהי הפרעת אישיות גבולית? לעתים, יש מי שנוטים לבלבל אותה עם התחום של מחלות הנפש. אמנם הדברים קרובים, אך הם אינם זהים, וההגדרות הרפואיות הן שונות - עם זאת, כמובן שיש אנשים עם מחלות נפש, שגם מתמודדים עם הפרעות אלו, אך יש רבים שלא. על פי הספרות הרפואית, הפרעת אישיות גבולית משמעותה מצב שבו לאדם יש קושי משמעותי ליצירת קשרים עם בני אדם אחרים, וכן הוא חווה תחושת ערך עצמי נמוכה, כשהדבר מלווה תמיד בהתנהגות מאד אימפולסיביות החורגת מהנורמה המקובלת. יש לציין כי לא מדובר על אפיזודה חולפת - אלא על התנהגות ממושכת ולאורך זמן.

כיצד מטפלים בהפרעה זו?

●       טיפול פסיכותרפי - אחת השיטות המרכזיות לטיפול באנשים עם הפרעת אישיות גבולית, היא השיטה הפסיכותרפית. בשיטה זו, מנסה המטפל להגיע ביחד עם המטופל לנקודה שבה המטופל יבין מה גורם לו להתקפים שמזוהים עם ההפרעה, ולרדת לשורש הבעיה. מאחר שפעמים רבות הפרעה זו מתפרצת כחלק מהפרעה פוסט טראומטית, הפרעות אכילה,  הפרעת קשב, או התמכרות - הרי שהבנה זו מסייעת פעמים רבות למטופל להתמודד עם ההפרעה.

●       טיפול תרופתי - הצד השני של המטבע, הוא הטיפול התרופתי. מאחר שפעמים רבות, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית

עלולים להיות מסוכנים גם לעצמם וגם לחברה, לאפיזודות מסוימות, הרי שהם נדרשים לקחת תרופות (לא קיים סוג אחד, אלא התרופות מותאמות לפי סוג ההפרעה), אשר מסייעות להם לנהל אורח חיים תקין יותר.

●       טיפול התנהגותי - טיפול זה, מוצג לעתים יותר כטיפול תומך ולא מונע, אף כי יש לו משמעויות אדירות עבור המטופל. בטיפול ההתנהגותי, לא מבטלים את הקושי שהמטופל בעצמו חש, ומגלים אמפתיה כלפיו, ובמקביל מקנים לו את הכלים להשתלט על מצבו, ולשלוט יותר על אופיו ולא לתת להפרעה להשתלט עליו.

תהליך ארוך ומתמשך

יש לזכור כי הטיפול בהפרעת אישיות גבולית איננו טיפול קסם אשר יש לו תאריך סיום. פעמים רבות, זהו טיפול מתמשך לאורך שנים שיש להתמיד בו - אך לרוב רואים דרכו תוצאות טובות מאד.

כיצד מתמודדים עם מוות של בן משפחה

פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן, אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם כך, מה ניתן לעשות?

כמה עצות להתמודדות

●       לא קשור לזמן - פרופ' משה קוטלר מסביר כי משפט כמו "הזמן עושה את שלו" פשוט איננו נכון. יש אנשים

שממצים את תהליך האבל לאחר חודשיים, יש מי שאחרי שנה, ויש מי שהתהליך ייקח להם עשור, ואולי ימשיך וילווה אותם במקומות מסוימים. בני אדם הם שונים אחד מהשני, ולכן אין צורך לדחוק באדם כאשר הוא חש צורך להתאבל על אובדן קרוב משפחה.

●       לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר, לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן - וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות וסובלנות מצד כולם.

●       מתי פונים לטיפול? - יש כמה מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן, אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.

להפנות גם את הקרובים

חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ' משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.

מהן הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מאופיינות בדפוס חשיבתי או התנהגותי השונה מהמקובל הגורם לפגיעה בתפקוד או למצוקה. הפרעות נפשיות מסווגות דפוסי התנהגות שבין הנורמאלי לאי נורמאלי לצורך של איבחון וטיפול בבעיות אלה על ידי הפסיכיאטריה.

סוגים שונים של הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מסווגות על ידי שתי שיטות עיקריות – השיטה האמריקנית המתוארת ב DSM והשיטה

האירופאית המתוארת ב 10 ICD וההבדלים בין שתי השיטות מאד קטנים.

פרופ משה קוטלר הוא פסיכיאטר המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות והוא מכהן גם כראש החוג ללימודי פסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף משמש פרופ משה קוטלר כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל וכפסיכיאטר משפטי.

הסיווג בשיטה האמריקנית של מחלות נפש מחולק לחמישה צירים שונים:

1. הציר הראשון עוסק בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות דו קוטביות דיכאון מז'ורי, חרדות וכדומה.
2. הציר השני עוסק בהפרעות אישיות או הפרעות על רקע פיגור שכלי.
3. הציר השלישי עוסק בהפרעות מוחיות או גופניות עם ביטוי נפשי התנהגותי.
4. הציר הרביעי עוסק בבעיות נפשיות של מצבי דחק (סטרס) לחצים סביבתיים וחברתיים
5. הציר החמישי מתאר את רמת התפקוד.

בין הסוגים העיקריים של הפרעות נפשיות ניתן למנות:

• סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות הפוגעות בשיפוט המציאות
• הפרעות אפקטיביות הקשורות למצבי רוח שונים
• נוירוזות כמו חרדות שונות וכדומה
• הפרעות אישיות הגורמות לקשיים בהסתגלות למציאות
• בעיות בתפקוד המיני
• הפרעות שליטה ואימפולסיביות
• הפרעות שמקורן בינקות או בילדות
• הפרעות מסיבות רפואיות
• הפרעות נפשיות עקב שימוש בחומרים כדוגמת סמים, אלכוהול, קפאין, ניקוטין וכדומה.

הפרעות נפשיות היוו בסיס לכתיבת ספרים ועשיית סרטים רבים שבהם הגיבור סובל מהפרעות נפשיות שונות כמו פיצול אישיות בסרט פסיכו של היצ'קוק וכיוצא באלה.

לכבוד יום הבריאות הבינלאומי: הכירו את מרכז בריאות הנפש בבאר יעקב

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב הוא חלק משילוב של שלושה מרכזים שונים, כאשר ביניהם מצויים המרכז לבריאות הנפש נס ציונה, והמרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. המרכז מתמקד בטיפול ושיקום של חולים פסיכיאטריים בתחומים שונים, הוא עובד בשיתוף עם בתי חולים שונים ברחבי הארץ, ומנוהל על ידי משה קוטלר.  

המחלקות השונות במרכז

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב כולל כאחד עשר מחלקות אשפוז פתוחות וסגורות:

·         6 מחלקות אשפוז סגורות ופתוחות: מחלקות א' ו- ב' הן מחלקות סגורות לגברים בלבד, מחלקות ג' ו

– ד' הן מחלקות משולבות לנשים וגברים יחד והן סגורות ופתוחות,
 מחלקה ה' היא מחלקה אשר נועדה למבוגרים מעל גיל 65,
ומחלקה ו' היא המחלקה לחולים כרוניים אשר זקוקים לטיפול
ארוך טווח.

·     אשפוז יום: זו מחלקת יום שיקומית אשר מציעה טיפול
אינטגרטיבי באמצעות המודל ביו – פסיכו – חברתי. מטרת
המחלקה היא למנוע אשפוז מלא, וכן להעניק המשך טיפול
לאחר שחרור מאשפוז מלא, והענקת כלים לחזרה לחיים רגילים.

·      שיקום פנים: זו היא יחידת מעבר תוך מוסדית, אשר מהווה
מסגרת ביניים בין האשפוז לבין המעבר לחיים רגילים.

·         פסיכוגריאטריה: זו היא מחלקה סגורה אשר מטרתה לסייע לחולים מבוגרים במצבים נפשיים חריפים, ולסייע לחולים להגיע לאיזון נפשי על מנת שיוכלו להמשיך את חייהם כרגיל מחוץ למחלקה.

·         ECT: זו היא מחלקה בה שיטת הטיפול מתבצעת באמצעות שוקים חשמליים, ומטרתה לטפל במצבים נפשיים כמו: סכיזופרניה, מאניה דפרסיה ועוד.

·         TMS: מחלקה המטפלת בחולים באמצעות סליל מגנטי המוצמד לחלקים שונים ברחבי המוח, המעביר גלים מגנטיים לאזורי הפעילות השונים.

מחלקת מיון

נוסף על מחלקות האשפוז השונות מנהל ד"ר משה קוטלר גם מחלקת מיון למקרים נפשיים דחופים, הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.  

קצת על משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר הינו ד"ר לפסיכיאטריה, ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב, ומנהל את בית החולים המשולב. בין תחומי הטיפול השונים בהם מתמחה משה ניתן למצוא: טיפול בהפרעות פוסט טראומטיות, הפרעות דחק נפשי, והפרעות נפשיות שונות.