יום רביעי, 5 במרץ 2014

מהם הסימפטומים העיקריים של פוסט טראומה?


מצב של פוסט טראומה יכול להתרחש עקב חוויה טראומטית מכל סוג שהוא, שאיננה נרגעת לאחר שלושה חודשים מהתרחשותה. מצב פוסט טראומה יכול להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים, היחשפות לפיגוע חבלני, מלחמה, אסון טבע נוראי, אובדן של אדם קרוב באופן פתאומי, תוצאה של תקיפה מינית וכיוצא באלה.

מהי חוויה טראומטית

כל הדברים שצויינו לעיל הם למעשה חוויות טראומטיות, העלולות להוביל לתחושה של פגיעות גדולה, חוסר אונים
ומצוקה רבה. גם במקרים שהאירוע עצמו לא היה קיצוני או קשה כלפי חוץ, אך החוויה שהאדם חווה היתה מטלטלת וטראומטית, הוא עלול להיפגע בצורה דומה, כאילו והיתה חוויה מאד קיצונית גם מבחינה חיצונית.
מצב זה של טראומה, שאינו מפסיק לאחר כמה חודשים, יכול להוביל לפגיעה קשה בתפקוד היומיומי, ובאיכות החיים בכל תחומי החיים. הטראומה יכולה להשפיע על אנשים בדרכים שונות לרבות חוסר תפקוד בעבודה, ניתוק קשרים אישיים עם הסביבה או עם המשפחה, פגיעה בבריאות הפיזית של האדם וכיוצא באלה. אלה הם למעשה הסימנים של הטראומה שיש ללמוד להתמודד איתם בדרך של טיפול פסיכולוגי בטראומה. בנוסף, ישנם מקרים שבהם האדם מסתיר את הטראומה שלו מהסביבה, דבר היוצר קושי נוסף ביכולת להתמודד עם התופעה על מנת להתגבר עליה.

הסימפטומים הנפוצים של פוסט טראומה הם:

  • סף גירוי נמוך - המוביל לבעיות שינה, עצבנות יתר, כעס וזעם על הסביבה, חשדנות כלפי אנשים שונים, ואף כלפי אנשים מאד קרובים, אי שקט וכיוצא באלה.
  • נתק רגשי – מדובר על תחושה של חוסר עניין בדברים רבים וחשובים, אדישות או ניכור מהעולם ואנשים אחרים וכדומה.
  • הימנעות – מדובר בהתרחקות ממקומות ומצבים שעלולים להזכיר את הטראומה, וגם מכל ניסיון לגעת בטראומה בעזרת טיפול, שיחה או כל צורה אחרת.
  • נסיגה בתפקוד – זו יכולה לבוא לידי ביטוי בתלות באחרים או בהצמדות לאנשים ומקומות שנתפסים כבטוחים, וכל זאת לצד הקושי בביצוע דברים שגרתיים שבעבר לא היוו כל קושי. נסיגה מסוג זה יכולה להתרחש גם אצל ילדים שחווים פוסט טראומה וגם אצל מבוגרים.
מצב של פוסט טראומה יכול להוביל את האדם למעין לופ של נסיונות להדחיק ולהעלים את הטראומה, לצד כל אותן תחושות מציפות ובלתי נשלטות, הגורמות לחוסר שליטה ולחרדה גדולים עקב הטראומה שחוו. לעיתים עוברות שנים ארוכות עד שהטראומה תיתן את אותותיה, ולפתע חווה האדם את התסמינים, שנימנו למעלה מבלי להבין מאיפה זה מגיע אליו כלל. טיפול בטראומה יכול להעניק כלים חשובים לעיבוד הטראומה, ומקום לשקם את האדם בכוונה להחזירו לתפקודו הרגיל בדרך הדרגתית.
מכיוון שבפעמים רבות הביטוי של פוסט טראומה נמדד בתסמינים גופניים, הטיפול בכך משלב טכניקות שונות כמו הרפיה, דמיון מודרך, בפידבק וטכניקת EMDR, לצד שיחות וטכניקות נוספות של טיפול פסיכולוגי המיועדים למקרים אלה.
למידע נוסף ניתן אתם מוזמנים לפנות לפרופ משה קוטלר

יום שני, 3 בפברואר 2014

התמודדות עם אובדן למחלת הסרטן

אתמול חל יום הסרטן הבינלאומי, לצורך כך חשוב לתת תשומת לב לכל מה שקשור להתמודדות עם אובדן בתוך המשפחה. אבדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם, והוא מלווה אותנו בצורות שונות לאורך כל חיינו. אולם, ישנם מקרים בהם אירועים לא צפויים כמו מחלת הסרטן מביאים לחוויית אובדן קשה, אשר מצד אחד מלווה בהקלה על כך שבן המשפחה היקר אינו סובל עוד, ומן הצד השני מלווה בכאב גדול על לכתו של יקירנו מוקדם מן הצפוי, ועל החלל הגדול שנוצר בעקבות כך. משפחות אשר אחד מבני המשפחה חלה בסרטן, לרוב מתגייסות ומשנות את כל חייהן, על מנת לסייע לחולה להילחם במחלה. לאחר המוות נוצר ריק קשה לעיכול, קושי ליהנות מחוויות חדשות, וקושי גדול למלא את הזמן שהיה מוקדש לריצות וטיפולים שונים.    

שלבים שונים בתהליך אבל

למרות העובדה, כי כל אדם מתאבל בדרכו שלו, ניתן לזהות דפוס משותף לכל אלו אשר מצויים בתהליך של אבל:

·         השלב הראשון הוא שלב ההכחשה. פעמים רבות בני משפחה אשר איבדו את היקר מכל מגיבים במשפטים כמו: "לא יכול להיות", "אני לא מאמין" ועוד, ולעיתים התנהלות שלהם במהלך השעות והימים הראשונים שאחרי רגילה, כאשר הם אינם מפגינים סימנים של כאב.
·         השלב השני בתהליך ההתמודדות עם מוות הוא
 שלב הכעס. עם התפוגגות שלב ההכחשה
 עולה למודעות המציאות הקשה, אך אין עוד
מוכנות להתמודד עמה. לכן, התגובה היא של
 כעס כלפי גורמים שונים, אשר לעיתים אינם
קשורים למוות.
·         השלב השלישי הוא שלב ההתמקחות. בני
המשפחה מנסים להחזיר את השליטה לידיהם
על ידי מחשבות כמו: "אם היינו מבקשים חוות
דעת נוספת, אולי היינו יכולים להציל אותו".
·         שלב הדיכאון מגיע כמה שבועות לאחר האובדן, כאשר במקרה כזה אם הדיכאון מתמשך מומלץ ביותר לפנות לפסיכולוג, ואף לפסיכיאטר לקבלת סיוע.
·         בשלב האחרון מגיעים בני המשפחה לקבלה של המצב, ומתחילים לנסות ולהתארגן מחדש. שלב זה מגיע בערך כשנה לאחר האובדן, והוא גם מציין את הפסקת המאבק של בני המשפחה בנוגע למוות של יקיריהם.

פניה לפסיכיאטר לקבלת סיוע

מחלת הסרטן היא מחלה אכזרית ביותר. בני המשפחה צופים לאורך כל הזמן, כיצד האדם היקר להם מכל הולך ונעלם. מאדם בעל חיות והתלהבות, הוא הופך כבוי וזקוק לעזרה, עד שלעתים המוות הבלתי נמנע מגיע. תהליך זה קשה מאוד בעבור רבים, והם אינם מצליחים להתאושש מן הדיכאון המתלווה גם תקופה ארוכה אחרי מות החולה. במקרים כאלו חשוב מאוד לפנות לסיוע של פסיכולוג ואפילו פסיכיאטר על מנת לקבל טיפול. סיוע של פסיכיאטר יכול להחזיר את בני המשפחה לחיות חיים רגילים פחות או יותר, כמו שהיה לפני שפרצה המחלה. רבים מתקשים לחזור לסדר היום לאחר כמה שנים של התנהלות סביב אדם חולה, ומתקשים למצוא את עצמם בחזרה, לאחר שנים של דאגה.

יש חיים אחרי המוות

פסיכיאטר יכול לסייע לבני המשפחה להבין כי האדם, אשר הלך אינו יחזור עוד, אך הם חיים כאן ועכשיו, ולכן חשוב להמשיך לצחוק, לשמוח וליהנות עם כל הקושי.     

יום שני, 27 בינואר 2014

יום השואה הבינלאומי: כיצד מומלץ להתמודד עם הפוסט טראומה?

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה חל היום, ואיתו עולות לדיון מספר שאלות מרתקות לגבי האופן בו משפיעות תופעות פוסט-טראומטיות על איכות החיים שלנו. ניצולי שואה נאלצים להתמודד לאורך שנים ארוכות עם השפעות מן הסוג הזה. עבור רובם של ניצולי השואה, הדרך היחידה לפרום את הטראומה, ולהתגבר על מגבלות פסיכולוגיות ומנטליות היא באמצעות התייעצות עם פסיכיאטר. אך ממה מורכבת הטראומה, ומה הופך אותה לחלק כל כך מהותי בנפש של ניצולי שואה?

ראשית, כדאי להסביר כי הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה המוגדרת בתור פסיכיאטרית. היא נחשבת חלק מתחום הפרעות החרדה, מתפתחת לאחר חווית אירוע טראומתי, ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. שנית, הלוקים בהפרעה מגיבים לרוב בתחושות של פחד וחוסר אונים, אולם לא קיימת דרך חד משמעית לאבחן או למנוע זאת מראש. ההגדרה מהו אירוע טראומתי אינה נוקשה, ולכן יש מטופלים הסובלים מפוסט-טראומה אחרי תאונת דרכים קלה, לעומת אחרים המפתחים אותה רק באירועים קיצוניים ובלתי נתפסים כמו מאבקי השואה.

שכיחות התסמונת ואבחון פוסט-טראומה בקרב ניצולי שואה

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא בדרך כלל ארוכת מועד וקשה לטיפול. שכיחות התסמונת באוכלוסיה הכללית עומדת על 8%, לעומת אחוזים גבוהים הרבה יותר בקרב ניצולי שואה באופן ספציפי. מבחינה היסטורית, המאורעות הטראומטיים גם נחווים בצורה שונה בין המינים: גברים יכולים לפתח את ההפרעה לאחר חשיפה לקרבות במלחמת העולם השנייה, בעוד נשים יפתחו אותה בתגובה לתקיפות, אונס וכן הלאה. ההפרעה מופיעה גם בילדים ובמתבגרים, ולעתים נדירות היא הופכת להיות חלק מהדינמיקה המשפחתית של ניצולי שואה בארץ או בחו"ל.

פסיכיאטר יכול לאבחן פוסט-טראומה אצל ניצולי שואה באמצעות ארגז כלים מגוון. על פי קריטריונים של ה-DSM (ספר האבחנות האמריקאי), המאורע הטראומטי נחווה מחדש בדמות זיכרונות חוזרים וחודרניים, חלומות מעיקים והתנהגות הכוללת הזיות, אשליות ופלאשבקים. אצל ניצולי שואה מבוגרים בולטים בעיקר תסמינים עקביים של עוררות מוגברת:
-        קושי להירדם או להמשיך לישון
אי מנוחה
התפרצויות זעם
קושי בריכוז
הרגשת זרות או ניתוק מהסביבה

מדוע חשוב להתייעץ עם איש מקצוע?


החשיבות של התייעצות עם פסיכיאטר עבור ניצולי שואה מתחדדת, כאשר בוחנים את המשמעות המעשית של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. זו הפרעה הגורמת למצוקה קלינית, פוגעת בתחומי תפקוד חברתיים ותעסוקתיים, ומביאה לירידה חדה ביכולת התפקוד היומית. הטיפול בפוסט-טראומה מבוסס על שימוש בפסיכותרפיה, כאשר המטרה העיקרית היא להשיב את המטופל לרגעי הטראומה ולהתמודד אתם מחדש. הדחקה של אירועים מתקופת השואה או מלחמת העולם השנייה רק מחמירים את מצבו של המטופל, ולכן מעורבות של פסיכיאטר היא קריטית למצבו. פסיכיאטר מומחה כמו פרופ משה קוטלר יכול לעשות את ההבדל באיכות החיים של ניצולים.


לסיכום, פסיכיאטר הוא איש מקצוע שיכול לעזור לניצולי שואה הסובלים מהפרעות פוסט-טראומה. ההמלצה העיקרית היא להתייחס בכובד ראש אל הסימפטומים, ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.   

יום רביעי, 15 בינואר 2014

על פלאי הריטלין - כמה זה באמת הכרחי?

ריטלין היא תרופה המשמשת ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD). נדמה שהכדור הקטן מצוי בילקוט של כל ילד על מנת שיצליח להתרכז בשיעורים, אך יש גם מי שטוען שמדובר בתרופה ממכרת ומזיקה. אז מי צודק?
ככל הנראה מעולם לא היתה תרופה שעוררה סביבה כל כך הרבה סערה. מצד אחד, קיימים תומכים רבים לנטילת ריטלין, בטענה שהוא משפר את איכות חייהם של המשתמשים. לטענתם, יש לעזור לילדים לשפר את רמת הריכוז שלהם, ובכך לתת להם סיכוי להצליח בלימודים ובחיים באופן כללי. מצד שני, טענות רבות נשמעות מנגד אודות היד החופשית הרושמת ריטלין ללא אבחנה, גם עבור ילדים שלא סובלים מ- ADHD, אלא מהפרעות אחרות בעלות סימפטומים דומים. לרגל תחילת שנת הלימודים ולאור המרוץ של הורים רבים בניסיון להשיג את התרופה עם סיום החופש הגדול, החלטנו להציג בפניכם את שני הצדדים.

יתרונות השימוש בריטלין


התרופה התגלתה במקרה, ככל הנראה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. היא נועדה לשימוש בקרב חולים הסובלים מדיכאון, אך התברר שהיא ממתנת תופעות האופייניות למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז. היא מגבירה את יכולת הריכוז, משפרת את ההישגים בלימודים ואת התפקוד בבית ואף תורמת להערכה עצמית גבוהה יותר.
ריטלין נחשב לתרופת פלא, ולא בכדי. הוא מרגיע את חוסר השקט, ומאפשר למי שנוטל אותה להתנהג כמו כל תלמיד – להצביע, להקשיב, לקרוא ולהתאזר בסבלנות. עם זאת, חשוב לציין, שהיא יעילה ב- 75% מהמקרים המאובחנים בלבד.

החסרונות של הריטלין


מדובר בתרופה יחסית חדשה, שעליה לעבור ניסויים נוספים. עדיין לא ברור במאת האחוזים כיצד היא פועלת על המוח, והשפעתה על מערכת העצבים המרכזית דומה לזו של סמים ממריצים וממכרים. היא מאיצה את שחרור הדופמין, וככל הנראה זוהי השיטה לשיפור יכולת הריכוז והקשב.
שימוש בריטלין עלול לגרום למגוון תופעות לוואי, ביניהן: ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, תנועות בלתי רצוניות וישנוניות. בנוסף, לפי ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), קיימת סכנת מוות פתאומי וכן בעיות בריאותיות שונות, כמו יתר לחץ דם, בעיות לב והפרעות התנהגותיות כמו אגרסיביות קיצונית והתקפי שיגעון. בנוסף, מחקרים חדשים אשר נערכו באוניברסיטת ייל מצביעים על האפשרות שעלול להיווצר נזק בלתי הפיך בקליפת המוח הקדם-פרונטלית, אשר אחראית על תפקודי מוח גבוהים, ובכך לפגוע בזיכרון ארוך הטווח וביכולת לפתור בעיות.

מיסודי ועד האוניברסיטה


ילדים רבים אשר חווים מעבר בין מסגרות חינוך, מקבלים ריטלין במטרה להסתגל לדרישות החדשות. לעומת זאת, ישנם ילדים שמתחילים ליטול ריטלין רק לאחר שהמורה המליצה להורים שלהם לקחת אותם לאבחון. מנגד, תלמידי הכיתות הגבוהות יותר, לא מחכים שהגאולה תגיע מהמורה. רבים מצליחים להשיג את התרופה באופן פיראטי, ובאוניברסיטאות התופעה שכיחה אף יותר. הדבר נכון במיוחד בקרב ילדים שמגיעים משכבה סוציו-אוקונימית בינונית ומעלה.
התלמידים טוענים שמפילים עליהם עומס רב: הם נמצאים שעות ארוכות בבית הספר, והם חווים הן מצד בית הספר והן מצד המשפחה לחץ אדיר לשאוף למצוינות. עם לחץ פסיכולוגי שכזה, מי מסוגל בכלל להתרכז? תלמידים רבים עם מרשם, הופכים להיות סוחרים של הכדורים שבהם הם לא משתמשים, בעוד תלמידים אחרים קונים אותם, ומשתמשים בהם כראות עיניהם. רבים מהם לא זקוקים באמת לכדורים האלה, אך הם משפרים את ההישגים שלהם ולו רק בשל אפקט הפלסיבו – האמונה הפסיכולוגית לפיה אם הם ייטלו כדור שאמור לעזור להם, יגרום להם לשפר את הישגיהם, ואכן הישגיהם משתפרים, למרות שגם אם היו לוקחים כדור דמה, הם היו משפרים את הישגיהם.

אז מה עושים?


הייתכן שאנחנו נותנים סם לילדים שלנו? הרי ריטלין פועל כסם ממכר. לפי פקודת הסמים המסוכנים של ישראל כל הסמים מוגדרים כמסוכנים ואין שום אבחנה בין הרמות שלהם (קלים או קשים). ובכל זאת – מיליוני ילדים נוטלים ריטלין מדי יום ביומו, בכל רחבי העולם, ונכון להיום אין דיווחים על התמכרויות. חשוב לציין, שבניגוד לסמים, כאשר נוטלים ריטלין במינון הנכון, הוא אינו גורם לשינויים במצב הרוח, בתפיסת המציאות ואף אינו גורר מעשים אובססיביים המעידים על התמכרות פיזית או מנטלית, ולכן מדובר בתרופה ולא בסם.
עם זאת, חשוב לציין שלא כל רופא מורשה לנפק מרשם לריטלין, אלא רק פסיכיאטר או נוירולוג מומחה. אך עד לרגע קבלת המרשם, חייב הילד לעבור מבחן TOVA ואבחון פסיכולוגי, ועל רופא המשפחה / הילדים מוטלת האחריות לשלול הפרעות אחרות אשר מאופיינות בסימפטומים דומים, כגון: צליאק, אנמיה, הפרעות בבלוטת התריס, מחסור בוויטמינים, ליקויי ראייה ושמיעה וכן הפרעות שינה.
למידע בנושא פסיכאטריה ובריאות הנפש תוכלו למצוא בעמוד של פרופ משה קוטלר

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

איך תזהו הפרעות פוסט טראומטיות

לאחר חוויה טראומטית , זה נורמלי להרגיש מבוהל, עצוב, חרד, ומנותק. אבל אם אם זה לא עובר ואתה מרגיש תקוע במין תחושה של סכנה ומריץ זכרונות כואבים בצורה מתמדת , ייתכן שאתה סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) . ישנם אנשים שאינם מחלימים מפוסט טראומה, ניגשים לטיפול מקצועי ומקבלים תמיכה וכלים להתמודדות איתה ובכדי להמשיך בחייהם.
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולה להתפתח בעקבות אירוע טראומטי המאיים על ביטחונך או גורם לך
להרגיש חסר אונים. באופן שכיח מתקרת פוסט טראומה עם  עם PTSD לחימה צבאית וקרבות. בארץ ובכלל אכן מדובר בגורם שכיח לפוסט טראומה בקרב גברים , אך למעשה כל אירוע מכריע בחייהם יכול לעורר הפרעה פוסט טראומטית, במיוחד אם האירוע מרגיש בלתי צפוי ובלתי נשלט.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולה להשפיע על אלה שחווים את האסון באופן אישי, אלה שעדים לו , וכן גם עבור מי שאוסף את השברים לאחר מכן, לרבות עובדי חירום וקציני אכיפת החוק. זה אפילו יכול להשפיע על חברים או בני משפחה של אלה שעברו את הטראומה ממש.
תסמונת פוסט טראומטית מתפתחת באופן שונה מאדם לאדם. עבור אנשים מסויימים תסמינים של PTSD יכולים להתפתח תוך שעות או ימים לאחר האירוע הטראומתי  ולפעמים זה יכול לקחת שבועות , חודשים או אפילו שנים לפני שהם מופיעים.

ההבדל בין PTSD ותגובה נורמלית לטראומה


אירועים טראומתיים המובילים להפרעת דחק פוסט טראומטית הם בדרך כלל אירועים שהיו מפחידים ומשתקים כל אחד. בעקבות אירוע טראומטי, כמעט כל אחד חווה לפחות חלק מהתסמינים של PTSD. כאשר תחושת הביטחון והאמון שלך מתנפצת , זה נורמלי להרגיש משוגע, או מנותק. זה נפוץ מאוד לסבול מסיוטים, להרגיש פחד וקושי בלהפסיק לחשוב על מה שקרה. אלו למעשה תגובות נורמליות לאירועים חריגים .

לעומת זאת, עבור רוב האנשים סימפטומים אלה הם קצרי מועד ועשויים להימשך מספר ימים ואף שבועות , אך הם נעלמים בהדרגה. אבל אם יש לך הפרעת דחק הפוסט טראומטית (PTSD), הסימפטומים לא יעלמו, ולא תחלים בהדרגה אלא  למעשה במידה ולא תפנה לעזרה מקצועית המצב רק עלול להחמיר.

למידע נוסף בתחום היכנסו לאתר של משה קוטלר

יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

שיטה חדשה בתחום בריאות הנפש: טיפול בדיכאון באמצעות אור


תחום בריאות הנפש מעודד רופאים ואנשי מקצוע לפתח שיטות טיפול חדשות. בשנים האחרונות מצטרפות שיטות טיפול מודרניות ואפקטיביות אל השיטות המסורתיות, במטרה להקל על המטופלים בטווח הקצר והארוך. אחת השיטות הללו עושה שימוש באור, ומחליפה את האמצעים הכימיים אשר ידועים בתופעות הלוואי שלהם.

הטיפול באור החל בתור פתרון אלטרנטיבי לדכדוך ודיכאון עונתי. במחקר אליו גויסו 12 נפגעי דיכאון נעשה חיקוי של מנגנון הזריחה, כאשר העוצמה הסופית דימתה אור של יום בוקר אביבי. הנבדקים התבקשו לשבת במשך ארבעה לילות בחדר אור, בו הותקנה מערכת שחיקתה את זריחת השמש. בתום ארבעת הימים מילאו הנחקרים שאלונים, שמהם עלה שיפור ניכר במצבם. שבעה מטופלים החלימו מהמצב הדיכאוני, שניים דיווח על שיפור בינוני ורק אחד מסר כי לא חש השפעה.

מה הקשר בין טיפול באור לבריאות הנפש?

המנגנון של טיפול בדיכאון באמצעות האור פועל על בריאות הנפש בשני מסלולים מקבילים:

א. הוא מסייע לשעון הביולוגי אשר פעילותו משתבשת כתוצאה מסיבות שונות.
ב. הוא בעל השפעה על הפעילות הכימית במוח, בדומה לשימוש בתרופות.

היתרון של טיפול בדיכאון באמצעות האור הוא מניעת תרופות וחומרים כימיים מהמטופלים. האור הנפלט מהנורות נקלט ברשתית העין בקולטנים מיוחדים, המוליכים אותות באמצעות מערכת העצבים אל גרעין הממוקם בחלק הקדמי של המוח. אותו גרעין משדר פקודות ומשפיע על ייצור של הורמון שינה בשם "מלטונין", ועל כימיקליים מוחיים נוספים הקשורים בדיכאון.

האם תאורה יכולה להיות תחליף לתרופות?

על מנת למצות את הפוטנציאל של טיפול בדיכאון באמצעות האור עבור תחום בריאות הנפש יש לבחור היטב את סוג התאורה. הנורות בניסוי מאירות באור טבעי בלבד, ללא אולטרה סגול, לייזר, קרני גמא, או גלי רדיו הנחשבים למזיקים, ואף מבצעים פעילות חודרנית.|

השאלה הגדולה לגבי טיפול בדיכאון באמצעות האור היא האם מדובר על תחליף מוחלט לתרופות. יש שורה ארוכה של תרופות המשמשות כיום מטופלים הסובלים מדיכאון:


  • פרוזק
  • רוקסט
  • ציפרלקס
  • רסיטל

    להערכת החוקרים, הגירוי באור מפעיל את הפעולה הטבעית של הגוף, וכך מוביל לשיפור במצב הרוח. במילים אחרות, הטיפול עדיין לא יכול להחליף לחלוטין את השימוש בתרופות אך הוא ללא ספק מהווה קפיצת דרך מדעית חשובה ומשמעותית. בעוד תרופות משפיעות לרוב רק כחודש מתחילת הטיפול, החשיפה לאור מזרזת את השיפור.

    יש לציין כי דיכאון הוא אחת המחלות השכיחות בעולם. הקהילה הרפואית בתחום בריאות הנפש עוסקת רבות בשאלות על דיכאון, ומחפשת אחר פתרונות חדשים למצבים שכיחים. הטיפול באור כאמצעי לתכנות מחדש של השעון הביולוגי בגוף צובר תאוצה. מי שסובל מדיכאון חורף או השפעות תקופתיות יכול לנצל את היתרונות הללו של הטיפול. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולהכיר את החלופה הקיימת לטיפול בדיכאון באמצעות תרופות בלבד. 



יום שני, 14 באוקטובר 2013

תופעה מוכרת בעולם המערבי: דיכאון אחרי לידה


עם סיום הלידה נתקלות נשים רבות בתופעות דיכאון לא מוכרות. הדיכאון משפיע לא רק על תפקודה של האם, ועל תהליך החזרה לשגרה, אלא גם על הקשר שלה עם התינוק, עם בן הזוג ועם המשפחה או החברים.
בזמן ההיריון עוברת האישה לא מעט שינויים גופניים והורמונליים אשר עשויים לשנות לחלוטין את תפיסת
המציאות. לידה ראשונה מגדילה אמנם את הסיכוי לחוות דיכאון, אך הוא קיים גם בקרב נשים אשר כבר חוו לידה מוצלחת בעבר. הדיכאון שכיח גם בקרב נשים עם היסטוריה של תסמונת קדם-וסתית, תגובות נפשיות קשות לגלולות או דיכאון כללי.

כך תזהו סימנים לדיכאון

הורמוני המין הנשי עולים לרמות גבוהות מאוד במהלך ההיריון, ולאחר הלידה הם צונחים באופן חד. הורמונים אלו משפיעים על מערכות ביולוגיות בגוף האישה ועל מערכות העצבים, הדחפים ויכולת החשיבה האנליטית. מידת התגובה לשינויים אינדיבידואלית לחלוטין, ולכן כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בכל מקרה של חשש לדיכאון מן הסוג הזה.

בנוסף, יש מספר סימנים המצביעים על תופעה כמו דיכאון אחרי לידה:

  • עצבות לאורך זמן וללא סיבה נראית לעין
  • היעדר הנאה מפעילות מינית או מפעילויות שגרתיות אחרות
  • ירידה בחשק ליזום פעילויות
  • קושי להירדם או יקיצה מהירה לאחר שינה קצרה בלבד
  • תיאבון ירוד
  • חוסר אנרגיה ועייפות
  • אי שקט
  • ירידה בערך העצמי ותחושות אכזבה
  • קושי להתרכז ופיזור דעת
  • דאגה מוגזמת או תחושת ייאוש

כפי שניתן לראות, חלק מהסימנים של דיכאון אחרי לידה מופיעים גם בסוגים אחרים של דיכאון. מצד שני, יש מאפיינים ספציפיים המצביעים על הקשר האדוק בין הדיכאון לבין הלידה. אדישות ליילוד והיעדר שמחה מובילים בדרך כלל לרגשות אשם אצל אמהות טריות. גם תחושת כישלון או אובדן שליטה על התינוק החדשים מלווים חשיבה טורדנית. בזמן דיכאון אחרי לידה חווה האישה פסימיות קיצונית, ובמצבי קיצון היא עלולה לפגוע בעצמה או בתינוק.

החשיבות של סביבה תומכת בהתמודדות עם הדיכאון



סביבה תומכת מונעת חלק ניכר מהתופעות של דיכאון שלאחר לידה, ואף עוזרת לאם לחזור לשגרה במהירות. הסביבה יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת היחסים האינטימית עם בן הזוג, בעזרה של בני משפחה קרובים או בשיחות עם חברים. נשים אשר אינן מרגישות לבדן בהתמודדות עם התינוק יכולות להתפנות למחשבות חיוביות. חשוב לזכור כי האם הטרייה חווה לא מעט ביקורת חברתית לאחר הלידה: ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה מנסים להציג אידיאל לא מציאותי של הורות, המצטרף לשורה ארוכה של שינויים פיזיולוגיים והורמונליים.


נשים אחרי לידה צריכות לנקות את כל רעשי הרקע ולהתמקד רק במה שחשוב. עליהן להימנע מעימותים או חיכוכים חברתיים, להתאזר בסבלנות, ולזכור כי חלק גדול מהתופעות הנפשיות הוא תוצאה של מערכות ביולוגיות בלבד. לבסוף, כדאי לפנות אל ייעוץ מקצועי ולהתמודד עם דיכאון אחרי לידה ביעילות מבלי לגרום נזקים בלתי הפיכים לטווח הקצר והארוך.