יום רביעי, 18 ביולי 2012

מדוע חשובה רפורמת בריאות הנפש לפרופסור קוטלר


מדוע חשובה רפורמת בריאות הנפש לפרופסור קוטלר
במכתב שנשלח לא מכבר אל שר האוצר שטייניץ ואל סגן שר הבריאות ליצמן, מעלה פרופסור קוטלר ועמיתיו, דאגה לגורלם של שירותי בריאות הנפש. במכתב זה עולה הבקשה להכריע בדבר גורלם של תושבי ישראל, הזכאים לקבל שירותים אלו במסגרת סל הבריאות הבסיסי של קופות החולים, יתוקצבו בהתאם, ואף יורחבו במידה שתוכל לתת מענה לכל אלו הנזקק לשירותי בריאות הנפש. יהיו תשובות?

התנהלות במישור מקצועי וציבורי
במכתב, עליו חתומים פרופ' קוטלר ורבים אחרים, מתואר מצבה העגום של מערכת בריאות הנפש בישראל, המתקיימת כיום כשירותים נפרדים ועצמאיים, באמצעות מרפאות לבריאות הנפש המנוהלות על ידי הממשלה והינן ציבוריות. התיאור הנוקב מתאר מצב של הזנחה ודלות באמצעים, וחוסר יכולת להתחשב ברווחת הפרט הזקוק, ואף משווע לקבלת טיפול נפשי הולם. קוטלר, החתום כיו"ר העמותה הלאומית לבריאות הנפש, יחד עם נציגי גופים אחרים, פנו בפנייה נרגשת במכתבם לעשות את כל הדרוש, כדי לגשר על כל המחלוקות בנוגע לתקציב רפורמת בריאות הנפש, ולאפשר לרפורמה לצאת לדרך.
עקרונות רפורמת בריאות הנפש כוללים העברת הסמכות לטפל בתחום בריאות הנפש לידי קופות החולים, בשילוב שלא ניתן כבר להמנע ממנו, בין שירותי הבריאות הכלליים לבין בריאות הנפש. לטענת הפונים לשר שטייניץ, רק הבטחה לתקציב הולם, שמירה על רשת מרפאות בריאות הנפש שכבר קיימות, ושמירה על כל המוסדות והמנגנונים המכשירים מטפלות ומטפלים היא הדרך היחידה לבצע שינוי ממצב של הזנחה מתמשכת ממנה סובלת מערכת בריאות הנפש, וכן מימוש ההבטחה הקיימת ביסוד חוק ביטוח הבריאות הממלכתי המבטיח טיפול שוויוני וכללי לכל התושבים בארץ.

מכתבים לצמרת
הסיבה להפניית מכתב זה לשר שטייניץ היא בשל ההתמהמהות הארוכה מאד בדבר החלטה תקציבית הנדרשת לקיום רפורמת בריאות הנפש. למהלך זה נדרש תקציב של ארבע מאות מליון שקלים, שיאפשרו לקופות החולים להתנהל ולהיערך וקבלת ענף בריאות הנפש אל שורותיהן, מבחינת משאבים, כוח אדם וייעול תהליכים.
כיום, התנהלות במישור ציבורי של התחנות הציבוריות לבריאות הנפש היא מסורבלת ומוזנחת. ישנו חוסר משווע בכוח אדם ובתקציב, הגורמים למערכת כולה להתנהל באיטיות משוועת. כך, תורים למטופלים נקבעים לעוד כשנה, ורבים מוותרים כלל על קבלת טיפול, שהיא עובדה מדאיגה בפני עצמה, במיוחד בקרב אלו הסובלים מהפרעות נפשיות קיצוניות כמו חרדה ודכאון, וכן בקרב בני נוער.

תקוות גדולות
זו הסיבה מדוע חתום גם פרופ' משה קוטלר על המכתב שנשלח אל השר שטייניץ, יחד עם עמיתיו המכובדים, ונציגי ארגונים שונים שעניינם טיפול בהזנחה ממנה סובלת מערכת בריאות הנפש, כאשר הנפגעים העיקריים הינם המטופלים.
התקווה שתולה מערכת בריאות הנפש ברפורמת בריאות הנפש המדוברת היא גדולה, יחד עם ההבנה כי בכך יקבל כל מבוטח את הטיפול לו הוא זקוק, תורים מפוקחים, ומשך טיפול הולם.





פרופ' משה קוטלר דורש שינויים ברפורמת בריאות הנפש


פרופ' משה קוטלר דורש שינויים ברפורמת בריאות הנפש
פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על מצבה המאד לא מעודד של מערכת בריאות הנפש בישראל, המעניקה טיפולים בתחום בריאות הנפש באמצעות תחנות בריאות נפש ממשלתיות. התנהלות במישור זה, לדברי פרופ' משה קוטלר, לא רק שאינה מצליחה, אלא היא בגדר כשלון. התחנות לא מצליחות להיערך למתן טיפולים, תורים ארוכים עד בלתי אפשריים, ובנימה צינית מציין קוטלר כי הדרך היחידה לנער לקבל טיפול נפשי, היא להמתין עד שיתבגר...

אפשר גם אחרת
רפורמת בריאות הנפש החדשה, בה מצדד פרופסור קוטלר, מציגה תוכנית ובה יוזרמו ארבע מאות מליון שקלים מהמדינה אל קופות החולים. אלו מצידן ייערכו לנהל את כל טיפולי הנפש דרכן, והמבוטחים יוכלו ליהנות מתרים מקוצרים ומסודרים, מהיקף טיפולים לפי הצורך, ומדד איכותי של הטיפולים הנדרשים.
רפורמה זו דומה במתכונתה לרפורמת בריאות השן, שמטרתה לפתור מצוקה בקרב ילדים ובני נוער שאין ידם משגת לקבל טיפול שיניים פרטי. קוטלר, התומך בשינוי רפורמת בריאות הנפש, טוען כי השארת רפורמת בריאות הנפש במתכונתה הנוכחית היא טעיות שנידונה לכשלון, וכי במקום בו יש גישה המעדיפה רווח על פני חמלה, אין הרבה סיכויים להצלחה. מתן שירות נפשי לקהילה נמצא במשבר חריף, וזה המקום לתקן אותו.
ארגונים שונים של בריאות הנפש חוזרים ומתריעים על הבעייתיות הקיימת בשיטה הנוכחית, ומציינים כי למעלה מרבע מליון בני אדם בארץ, נפגעים בשל היעדרם של שירותים הזמינים להם בקהילה. בישובים רבים לא קיימות כלל מרפאות ציבוריות, ואם הן כבר קיימות, התורים בהן הן ארוכים להחריד, וזמן ההמתנה לקבלת טיפול מתקרב לשנה. כפועל יוצא, פונים רבים שידם משגת לקבלת טיפול באופן פרטי, ואחרים פשוט לא מקבלים אותו.
אם יתפקד כל ענף הטיפול בבריאות הנפש תחת קורת גג אחת, קרי, קופות החולים, ייהנה כל מבוטח מטיפול במקום מגוריו, ועם פיקוח על התורים הארוכים מנשוא הקיימים היום בתחנות הממשלתיות.

תומך ברפורמת בריאות הנפש
תמיכתו של פרופסור קוטלר ברפורמת בריאות הנפש נובעת מההבנה, כי התנהלו במישור הנוכחי אינה יעילה, וכי רפורמה זו מסתמנת כפתרון היחיד. העברת כל הסמכות של בריאות הנפש לידי קופות החולים, תאפשר לרבים הזקוקים לקבלת טיפול נפשי לקבל אותו, ותמנע מצבים בהם אותם אנשים נמנעים מטיפול הכרוך בתשלום מכיסם, או לא מקבלים טיפול בזמן, דבר הגורר אחריו התדרדרות במצבם ואף אשפוזים מיותרים ויקרים.
קוטלר, פסיכיאטר, מכהן כפרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וכן כמשנה לדיקן הפקולטה. בנוסף, להיותו יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, מכהן פרופ' משה קוטלר גם כיושב ראש איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ויושב ראש החברה הישראלית לרפואת התמכרויות.
נסיונו המקצועי של פרופ' משה קוטלר כולל ניהול מחלקת בריאות הנפש של צה"ל, ניהול המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל, בארה"ב, מינויו כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון, ניהול המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, ולאחר מכן ניהול המרכז כולו.

פרופסור משה קוטלר- כרטיס ביקור


פרופסור משה קוטלר- כרטיס ביקור

בשנים האחרונה מסעירה את ענף הפסיכיאטריה, הסוגיה שעדיין לא נפתרה בדבר רפורמת בריאות הנפש בישראל. בראש המצדדים ברפורמה זו, עומד פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, המשמש גם כיושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש מאז שנת 2003. רפורמת בריאות הנפש מטרידה את מנוחתו של פרופסור קוטלר במידה רבה, זאת לצד הדאגה לעתידו של ענף הפסיכיאטריה בארץ. פרופסור משה קוטלר- כרטיס ביקור.

מלימוד לניהול
פרופ' משה קוטלר הוא פסיכיאטר ישראלי, יליד 1949. פרופסור קוטלר סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית שבירושלים בשנת 1974. הוא מונה לראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל בשנת 1985, ועסק בתפקיד זה עד לשנת 1989. בשנה זו עבר פרופ' משה קוטלר לניו יורק, שם עבר התמחות בת שנתיים בין השני 1989-1991 באוניברסיטת אלברט איינשטיין. תחום ההתמחות היה כמובן, פסיכיאטריה. עם תום ההשתלמות, כיהן פרופסור קוטלר כמנהלה של המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולי בית ישראל, השוכן בניו ג'רזי.
בשנת 1993 שב פרופסור קוטלר לארץ וניהל את החטיבה האמבולטורית- פסיכיאטרית אשר בבית החולים תל השומר. שנה לאחר מכן, בשנת 1994, קיבלה אוניברסיטת בן גוריון את פרופסור קוטלר כפרופסור חבר, במחלקה ללימודי הפסיכיאטריה. במקביל לעיסוקיו אלו, ניהל קוטלר את המחלקה הפסיכיאטרית בבאר שבע, במרכז לבריאות הנפש, ובהמשך ניהל את המרכז כולו.
ב- 1998 מינתה אוניברסיטת בן גוריון את פרופ' משה קוטלר לפרופסור מן המניין, ושנתיים לאחר מכן הפך למשנה לדיקן. בד בבד, השלים את לימודיו לתואר שני בניהול מערכת בריאות.
ב- 2001 עסק פרופסור קוטלר כפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ושלוש שנים לאחר מכן, הפך לפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה, ובהמשך, למשנה לדיקן הפקולטה.
במקביל לעבודתו, מכהן פרופסור קוטלר בתפקידים ציבוריים, ביניהם יושב ראש החברה הישראלית לרפואת ההתמכרויות, יושב ראש איגוד הפסיכיאטריה, וכאמור, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. עוד עוסק פרופ' משה קוטלר בניהול המרכז לבריאות הנפש (מב"ן) בבאר יעקב ובנס ציונה, וכן של בתי הסוהר.

רפורמת בריאות הנפש בישראל- פניה לאן?
כשפרופסור קוטלר בוחר לצדד ברפורמת בריאות הנפש, הוא מביא מנסיונו, מהיכרותו המעמיקה והיסודית עם המערכת כולה, מכל האספקטים שלה. לכן, יש לתת את הדעת, על חוות דעת כה מקיפה. עקרונות רפורמת בריאות הנפש עוסקים בהעברת הסמכות בתחום בריאות הנפש מידיה של המדינה, המפעילה מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש, אל קופות החולים. מעבר זה, בו מצדד קוטלר, יפתח פתח לכל מבוטח ומבוטחת בקופות החולים לקבל סיוע נפשי לפי המדדים שייקבעו לו על ידי מומחים בתחום, ובעיקר לא ייאלצו להמתין חודשים ארוכים לקבלת הטיפול, כפי שקורה היום, עם ההתנהלות במישור הממשלתי המפעיל מרפאות אלו. לפי קוטלר המשך התנהלות במישור זה, תדרדר את מערכת בריאות הנפש למטה, וכי בעשורים הקרובים צפוי גידול במספר הנזקקים לטיפול נפשי, אשר בשיטה הנוכחית והמסורבלת, יביא הדבר לבעיה חמורה של ממש.


על תרומתו של פרופסור קוטלר למערכת בריאות הנפש בישראל


על תרומתו של פרופסור קוטלר למערכת בריאות הנפש בישראל
פרופסור משה קוטלר נושא באמתחתו תארים רבים ומכובדים, ונסיון מקצועי עשיר שבזכותו, ובזכות הישגיו, מונה להיות יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ויו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות. זאת בנוסף לעיסוקו כפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, והיותו משנה לדיקן בפקולטה לרפואה בה.
האדם העסוק הזה, מוצא זמן להתריע על רפורמת בריאות הנפש וכל התנהלות במישור זה, מקדם את ענייני הפסיכיאטריה בישראל, ומחפש לעשות שינויים במקומות שאחרים לא הצליחו בענף זה. איך מספיקים את הכל? רק לפרופסור קוטלר התשובות.

לא חושש משינויים
קוטלר, פסיכיאטר, הוא בעל ניסיון עשיר וותק מקצועי רב בתחום בריאות הנפש. אין זה סוד כי הוא אינו שבע רצון מהתנהלות רפורמת בראיות הנפש בישראל, בה קיימות מרפאות ציבוריות ברשות המדינה, והתורים לקבלת טיפול הם בלתי אפשריים ממש. בהצעה לשינוי רפורמת בריאות הנפש, כך שתעבור לניהול קופות החולים, פרופסור קוטלר הוא תומך נלהב, מתוך המחשבה כי בכך יקוצרו זמני ההמתנה של המטופלים, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, שהטיפול המהיר בהם הוא קריטי. ממוצע זמן ההמתנה של בני נוער לקבלת טיפול נפשי הוא כשבעה חודשים, נתון הגורם לפרופ' משה קוטלר לזעוק, ולנסות לדחוף שינויים ברפורמת בריאות הנפש, מתוך התחשבות במטופל ובצרכיו, והבנת הצורך המיידי והמהיר בטיפול.
קוטלר הוא בעל ניסיון עשיר בתחום בריאות הנפש, ומאחוריו שנות נסיון והתמחות, עוד מהימים בהם כיהן כראש מחלקת בריאות הנפש של הצבא, בהמשך כמנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל אשר בניו ג'רזי, ולאחר מכן, באוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב. ניסיון עשיר זה. מביא את פרופסור קוטלר להסתכלות רחבה וראיית מפת בריאות הנפש בישראל בצורה ריאלית ומושכלת, והרצון העז שלו לשנות את רפורמת בריאות הנפש במתכונתה הנוכחית, בה המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש שייכות למדינה, מונעת מתוך הבנה כי נדרש שינוי יסודי ומהותי, ורצוי שהדבר יתבצע במהרה.

מפעל חיים
פרופ' משה קוטלר, יליד 1949, פסיכיאטר ובעל תואר שני במנהל מערכות בריאות, סלל את דרכו מייד לאחר סיום לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1974. בשנים 1985 ועד לשנת 1989 מונה פרופ' משה קוטלר לראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל, משם המשיך בשנת 1991 לניו יורק, שם התמחה בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין. משם, היתה הדרך קצרה מאד לקבלת מינוי לניהול המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "בית ישראל" אשר נמצא בניו ג'רזי, הסמוכה לעיר ניו יורק. עם שובו של פרופסור קוטלר לארץ, לאחר כהונה של שנתיים בניו ג'רזי, ניהל פרופסור קוטלר את החטיבה האמבולטורית הפסיכיאטרית של בית החולים שיבא, ושנה לאחר מכן התקבל כפרופסור חבר באונ' בן גוריון, עד לשנת 1998, אז הפך לפרופסור מן המנין שם. באותה תקופה ניהל פרופ' משה קוטלר במקביל, את המחלקה הפסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.

יום שישי, 15 ביוני 2012

איך תצליחו להפסיק לעשן? פרופסור משה קוטלר מסביר


יו"ר איגוד הפסיכיאטרים ומנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב משוחח עם גבי על מחקר חדש אשר חשף כי גירוי המוח באמצעות זרמים מגנטיים מפחית משמעותית את הדחף לעשן

לשמיעה על דרך הטיפול מפי יו"ר איגוד הפסיכיאטרים, פרופ' משה קוטלר לחץ כאן

יום רביעי, 23 במאי 2012

פרופסור משה קוטלר - תמונת מצב


פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, קורא תיגר על מדיניות הממשלה המפעילה תחנות בריאות נפש מטעמה, שלטענתו לא מתפקדות בעליל. התנהלות במישור זה אינה מספקת לטעמו, והוא מעודד את קידום רפורמת בריאות הנפש, שמטרתה העברת הסמכות לטיפולים בריאות הנפש מידי הממשלה לקופות החולים. להבנתו, יש לבחור ברצוי, במקום במצוי.


על המצוי
נכון להיום מצבן של התחנות הציבוריות לבריאות הנפש אינו מזהיר וזאת בלשון המעטה. התורים ארוכים במידה בלתי נתפסת, ומטופלים רבים מוותרים על קבלת טיפול כלל, במיוחד כשמדובר בפריפריות, שלא בכולן מצויות תחנות בריאות נפש. אחרים פונים לטיפול פרטי ומשלמים אותו מכיסם. כל זאת בשל אוזלת ידן של המרפאות הציבוריות לעמוד במספר הפניות הגבוה, ולספק כוח אדם מספיק שיוכל לצמצם ולקצר את התורים הארוכים וזמני ההמתנה. כיום, זמן ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בתחנות אלו, מתקרב לשנה תמימה. פרופסור קוטלר, המכהן כיושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, מוצא מצב זה בלתי נתפס, ומתריע על התדרדרות הולכת וגוברת בענף בריאות הנפש, אם לא תינקטנה פעולות, ומיד.

על הרצוי
הפעולות המדוברות הן ריכוז הטיפול הנפשי על כל רבדיו, תחת סמכות אחת שהן קופות החולים. לצורך כך נדרש מן המדינה להעביר סך של כארבע מאות מליון שקלים לקופות החולים, שיאפשרו להן להיערך לקבלת מטופלים בצורה מסודרת ועם תורים מהירים וקצרים. ההיערכות צריכה להיות מבחינת כוח אדם, והן בהרחבת ההתמחויות בענף הפסיכיאטריה. מהצד השני, יזכו מטופלים לתורים במועד, בני נוער לא יוותרו על קבלת סיוע נפשי, ולא יהיה צורך לוותר על הטיפולים, או לממן אותם עצמאית, מול גורמים פרטיים, עליהם אין כל פיקוח.

יש עם מי לדבר
הזעקה העולה מפיו של פרופסור קוטלר, כמו גם מעמיתים רבים שלו, נובעת מהנתונים המדאיגים העולים ממשרד הבריאות. לפי נתונים אלו, מטופלים רבים הזקוקים לטיפול מיידי וממושך, וסובלים ממצבי דכאון, חרדה ועוד לא פונים כלל לטיפול כלשהוא. בעוד שאחוז המטופלים במערכות בריאות הנפש בעולם עולה, בישראל הוא רק הולך ויורד, ואין הדבר מעיד על מצבם הנפשי המזהיר של מדינת ישראל, אלא בשל חוסר יכולת לקבל טיפול. פרופ' משה קוטלר מצביע על ליקויים של התנהלות במישור בריאות הנפש, ועל התדרדרות הענף.
דעתו של פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, נחשבת ביותר. בנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש מאז שנת 2003, עוסק פרופסור קוטלר כפרופסור וכמשנה לדיקן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בעברו ניהל פרופסור קוטלר את המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, את המחלקה לבריאות הנפש של צה"ל ואת המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל, בניו ג'רזי, ארה"ב. תמיכתו של פרופ' משה קוטלר ברפורמת בריאות הנפש החדשה, נובעת מהבנת התמונה כולה, והצורך המיידי לספק טיפול נפשי הולם לאלו הזקוקים לכך.

יום שני, 21 במאי 2012

פרופ' משה קוטלר נכנס לתפקיד היו"ר, לכהונה שתארך שלוש שנים


הכנס התלת שנתי שהסתיים בשבוע שעבר עמד גם בסימן חילופי גברי בהנהלת האיגוד: פרופ' משה קוטלר נכנס  לתפקיד היו"ר, לכהונה שתארך שלוש שנים. יחד עם פרופסור קוטלר יכהנו בוועד החדש מזכירת האיגוד ד"ר טל ברגמן לוי והגזבר שמואל הירשמן.
מערכת האתר שולחת איחולים וברכות הצלחה לועד החדש ובהזדמנות זו, תודתינו להנהלת האיגוד הקודמת, היו"ר היוצא פרופ' זאב קפלן, והצוות שעבד איתו במסירות רבה: ד"ר נמרוד גריסרו וד"ר בוריס נמץ על שלוש השנים המעניינות והמוצלחות.
בבחירות שנערכו במהלך הכנס ליו"ר הבא של האיגוד, נבחר פרופ' חיים בלמייקר, שגבר על ד"ר יהודה ברוך. ברכות ואיחולי הצלחה לפרופ' בלמייקר –  אין ספק כי ניסיונו בעשייה של שנים רבות
והרקע המדעי שלו והקשרים הבינלאומיים יעשירו את האיגוד.
לכתבה לחץ כאן