כיצד מציעים מועדוני תעסוקה שיקום?

המטרה העיקרית של מועדוני תעסוקה היא להציע תהליך שיקום אפקטיבי עבור אנשים הסובלים מהפרעה נפשית. ההפניה למועדונים מן הסוג הזה ניתנת לרוב על ידי פסיכיאטר מוסמך מסוגו של פרופ' משה קוטלר. בנוסף, גם עובדים סוציאליים, רופאים מטפלים, בתי חולים ומוסדות ציבוריים יכולים לעודד אנשים להגיע אל מועדוני תעסוקה.

מועדוני תעסוקה מציעים שיקום המבוסס על הקשיים של חולי נפש. באמצעות הכלים המיושמים במועדונים אלו ניתן להשתלב חזרה בקהילה, להתמודד עם סיטואציות שגרתיות ואינטראקציות חברתיות ולחפש מסגרת תעסוקתית. השיקום הוא מנטאלי ונפשי ולעיתים קרובות הוא משלב בין תחומי טיפול בריאותיים, פסיכולוגיים, נפשיים, סוציאליים, חברתיים ופסיכיאטריים.

התאמת תהליך השיקום באמצעות התייעצות עם פרופ' משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר ופסיכיאטרים מוסמכים אחרים יכולים להתאים את תהליך השיקום המיושם בתוך מועדוני תעסוקה. אלו כללי האצבע המאפשרים התאמה כזו:

א. מכלול הסביבה החברתית - מועדוני תעסוקה מציעים שיקום תוך התייחסות למכלול הסביבה החברתית של הנפגע. כיום כבר ידוע שאין טעם להסתפק רק בחיזוק הצרכים והרצונות של המטופלים, אלא שיש חובה לדאוג למכלול הסביבתי כולו על מנת להבטיח אפקטיביות בטווח הרחוק.

ב. אופטימיות – התאמת תהליך השיקום מחייבת העברת תחושות אופטימיות עבור הנפגעים. אפשר לשלב את הנוכחות בתוך מועדוני תעסוקה עם פגישות מול פסיכיאטרים ואנשי מקצוע חיצוניים.

ג. קבוצות טיפוליות – אחד היתרונות הגדולים של שיקום באמצעות מועדוני תעסוקה בא לידי ביטוי בהיווצרות קבוצות טיפוליות. קבוצה היא מקום בו חולי נפש מרשים לעצמם להביע מחשבות, לשתף ברגשות ולהתמודד עם פחדים וחרדות.

לסיכום, מועדוני תעסוקה מציעים שיקום המבוסס על מאפיינים פיזיולוגיים, נפשיים וחברתיים. האווירה במועדוני תעסוקה מספקת לחולי נפש הזדמנות לחזור ולהשתלב בחברה בצורה מהירה. המועדונים מופעלים על ידי אנשי מקצוע ומגובים בידע של פסיכיאטרים.

מהי הפרעת אישיות היסטריונית?

רמת רגשנות גבוהה וצורך מופרז בתשומת לב יכולים להצביע על הפרעת אישיות היסטריונית. במאמר הבא נציג

את חוות הדעת של מומחים כמו פרופ משה קוטלר ונסביר כיצד מטפלים בהפרעה מן הסוג הזה

פרופ משה קוטלר

הפרעת אישיות היסטריונית כוללת מספר מאפיינים מובהקים. ראשית, היא מתאפיינת ברמת רגשנות גבוהה ובצורך מופרז בתשומת לב מהסביבה הקרובה והרחוקה. שנית, הצורך בקרבה של אנשים אחרים נובע מבחינת בעל ההפרעה מרצון לכך שיהיו עדים לתנודותיו רגשיות. הסימפטומים של ההפרעה כוללים עיסוק מופרז בהופעה חיצונית, ניסיון לייצר מראה שונה וייחודי, נטייה לתיאור מערכות יחסים באופן דרמטי וסגנון דיבור אקספרסיבי וחסר פרטים. מומחים מסוגו של פרופ משה קוטלר מצביעים גם על תקשורת הכוללת מחוות פתייניות, התנהגות מינית מוגזמת וקושי להישאר מחוץ לעניינים בתור מאפיינים של ההפרעה.

הפרעת אישיות היסטריונית לרוב אינה פוגעת ביכולת התפקוד של בעל ההפרעה. היא לא באה על חשבון השתלבות חברתית או תעסוקתית, היא נפוצה בקרב בעלי מראה חיצוני מעל הממוצע ושיעורה הוא בערך 2%-3% מהאוכלוסייה. סימנים ראשונים של ההפרעה מופיעים בדרך כלל בגיל ההתגברות אולם בהיעדר טיפול היא עשויה להימשך לכל אורך החיים.

מה גורם להפרעת אישיות היסטריונית?

פסיכיאטרים מסוגו של פרופ משה קוטלר משתמשים בגישות שונות על מנת להציג את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית:

א. גישה פסיכודינאמית – לפי הגישה הזו מתעוררת הפרעת אישיות היסטריונית בשל נוכחות של הורים קרים או שתלטנים, שגורמים לתחושת דחייה ותלותיות בקרב הילדים.

ב. תיאוריית למידה – הגישה הזו מתמקדת בדפוסי למידה לא נכונים המועברים לילדים דרך ההורים.

ג. גישה קוגנטיבית – זו גישה המתייחסת להיבט ההיכרתי. היא מתמקדת בעיסוק ברגש כעניין המפחית את המעורבות של בעל ההפרעה במתרחש בעולם החיצון.

ד. גישה סוציו-תרבותית – גישה המתייחסת לאופן בו ציפיות החברה משפיעות על תפיסת עולמו של בעל ההפרעה.

ה. גישה פרוידיאנית- יש גישה המתייחסת למנגנוני הגנה שאמורים להתפתח אצל מבוגרים לצורך התמודדות עם בעיה. שימוש לא נכון במנגנון הגנה עשוי לגרום הפרעת אישיות.

מלבד האמור לעיל, קיימות גישות הבוחנות את הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית לפי טראומות שנחוו בילדות.

המלצות פרופ משה קוטלר על טיפול מתאים

התייעצות מוקדמת עם מומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור לאיתור טיפול מתאים עבור הפרעת אישיות היסטריונית. אופציה אחת היא להשתמש במסלול טיפול פסיכודינאמי בו עוזרים למטופל להכיר ברגשותיו וגם לפתח תגובתיות רגשית תקינה. אופציה אחרת היא להעדיף טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בו מפחיתים את המחשבות השליליות שאינן תורמות לתפקוד התקין של המטופל.

אופציות אחרות לטיפול בהפרעת אישיות היסטריונית הן טיפול קבוצתי או מדיטציה. לרוב קשה לאנשים עם הפרעת אישיות להישאר במסגרת טיפולית לאורך זמן, לכן כדאי להתייעץ עם פרופ משה קוטלר גם לגבי שילוב ריגושים והחלפות בין טכניקות טיפול שונות.

מהי פסיכיאטריה משפטית?

משה קוטלר

פסיכיאטר יכול לבחור את התחום של פסיכיאטריה משפטית בתור תת-התמחות. התמחות זו מעניקה לרופא מסוגו של פרופ' משה קוטלר את הזכות להעניק חוות דעת מקצועית לאנשים שעומדים למשפט. ההתמחות מסמיכה את הפסיכיאטר לכתוב את חוות הדעת, לערוך אותה ולטפל בה בהתאם להוראות החוק. חוות דעת פסיכיאטרית נכתבת כאשר יש צורך מבחינת בתי המשפט ועורכי הדין באינדיקציה לאי שפיות של אדם מסוים.

פסיכיאטריה משפטית מבוססת על הערכה מקצועית של הפסיכיאטר. היא קובעת במקרים רבים את גזר דינו של נאשם, יכולה להכריע בשאלה האם יועבר למאסר או לבית חולים לחולי נפש ומשפיעה גם על אופי הטיפול שיקבל. בין היתר נדרש הפסיכיאטר לספק חוות דעת רק לאחר שהוא בוחן את ההיסטוריה האישית, הרפואית והפלילית של המטופל. מעבר לכך, על הפסיכיאטר לערוך ראיונות עם בני משפחתו וכל קרוביו של המטופל טרם הגשת חוות הדעת הסופית לבית המשפט.

תפקידו של פרופ' משה קוטלר במתן חוות דעת

פסיכיאטריה משפטית ניתנת בתחום המשפט הפלילי והאזרחי. משפט פלילי עוסק ברצח, אונס התעללות וכדומה ובמהלכו פסיכיאטר מסוגו של משה קוטלר מסביר האם לדעתו הנאשם שפוי או לא שפוי. לעומת זאת, במשפט אזרחי תפקידו של משה קוטלר הוא לאפשר לשופט לקבל החלטה לגבי נכות נפשית, קבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, אישור צוואות, קביעת אפוטורופוס וכדומה.

אלו השאלות המתעוררות במהלך כתיבת חוות דעת משפטית של פסיכיאטר:

• האם הנאשם חווה שינוי בדרכי ההתנהגות לעיתים קרובות?
• כיצד משפיעים דפוסי החשיבה על התנהגותו של הנאשם?
• האם האדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבה?
• מה משמעות שפת גופו של הנאשם?
• כיצד אופן דיבורו מייצג את מצבו הנפשי של הנאשם?

תשובות לשאלות אלו מאפשרות כתיבת חוות דעת מלאה ויסודית.

כדאי לדעת - מהו התקף חרדה

פרופ משה קוטלר

חרדה היא מצב נפשי אשר פעמים רבות מלווה בתסמינים גופניים. החרדה שונה מהמושג פחד אשר רבים מאיתנו נוטים להשתמש בו כיוון שהיא מתייחסת למצבים אשר אינם בעניין של חיים ומוות. בעוד שהפחד יכול לסייע לנו ולהגן עלינו במצבים מסוימים (כמו למשל פחד אשר עוצר אותנו ממעבר בכביש או פחד מנחשים אשר עלולים להכיש אותנו ולפגוע בנו), החרדה מתייחסת למצבים אשר אינם עניין של חיים או מוות ועדיין התחושה האישית היא כי אנו עומדים על פני תהום. החרדה עוזרת לנו לפעמים להתמודד עם הסיטואציה שלפנינו בצורה טובה, אך כאשר החיים שלנו הם תחת חרדה וכאשר אנו נמנעים מתפקוד תקין אז היא הופכת לבעיה.

ההיבטים השונים של החרדה

כאשר אנו מסתכלים על החרדה אנו יכולים לראות שיש לה היבט פיזי של חוסר איזון הורמונלי כתוצאה משינויים בחומרים אשר מובלים למוח. כאשר ישנו חוסר איזון תיתכן חרדה מוגברת והפרעה למהלך התקין של החיים. נוסף להיבט הפיזי, החרדה מובילה למתח נפשי. התקף חרדה הוא מצב של הופעת החרדה באופן חזק ותגובה פיזיולוגית של הגוף. ישנם אנשים אשר יחוו התקף לב או התמוטטות עצבים כתוצאה מההתקף ואף יזדקקו לטיפול רפואי. חווית התקפת החרדה היא בלשון מעטה לא נעימה. ההתקפה עצמה יכולה לארוך מספר דקות או שעות, אך ההתאוששות לאחריה יכולה להיות ארוכה למדי. כאשר ההתקפות חוזרות ונשנות יש לגשת לטיפול כמו למשל באחת מהמרפאות של פרופ' משה קוטלר.

מרפאות בבאר יעקב ונס ציונה

אנשים אשר סובלים מהתקפי חרדה או מחרדה אשר מפריעה להם ביום יום זקוקים לטיפול מקצועי. המרפאות של פרופ' משה קוטלר ממוקמות בבאר יעקב ונס ציונה וגם בהן ניתן לקבל את הטיפול המבוקש. המטרה של פרופ' משה קוטלר היא לאפשר לאלו אשר סובלים מהתקפי חרדה, חרדה והפרעות אחרות לקיים אורח חיים יציב וטוב עבורם. הטיפול מאפשר לאתר את מקור החרדה ולטפל בה כך שהיא לא תגרום יותר להימנעויות שונות ביום יום או שהיא לא תופיע יותר.

איך מונעים התמכרות למשככי כאבים?

מהי הפרעת אישיות גבולית?

חיים חסרי יציבות יכולים להעיד על הפרעת אישיות גבולית. הפרעה זו באה לידי ביטוי ברגשות עזים המשתנים

במהירות, היא מקשה על שליטה בדחפים ולעיתים היא מלווה בהתפרצויות זעם אלימות והתנהגות מאיימת. מנגד, גם הסתגרות, התנתקות או דיכאון בעקבות ביקורת או תסכול נפוצים בקרב מי שסובל מההפרעה.

בתחום בריאות הנפש עוסקים רבות בנושא של הפרעת אישיות גבולית. פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע מאמצים גישות שונות ובעיקר מתייחסים להיבטים הבאים של ההפרעה:

• ·         תחום ההתנהגות
• ·         אופי היחסים של המטופל עם הסביבה
• ·         תחושת העצמי של הסובלים מההפרעה
• ·         אופי החשיבה של המטופל
• ·         תחושות הגוף לרבות הפרעות אכילה, שינה, רגישות יתר וכדומה

חשוב לציין כי כמו הפרעות אישיות אחרות, גם במקרה של הפרעת אישיות גבולית יש גוונים שונים העלולים להופיע. כל ההפרעות גורמות כאב נפשי והן מחבלות בסיכוי לנהל חיים תקינים. למרבה השמחה, יש היום שורה ארוכה של טיפולים שיכולים לעזור להתמודד עם התופעה ואף להעלים כליל את התסמינים השליליים שלה. היות ומדובר על תופעה המפריעה לאיכות החיים ברמה היומית, הטיפול צריך לכלול שילוב בין ייעוץ פסיכולוגי ולעיתים גם נטילת תרופות מיוחדות.

ההשפעה של ההפרעה בחיי היומיום

הפרעת אישיות גבולית מביאה להתנהגות אימפולסיבית שאינה מתחשבת בתוצאות ולא כוללת תכנון מראש. ההפרעה גורמת לאנשים הסובלים ממנה לסבול מיחסים דרמטיים ועזים מול בני זוג, משפחה וחברים. כתוצאה מכך, הפרעת אישיות גבולית מלווה במשברים רגשיים ובמאמצים נואשים למנוע נטישה. בחלק מהמקרים גוררת הפרעת אישיות גבולית ניסיונות התאבדות והיא יכולה גם לגרום בעיות גופניות לצד בלבול, שעמום או תחושת ריקנות.

לסיכום, הפרעת אישיות גבולית אינה פשוטה. עם זאת, התייעצות עם פרופסור משה קוטלר ומומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור להתמודד עם ההפרעה ולהתגבר עליה. 

טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט

מבצע צוק איתן העלה לכותרות את האפשרות לספק טיפול נפשי דרך אתרי אינטרנט. טיפול מן הסוג הזה הוצע לתושבי הדרום במטרה לעזור להם להתמודד עם הטראומה, ההשלכות והנזקים הנפשיים של המבצע. הסיוע הנפשי אפילו ניתן עבור תושבי הדרום מבלי שנאלצו לצאת מהמרחב המוגן בו שהו לאורך ימים ארוכים. בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע החל להפעיל את המערכת, אך בקרוב היא צפויה להגיע לאיזורים נוספים

הנמצאים בקו העימות.

לפי פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע אחרים בתחום הפסיכיאטריה ורפואת הנפש, המטרה של טיפול נפשי דרך האינטרנט היא להגביר את הנגישות ולחסוך את הצורך בשליחת צוותים רפואיים. המערכת היא פתרון ישים במצבי חירום ומשרד הבריאות פועל כדי להרחיב אותה.

המאפיינים הייחודיים של טיפול נפשי באינטרנט

פגישה עם מומחה לפסיכיאטריה או התייעצות עם משה קוטלר לגבי טיפול נפשי לא דומים להתנהלות דרך האינטרנט. אלו לדוגמא המאפיינים הייחודיים של טיפול הניתן בצורה כזו עבור תושבי הדרום:

א. זמינות – הסיוע צריך להיות זמין עבור תושבי הדרום בצורה רצופה, אך הוא אינו יכול לבוא על חשבון השירותים הפועלים בבתי החולים. השאיפה היא למצוא את האיזון בין שימוש בצוותים לבין צרכי התושבים.

ב. אבטחה – שימוש במערכות רגילות כמו סקייפ אינו יעיל במהלך מתן טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט. הסיבה לכך היא היעדר אבטחה במערכות מן הסוג הזה, לעומת מערכות מיוחדות המאפשרות לתושבים וגם לרופאים להחליף מידע רגיש.

ג. אפליקציה – כבר בעתיד הקרוב אמורה אפליקציה מיוחדת לאפשר לאנשים להתחבר באמצעות המחשב האישי והטלפון הנייד. ההתחברות תספק לאנשים גישה לרופאים בתחום בריאות הנפש ותהווה עבורם פתרון מיידי ומהיר.

האפקטיביות של טיפול באינטרנט צריכה להימדד לאורך זמן, אך אין ספק שמדובר על שיטה בעלת פוטנציאל. 

איך להתמודד עם מצבי לחץ בגיל השלישי?

במאמר הבא נשתמש בידע של פרופ' משה קוטלר כדי להבין כיצד תחום העוסק בחקר מחלות המלוות את תהליך ההזדקנות יכול להקל על מצבי לחץ.

פרופ' משה קוטלר מתמקד בטיפול בהפרעות דחק נפשי, פוסט טראומה והפרעות נפשיות. הוא מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומשמש יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. הידע והניסיון עומדים לרשות מומחים באיגוד הפסיכאטריה מאפשרים בין היתר התמודדות נכונה עם מצבי לחץ בקרב מטופלי גריאטריה. על מנת להבין כיצד באה לידי ביטוי התמודדות מן הסוג הזה, כדאי קודם להגדיר את מאפייני הגיל הגריטארי ולהפנים את משמעותו.

גריאטריה היא תחום העוסק בחקר מחלות המזוהות עם בני הגיל השלישי. בעזרת מחקר הנמשך שנים רבות ניתן לבחור יום טיפול יעיל גם למצבי לחץ וחרדה. תהליך ההזדקנות כרוך בקשיים רבים, המצטרפים לעיתים קרובות אל לחץ נפשי וקוגנטיבי. תפקידו של פרופ' משה קוטלר ומומחים אחרים הוא לזהות את מוקד הלחץ ולאזן אותו.

נסיבות הדחק בגיל השלישי

מטופלי גריאטריה מגיעים אל ייעוץ מקצועי בשל נסיבות מגוונות, אך עדיין אפשר לזהות מספר גורמים משותפים באמצעותם ניתן לנבא התרחשות מעוררת דחק:

•          עומס וגירוי בעוצמה גבוהה ללא יכולת הסתגלות נורמלית
•           קונפליקט כתוצאה מדילמה או התנגשות בין שני רצונות
•           חוסר שליטה הנובע ממקור פיזי או קוגנטיבי
•           שינויים המאיימים על שלום הפרט ומהווים אתגר

המטרה העיקרית של פרופ' משה קוטלר היא למנוע תגובות לא רצויות כתוצאה מהחשיפה אל מצבי לחץ ודחק. ראשית, התגובה הקשה ביותר מתפתחת כתוצאה מאירועים חיצוניים אולם היא קיימת גם בנבכי הנפש. בין התגובות הקיצוניות ניתן למנות אלימות, תוקפנות, תחושת תסכול, זעם ועוד. שנית, יש הרבה תגובות למצבי לחץ אשר אינן מקבלות ביטוי חיצוני. תגובות אלו הן לא פחות קשות ונהוג להתייחס אליהן בתור חוסר ישע.

כיצד מתמודדים עם הלחץ הנפשי?

מטפל הנדרש לטפל בלחץ בקרב מטופלים גריאטריים חייב לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים שלהם. יש מספר דרכים בהן ניתן לנקוט, אולם חשוב לבחור בדרך שעולה בקנה אחד עם גילו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, נסיבות המצב בו הוא חווה לחץ וכן הלאה. בטכניקה אחת של התמודדות מתבקש המטופל לתכנן את הדרך בה יתגבר על הקושי. בטכניקה אחרת יש התמודדות מוכוונת רגש ובה מתמקדים בניסיון להקל על הרגשות השליליים המלווים את הדחק, הלחץ הנפשי והחרדה.

בסופו של דבר, כל מטופל גריאטרי עשוי לסבול במוקדם או במאוחר בתופעות לחץ. תופעות אלו נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והדבר החשוב הוא לזהות אותן בזמן. רצוי להתייעץ עם מומחים כמו משה קוטלר ולנסות להבין את המשמעות של תחושת הלחץ וכמובן את טכניקת ההתמודדות הרצויה.