יום השואה הבינלאומי: כיצד מומלץ להתמודד עם הפוסט טראומה?

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה חל היום, ואיתו עולות לדיון מספר שאלות מרתקות לגבי האופן בו משפיעות תופעות פוסט-טראומטיות על איכות החיים שלנו. ניצולי שואה נאלצים להתמודד לאורך שנים ארוכות עם השפעות מן הסוג הזה. עבור רובם של ניצולי השואה, הדרך היחידה לפרום את הטראומה, ולהתגבר על מגבלות פסיכולוגיות ומנטליות היא באמצעות התייעצות עם פסיכיאטר. אך ממה מורכבת הטראומה, ומה הופך אותה לחלק כל כך מהותי בנפש של ניצולי שואה?

ראשית, כדאי להסביר כי הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה המוגדרת בתור פסיכיאטרית. היא נחשבת חלק מתחום הפרעות החרדה, מתפתחת לאחר חווית אירוע טראומתי, ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. שנית, הלוקים בהפרעה מגיבים לרוב בתחושות של פחד וחוסר אונים, אולם לא קיימת דרך חד משמעית לאבחן או למנוע זאת מראש. ההגדרה מהו אירוע טראומתי אינה נוקשה, ולכן יש מטופלים הסובלים מפוסט-טראומה אחרי תאונת דרכים קלה, לעומת אחרים המפתחים אותה רק באירועים קיצוניים ובלתי נתפסים כמו מאבקי השואה.

שכיחות התסמונת ואבחון פוסט-טראומה בקרב ניצולי שואה

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא בדרך כלל ארוכת מועד וקשה לטיפול. שכיחות התסמונת באוכלוסיה הכללית עומדת על 8%, לעומת אחוזים גבוהים הרבה יותר בקרב ניצולי שואה באופן ספציפי. מבחינה היסטורית, המאורעות הטראומטיים גם נחווים בצורה שונה בין המינים: גברים יכולים לפתח את ההפרעה לאחר חשיפה לקרבות במלחמת העולם השנייה, בעוד נשים יפתחו אותה בתגובה לתקיפות, אונס וכן הלאה. ההפרעה מופיעה גם בילדים ובמתבגרים, ולעתים נדירות היא הופכת להיות חלק מהדינמיקה המשפחתית של ניצולי שואה בארץ או בחו"ל.

פסיכיאטר יכול לאבחן פוסט-טראומה אצל ניצולי שואה באמצעות ארגז כלים מגוון. על פי קריטריונים של ה-DSM (ספר האבחנות האמריקאי), המאורע הטראומטי נחווה מחדש בדמות זיכרונות חוזרים וחודרניים, חלומות מעיקים והתנהגות הכוללת הזיות, אשליות ופלאשבקים. אצל ניצולי שואה מבוגרים בולטים בעיקר תסמינים עקביים של עוררות מוגברת:

-        קושי להירדם או להמשיך לישון
אי מנוחה
התפרצויות זעם
קושי בריכוז
הרגשת זרות או ניתוק מהסביבה

מדוע חשוב להתייעץ עם איש מקצוע?

החשיבות של התייעצות עם פסיכיאטר עבור ניצולי שואה מתחדדת, כאשר בוחנים את המשמעות המעשית של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. זו הפרעה הגורמת למצוקה קלינית, פוגעת בתחומי תפקוד חברתיים ותעסוקתיים, ומביאה לירידה חדה ביכולת התפקוד היומית. הטיפול בפוסט-טראומה מבוסס על שימוש בפסיכותרפיה, כאשר המטרה העיקרית היא להשיב את המטופל לרגעי הטראומה ולהתמודד אתם מחדש. הדחקה של אירועים מתקופת השואה או מלחמת העולם השנייה רק מחמירים את מצבו של המטופל, ולכן מעורבות של פסיכיאטר היא קריטית למצבו. פסיכיאטר מומחה כמו פרופ משה קוטלר יכול לעשות את ההבדל באיכות החיים של ניצולים.

לסיכום, פסיכיאטר הוא איש מקצוע שיכול לעזור לניצולי שואה הסובלים מהפרעות פוסט-טראומה. ההמלצה העיקרית היא להתייחס בכובד ראש אל הסימפטומים, ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.