פרופסור משה קוטלר - הפרעות דחק (סטרס) נפשי

מה גורם לתחושות סטרס, מה ההבדלים בין סוגים של הפרעות דחק ומה אפשר לעשות כדי להתמודד איתן? במאמר הבא נציג את התשובות לשאלות הנפוצות ונמליץ על דרכי טיפול שמתאימות לאנשים בכל הגילאים

המונח דחק נפשי, או בלועזית "סטרס", מציין תחושת מצוקה שנגרמת על רגע פגיעה באיזון של האדם. אותה פגיעה עלולה להופיע בגלל גירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או בשל גירוי פסיכולוגי. יש הבדל משמעותי בין סוגי הגירויים וזיהוי נכון של הגורם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול בהפרעות דחק וסטרס. עם זאת, כיום ניתן לטפל ברוב סוגי ההפרעות ואפשר לעשות זאת בעזרת התייעצות עם אנשי מקצוע.

סוגים של הפרעות דחק

הדרך הטובה ביותר לנבא דחק היא לבחון את המקור שלו. בהקשר הזה ניתן להצביע על כמה סוגים בולטים של הפרעות סטרס:

א. עומס – הפרעות דחק שנגרמות בגלל עומס פוגעות באיכות החיים. אלו הפרעות שנגרמות בגלל עומס בעוצמה גבוהה ולחץ שהאדם לא מסוגל להתמודד אתו. באופן עקרוני, יש גבול ליכולת ההסתגלות של האדם לעומס. כאשר העומס חוצה את הרף הזה, הדחק מצטבר וההפרעה הנפשית מופיעה במלוא עוצמתה.

ב. דילמות והתלבטויות – גם דילמות והתלבטויות שהן חלק מחיי היום יום עלולות לגרום במקרים מסוימים לדחק וסטרס. דילמה היא כידוע לא רק מצב שבו ניתן לבחור בין כמה אפשרויות, אלא גם מצב נפשי שבו שני רצונות מתנגשים. ההתנגשות יוצרת לחצים ובמקרים מסוימים היא קיימת בקרב בעלי חיים.

ג. חוסר שליטה – אנשים שצריכים לחוש שליטה בכל אלמנט בחייהם חווים דחק וסטרס כאשר הם מאבדים אותו. חוסר שליטה גורם לתחושה לא נעימה של סטרס והוא מגבל את היכולת של האדם להתמודד עם מצבים רגישים. היתרון הוא שניתן לפתור יחסית בקלות מצבים של חוסר שליטה, מה גם שמלבד התמודדות עם סטרס ניתן גם למנוע הפרעות נפשיות נוספות.

ד. שינויים בחיים האישיים – כל שינוי שאותו האדם חווה בחיים האישיים משפיע בצורה כזו או אחרת על האיזון הנפשי. כאשר השינויים מתרחשים בקצב מהיר מדי או במקרים שבהם הם קיצוניים ונערכים ללא התראה מוקדמת, הגוף עלול להגיב בסטרס.

סימפטומים של הפרעת דחק וסטרס

מי שרוצה לדעת מתי לפנות לאנשי מקצוע על מנת להתמודד בצורה יסודית עם סיטואציה של הפרעות דחק נפשי וסטרס צריך לזהות את הסימפטומים המקדימים. כאן יש מספר סממנים חיצוניים שכדאי להכיר ובהם:

• קמטים במרכז המצח ובחלק העליון של הפנים
• פה פתוח לאורך זמן ובצורה בלתי נשלטת
• שפתיים קפוצות ומתוחות גם בזמן פנוי
• גבות מורמות ואישונים מורחבים

הבדלים בין סוגי סטרס

הטעות הנפוצה היא לייחס לכל סוגי הפרעות הדחק הנפשי והסטרס את אותן שיטות טיפול. בפועל יש כמובן הבדלים בין סוגי סטרס וכל הפרעה נפשית דורשת טיפול שונה. חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע במידה ומתלבטים לגבי הטיפול המתאים, לשקול טיפול תרופתי ולא לשכוח לערב פסיכיאטר מוסמך.

למה להתייעץ עם פרופסור משה קוטלר?

פרופסור משה קוטלר הוא איש המקצוע שאתו צריך להתייעץ בכל הנוגע להפרעות דחק וסטרס. מלבד העובדה שהוא כיהן כמנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב, פרופסור משה קוטלר גם משמש כמשנה לדקאן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. התייעצות איתו מבטיחה יחס אישי וניסיון של שנים רבות בטיפול בסוגים שונים של הפרעות נפשיות. בנוסף, כדאי לפנות מוקדם לפרופסור משה קוטלר וכך לשפר את איכות החיים גם על רקע נפשי מורכב של עשרות שנים.

איך אפשר לעזור לבן משפחה לקבל עזרה נפשית?

לרבים מאיתנו קל יותר לתת עזרה מאשר לקבל, במיוחד כשמדובר על התחום הרגשי- נפשי. 
בני משפחה מלאים ברצון טוב לסייע או להקל על אדם הקרוב להם אשר מצבו הנפשי אינו כשהיה, אך אותו אדם מציב חומה ומסרב לקבל עזרה.
בני משפחתו יודעים כי הדבר הטוב ביותר עבורו הוא לגשת ליעוץ או טיפול אך הוא מסרב, זוהי תחושה מתסכלת ולא פשוטה עבורם.
פרופסור משה קוטלר מסביר איך אפשר לגרום לאדם לקבל עזרה?

דעות קדומות על תחום רפואת הנפש

אדם שיחוש כאבים ברגלו ילך לאורטופד מבלי להתבייש, אדם שיחוש כאבים בשיניו ילך לרופא שיניים מבלי להסס. לעומת זאת, אדם שיחוש עצב קבוע או מצבי רוח מתחלפים לא ימהר ללכת לרופא המומחה בתחומים אלה - הפסיכיאטר.
אמנם היום כבר הוכח מדעית הקשר ההדוק בין גוף לנפש, אך עדיין, אדם הניגש לפסיכיאטר רואה עצמו, או חושש שהחברה תדביק לו הגדרות כמו משוגע, בעייתי ועוד הגדרות שליליות.

כעס על בני משפחה המנסים לעזור

כל אדם אוהב להרגיש שהוא שולט בחייו, שהוא מסתדר בכוחות עצמו. אם קשה לו להודות בפני עצמו שישנה בעיה, קשה עוד יותר לשמוע זאת מבני משפחה וללכת לטיפול בעקבות דבריהם.
רבים חוששים ובצדק כי התערבותם רק תגרום לבן משפחתם כעס רב עוד יותר ותוסיף למצבו הנפשי הרגיש גם כך.
הם נמצאים בין הפטיש לסדן: לא רוצים להעיק על בן המשפחה אך יודעים מנגד שמשהו חייב להיעשות.

מה אפשר לעשות?

ישנן מספר דרכי פעולה אפשריות, כשבחירת הדרך המתאימה תלויה בחומרת הבעיה ועד כמה אותו אדם מפריע לעצמו או לסביבתו או האם הוא מהווה סכנה כלשהי.
מומלץ להתחיל בדרך עדינה ככל האפשר ולהתקדם במידת התקיפות בהתאם לצורך.

·         לדבר בפתיחות:
לספר לבן המשפחה מה עובר עליכם, מה אתם מרגישים וחושבים, להזכיר סיטואציות שהתרחשו שעוררו בכם דאגה ולהציע לו לבוא לפסיכיאטר.
כדאי להסביר שביקור אצל פסיכיאטר אינו מאיים כפי שאולי נשמע ומדובר בסך הכל על ביקור הדומה לביקור אצל כל רופא אחר.
להסביר כי ממש כשם שאין לכם את הידע להתמודד עם בעיה בעיניים או בעור כך אין לכם את הידע להתמודד עם מצב זה ולכן יש צורך לגשת לאיש מקצוע שיכול, אגב, להיות גם פסיכולוג, לפחות בתור התחלה.

·         להסביר שאין הכרח לבצע פעולה:
מומלץ לדבר על הנושא בקלילות רבה ככל האפשר. להבהיר כי ההליכה לפסיכיאטר היא רק לצורך אבחון.
יתכן בכלל שירגיע את כולם ויאמר שאין צורך לנקוט בפעולה כלשהי. יתכן שימליץ על טיפול כזה או אחר כמו טיפול תרופתי שיכול להיות גם במינון מזערי ולחולל שינוי גדול, או טיפול פסיכולוגי. בכל מקרה אותו אדם רשאי לקבוע אם הוא מקבל את הטיפול ולא ניתן להכריח אותו לעשות דבר.

·         ביקור בית:
במקרה שאותו אדם חש מאוים מאוד ללכת לפסיכיאטר, ניתן להזמין פסיכיאטר לביקור בית, דבר שכמובן יעלה סכום גבוה יותר אך אם כך יוכל אותו אדם לעבור אבחון ולקבל טיפול מתאים הדבר משתלם.

·         הטלת סנקציות ברמה הגיונית:
אם אדם ממשיך לנהוג בדרך שפוגעת בו ובאחרים כמו בהתקפי זעם אך מסרב בתוקף לקבל טיפול, ניתן להטיל עליו סנקציה כלשהי באופן שכמובן לא יפגע בו.
סנקציה כזו יכולה להיות הפחתת ביקורים באופן משמעותי תוך הסבר שביקורים אצלו כבר לא נעימים לכם כפי שהיו. כמובן שדרך זו פחות מומלצת מהקודמות ולא כדאי להגיע למצב זה.

·         ברירת מחדל: פניה לפסיכיאטר מחוזי על ידי בעל מקצוע:
אפשרות זו היא באמת החמורה ביותר ולא מומלץ כלל להגיע אליה, אך במידה שאדם מהווה סיכון לסביבה, ניתן לבקש מבעל מקצוע , גם רופא משפחה או פסיכולוג, שיגיע להתרשם מאותו אדם ולבקש להוציא הוראת בדיקה מהפסיכיאטר המחוזי. הפסיכיאטר המחוזי יעשה זאת על פי שיקול דעתו ובהתאם לחוקים שישנם בעניין.