מדוע חשובה רפורמת בריאות הנפש לפרופסור קוטלר

מדוע חשובה רפורמת בריאות הנפש לפרופסור קוטלר
במכתב שנשלח לא מכבר אל שר האוצר שטייניץ ואל סגן שר הבריאות ליצמן, מעלה פרופסור קוטלר ועמיתיו, דאגה לגורלם של שירותי בריאות הנפש. במכתב זה עולה הבקשה להכריע בדבר גורלם של תושבי ישראל, הזכאים לקבל שירותים אלו במסגרת סל הבריאות הבסיסי של קופות החולים, יתוקצבו בהתאם, ואף יורחבו במידה שתוכל לתת מענה לכל אלו הנזקק לשירותי בריאות הנפש. יהיו תשובות?

התנהלות במישור מקצועי וציבורי
במכתב, עליו חתומים פרופ' קוטלר ורבים אחרים, מתואר מצבה העגום של מערכת בריאות הנפש בישראל, המתקיימת כיום כשירותים נפרדים ועצמאיים, באמצעות מרפאות לבריאות הנפש המנוהלות על ידי הממשלה והינן ציבוריות. התיאור הנוקב מתאר מצב של הזנחה ודלות באמצעים, וחוסר יכולת להתחשב ברווחת הפרט הזקוק, ואף משווע לקבלת טיפול נפשי הולם. קוטלר, החתום כיו"ר העמותה הלאומית לבריאות הנפש, יחד עם נציגי גופים אחרים, פנו בפנייה נרגשת במכתבם לעשות את כל הדרוש, כדי לגשר על כל המחלוקות בנוגע לתקציב רפורמת בריאות הנפש, ולאפשר לרפורמה לצאת לדרך.
עקרונות רפורמת בריאות הנפש כוללים העברת הסמכות לטפל בתחום בריאות הנפש לידי קופות החולים, בשילוב שלא ניתן כבר להמנע ממנו, בין שירותי הבריאות הכלליים לבין בריאות הנפש. לטענת הפונים לשר שטייניץ, רק הבטחה לתקציב הולם, שמירה על רשת מרפאות בריאות הנפש שכבר קיימות, ושמירה על כל המוסדות והמנגנונים המכשירים מטפלות ומטפלים היא הדרך היחידה לבצע שינוי ממצב של הזנחה מתמשכת ממנה סובלת מערכת בריאות הנפש, וכן מימוש ההבטחה הקיימת ביסוד חוק ביטוח הבריאות הממלכתי המבטיח טיפול שוויוני וכללי לכל התושבים בארץ.

מכתבים לצמרת
הסיבה להפניית מכתב זה לשר שטייניץ היא בשל ההתמהמהות הארוכה מאד בדבר החלטה תקציבית הנדרשת לקיום רפורמת בריאות הנפש. למהלך זה נדרש תקציב של ארבע מאות מליון שקלים, שיאפשרו לקופות החולים להתנהל ולהיערך וקבלת ענף בריאות הנפש אל שורותיהן, מבחינת משאבים, כוח אדם וייעול תהליכים.
כיום, התנהלות במישור ציבורי של התחנות הציבוריות לבריאות הנפש היא מסורבלת ומוזנחת. ישנו חוסר משווע בכוח אדם ובתקציב, הגורמים למערכת כולה להתנהל באיטיות משוועת. כך, תורים למטופלים נקבעים לעוד כשנה, ורבים מוותרים כלל על קבלת טיפול, שהיא עובדה מדאיגה בפני עצמה, במיוחד בקרב אלו הסובלים מהפרעות נפשיות קיצוניות כמו חרדה ודכאון, וכן בקרב בני נוער.

תקוות גדולות
זו הסיבה מדוע חתום גם פרופ' משה קוטלר על המכתב שנשלח אל השר שטייניץ, יחד עם עמיתיו המכובדים, ונציגי ארגונים שונים שעניינם טיפול בהזנחה ממנה סובלת מערכת בריאות הנפש, כאשר הנפגעים העיקריים הינם המטופלים.
התקווה שתולה מערכת בריאות הנפש ברפורמת בריאות הנפש המדוברת היא גדולה, יחד עם ההבנה כי בכך יקבל כל מבוטח את הטיפול לו הוא זקוק, תורים מפוקחים, ומשך טיפול הולם.

פרופ' משה קוטלר דורש שינויים ברפורמת בריאות הנפש

פרופ' משה קוטלר דורש שינויים ברפורמת בריאות הנפש
פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על מצבה המאד לא מעודד של מערכת בריאות הנפש בישראל, המעניקה טיפולים בתחום בריאות הנפש באמצעות תחנות בריאות נפש ממשלתיות. התנהלות במישור זה, לדברי פרופ' משה קוטלר, לא רק שאינה מצליחה, אלא היא בגדר כשלון. התחנות לא מצליחות להיערך למתן טיפולים, תורים ארוכים עד בלתי אפשריים, ובנימה צינית מציין קוטלר כי הדרך היחידה לנער לקבל טיפול נפשי, היא להמתין עד שיתבגר...

אפשר גם אחרת
רפורמת בריאות הנפש החדשה, בה מצדד פרופסור קוטלר, מציגה תוכנית ובה יוזרמו ארבע מאות מליון שקלים מהמדינה אל קופות החולים. אלו מצידן ייערכו לנהל את כל טיפולי הנפש דרכן, והמבוטחים יוכלו ליהנות מתרים מקוצרים ומסודרים, מהיקף טיפולים לפי הצורך, ומדד איכותי של הטיפולים הנדרשים.
רפורמה זו דומה במתכונתה לרפורמת בריאות השן, שמטרתה לפתור מצוקה בקרב ילדים ובני נוער שאין ידם משגת לקבל טיפול שיניים פרטי. קוטלר, התומך בשינוי רפורמת בריאות הנפש, טוען כי השארת רפורמת בריאות הנפש במתכונתה הנוכחית היא טעיות שנידונה לכשלון, וכי במקום בו יש גישה המעדיפה רווח על פני חמלה, אין הרבה סיכויים להצלחה. מתן שירות נפשי לקהילה נמצא במשבר חריף, וזה המקום לתקן אותו.
ארגונים שונים של בריאות הנפש חוזרים ומתריעים על הבעייתיות הקיימת בשיטה הנוכחית, ומציינים כי למעלה מרבע מליון בני אדם בארץ, נפגעים בשל היעדרם של שירותים הזמינים להם בקהילה. בישובים רבים לא קיימות כלל מרפאות ציבוריות, ואם הן כבר קיימות, התורים בהן הן ארוכים להחריד, וזמן ההמתנה לקבלת טיפול מתקרב לשנה. כפועל יוצא, פונים רבים שידם משגת לקבלת טיפול באופן פרטי, ואחרים פשוט לא מקבלים אותו.
אם יתפקד כל ענף הטיפול בבריאות הנפש תחת קורת גג אחת, קרי, קופות החולים, ייהנה כל מבוטח מטיפול במקום מגוריו, ועם פיקוח על התורים הארוכים מנשוא הקיימים היום בתחנות הממשלתיות.

תומך ברפורמת בריאות הנפש
תמיכתו של פרופסור קוטלר ברפורמת בריאות הנפש נובעת מההבנה, כי התנהלו במישור הנוכחי אינה יעילה, וכי רפורמה זו מסתמנת כפתרון היחיד. העברת כל הסמכות של בריאות הנפש לידי קופות החולים, תאפשר לרבים הזקוקים לקבלת טיפול נפשי לקבל אותו, ותמנע מצבים בהם אותם אנשים נמנעים מטיפול הכרוך בתשלום מכיסם, או לא מקבלים טיפול בזמן, דבר הגורר אחריו התדרדרות במצבם ואף אשפוזים מיותרים ויקרים.
קוטלר, פסיכיאטר, מכהן כפרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וכן כמשנה לדיקן הפקולטה. בנוסף, להיותו יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, מכהן פרופ' משה קוטלר גם כיושב ראש איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ויושב ראש החברה הישראלית לרפואת התמכרויות.
נסיונו המקצועי של פרופ' משה קוטלר כולל ניהול מחלקת בריאות הנפש של צה"ל, ניהול המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל, בארה"ב, מינויו כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון, ניהול המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, ולאחר מכן ניהול המרכז כולו.

פרופסור משה קוטלר- כרטיס ביקור

פרופסור משה קוטלר- כרטיס ביקור

בשנים האחרונה מסעירה את ענף הפסיכיאטריה, הסוגיה שעדיין לא נפתרה בדבר רפורמת בריאות הנפש בישראל. בראש המצדדים ברפורמה זו, עומד פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, המשמש גם כיושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש מאז שנת 2003. רפורמת בריאות הנפש מטרידה את מנוחתו של פרופסור קוטלר במידה רבה, זאת לצד הדאגה לעתידו של ענף הפסיכיאטריה בארץ. פרופסור משה קוטלר- כרטיס ביקור.

מלימוד לניהול
פרופ' משה קוטלר הוא פסיכיאטר ישראלי, יליד 1949. פרופסור קוטלר סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית שבירושלים בשנת 1974. הוא מונה לראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל בשנת 1985, ועסק בתפקיד זה עד לשנת 1989. בשנה זו עבר פרופ' משה קוטלר לניו יורק, שם עבר התמחות בת שנתיים בין השני 1989-1991 באוניברסיטת אלברט איינשטיין. תחום ההתמחות היה כמובן, פסיכיאטריה. עם תום ההשתלמות, כיהן פרופסור קוטלר כמנהלה של המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולי בית ישראל, השוכן בניו ג'רזי.
בשנת 1993 שב פרופסור קוטלר לארץ וניהל את החטיבה האמבולטורית- פסיכיאטרית אשר בבית החולים תל השומר. שנה לאחר מכן, בשנת 1994, קיבלה אוניברסיטת בן גוריון את פרופסור קוטלר כפרופסור חבר, במחלקה ללימודי הפסיכיאטריה. במקביל לעיסוקיו אלו, ניהל קוטלר את המחלקה הפסיכיאטרית בבאר שבע, במרכז לבריאות הנפש, ובהמשך ניהל את המרכז כולו.
ב- 1998 מינתה אוניברסיטת בן גוריון את פרופ' משה קוטלר לפרופסור מן המניין, ושנתיים לאחר מכן הפך למשנה לדיקן. בד בבד, השלים את לימודיו לתואר שני בניהול מערכת בריאות.
ב- 2001 עסק פרופסור קוטלר כפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ושלוש שנים לאחר מכן, הפך לפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה, ובהמשך, למשנה לדיקן הפקולטה.
במקביל לעבודתו, מכהן פרופסור קוטלר בתפקידים ציבוריים, ביניהם יושב ראש החברה הישראלית לרפואת ההתמכרויות, יושב ראש איגוד הפסיכיאטריה, וכאמור, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. עוד עוסק פרופ' משה קוטלר בניהול המרכז לבריאות הנפש (מב"ן) בבאר יעקב ובנס ציונה, וכן של בתי הסוהר.

רפורמת בריאות הנפש בישראל- פניה לאן?
כשפרופסור קוטלר בוחר לצדד ברפורמת בריאות הנפש, הוא מביא מנסיונו, מהיכרותו המעמיקה והיסודית עם המערכת כולה, מכל האספקטים שלה. לכן, יש לתת את הדעת, על חוות דעת כה מקיפה. עקרונות רפורמת בריאות הנפש עוסקים בהעברת הסמכות בתחום בריאות הנפש מידיה של המדינה, המפעילה מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש, אל קופות החולים. מעבר זה, בו מצדד קוטלר, יפתח פתח לכל מבוטח ומבוטחת בקופות החולים לקבל סיוע נפשי לפי המדדים שייקבעו לו על ידי מומחים בתחום, ובעיקר לא ייאלצו להמתין חודשים ארוכים לקבלת הטיפול, כפי שקורה היום, עם ההתנהלות במישור הממשלתי המפעיל מרפאות אלו. לפי קוטלר המשך התנהלות במישור זה, תדרדר את מערכת בריאות הנפש למטה, וכי בעשורים הקרובים צפוי גידול במספר הנזקקים לטיפול נפשי, אשר בשיטה הנוכחית והמסורבלת, יביא הדבר לבעיה חמורה של ממש.

על תרומתו של פרופסור קוטלר למערכת בריאות הנפש בישראל

על תרומתו של פרופסור קוטלר למערכת בריאות הנפש בישראל
פרופסור משה קוטלר נושא באמתחתו תארים רבים ומכובדים, ונסיון מקצועי עשיר שבזכותו, ובזכות הישגיו, מונה להיות יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ויו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות. זאת בנוסף לעיסוקו כפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, והיותו משנה לדיקן בפקולטה לרפואה בה.
האדם העסוק הזה, מוצא זמן להתריע על רפורמת בריאות הנפש וכל התנהלות במישור זה, מקדם את ענייני הפסיכיאטריה בישראל, ומחפש לעשות שינויים במקומות שאחרים לא הצליחו בענף זה. איך מספיקים את הכל? רק לפרופסור קוטלר התשובות.

לא חושש משינויים
קוטלר, פסיכיאטר, הוא בעל ניסיון עשיר וותק מקצועי רב בתחום בריאות הנפש. אין זה סוד כי הוא אינו שבע רצון מהתנהלות רפורמת בראיות הנפש בישראל, בה קיימות מרפאות ציבוריות ברשות המדינה, והתורים לקבלת טיפול הם בלתי אפשריים ממש. בהצעה לשינוי רפורמת בריאות הנפש, כך שתעבור לניהול קופות החולים, פרופסור קוטלר הוא תומך נלהב, מתוך המחשבה כי בכך יקוצרו זמני ההמתנה של המטופלים, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, שהטיפול המהיר בהם הוא קריטי. ממוצע זמן ההמתנה של בני נוער לקבלת טיפול נפשי הוא כשבעה חודשים, נתון הגורם לפרופ' משה קוטלר לזעוק, ולנסות לדחוף שינויים ברפורמת בריאות הנפש, מתוך התחשבות במטופל ובצרכיו, והבנת הצורך המיידי והמהיר בטיפול.
קוטלר הוא בעל ניסיון עשיר בתחום בריאות הנפש, ומאחוריו שנות נסיון והתמחות, עוד מהימים בהם כיהן כראש מחלקת בריאות הנפש של הצבא, בהמשך כמנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל אשר בניו ג'רזי, ולאחר מכן, באוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב. ניסיון עשיר זה. מביא את פרופסור קוטלר להסתכלות רחבה וראיית מפת בריאות הנפש בישראל בצורה ריאלית ומושכלת, והרצון העז שלו לשנות את רפורמת בריאות הנפש במתכונתה הנוכחית, בה המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש שייכות למדינה, מונעת מתוך הבנה כי נדרש שינוי יסודי ומהותי, ורצוי שהדבר יתבצע במהרה.

מפעל חיים
פרופ' משה קוטלר, יליד 1949, פסיכיאטר ובעל תואר שני במנהל מערכות בריאות, סלל את דרכו מייד לאחר סיום לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1974. בשנים 1985 ועד לשנת 1989 מונה פרופ' משה קוטלר לראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל, משם המשיך בשנת 1991 לניו יורק, שם התמחה בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין. משם, היתה הדרך קצרה מאד לקבלת מינוי לניהול המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "בית ישראל" אשר נמצא בניו ג'רזי, הסמוכה לעיר ניו יורק. עם שובו של פרופסור קוטלר לארץ, לאחר כהונה של שנתיים בניו ג'רזי, ניהל פרופסור קוטלר את החטיבה האמבולטורית הפסיכיאטרית של בית החולים שיבא, ושנה לאחר מכן התקבל כפרופסור חבר באונ' בן גוריון, עד לשנת 1998, אז הפך לפרופסור מן המנין שם. באותה תקופה ניהל פרופ' משה קוטלר במקביל, את המחלקה הפסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.

איך תצליחו להפסיק לעשן? פרופסור משה קוטלר מסביר

יו"ר איגוד הפסיכיאטרים ומנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב משוחח עם גבי על מחקר חדש אשר חשף כי גירוי המוח באמצעות זרמים מגנטיים מפחית משמעותית את הדחף לעשן

לשמיעה על דרך הטיפול מפי יו"ר איגוד הפסיכיאטרים, פרופ' משה קוטלר לחץ כאן

פרופסור משה קוטלר - תמונת מצב

פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, קורא תיגר על מדיניות הממשלה המפעילה תחנות בריאות נפש מטעמה, שלטענתו לא מתפקדות בעליל. התנהלות במישור זה אינה מספקת לטעמו, והוא מעודד את קידום רפורמת בריאות הנפש, שמטרתה העברת הסמכות לטיפולים בריאות הנפש מידי הממשלה לקופות החולים. להבנתו, יש לבחור ברצוי, במקום במצוי.


על המצוי

נכון להיום מצבן של התחנות הציבוריות לבריאות הנפש אינו מזהיר וזאת בלשון המעטה. התורים ארוכים במידה בלתי נתפסת, ומטופלים רבים מוותרים על קבלת טיפול כלל, במיוחד כשמדובר בפריפריות, שלא בכולן מצויות תחנות בריאות נפש. אחרים פונים לטיפול פרטי ומשלמים אותו מכיסם. כל זאת בשל אוזלת ידן של המרפאות הציבוריות לעמוד במספר הפניות הגבוה, ולספק כוח אדם מספיק שיוכל לצמצם ולקצר את התורים הארוכים וזמני ההמתנה. כיום, זמן ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בתחנות אלו, מתקרב לשנה תמימה. פרופסור קוטלר, המכהן כיושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, מוצא מצב זה בלתי נתפס, ומתריע על התדרדרות הולכת וגוברת בענף בריאות הנפש, אם לא תינקטנה פעולות, ומיד.

על הרצוי

הפעולות המדוברות הן ריכוז הטיפול הנפשי על כל רבדיו, תחת סמכות אחת שהן קופות החולים. לצורך כך נדרש מן המדינה להעביר סך של כארבע מאות מליון שקלים לקופות החולים, שיאפשרו להן להיערך לקבלת מטופלים בצורה מסודרת ועם תורים מהירים וקצרים. ההיערכות צריכה להיות מבחינת כוח אדם, והן בהרחבת ההתמחויות בענף הפסיכיאטריה. מהצד השני, יזכו מטופלים לתורים במועד, בני נוער לא יוותרו על קבלת סיוע נפשי, ולא יהיה צורך לוותר על הטיפולים, או לממן אותם עצמאית, מול גורמים פרטיים, עליהם אין כל פיקוח.

יש עם מי לדבר

הזעקה העולה מפיו של פרופסור קוטלר, כמו גם מעמיתים רבים שלו, נובעת מהנתונים המדאיגים העולים ממשרד הבריאות. לפי נתונים אלו, מטופלים רבים הזקוקים לטיפול מיידי וממושך, וסובלים ממצבי דכאון, חרדה ועוד לא פונים כלל לטיפול כלשהוא. בעוד שאחוז המטופלים במערכות בריאות הנפש בעולם עולה, בישראל הוא רק הולך ויורד, ואין הדבר מעיד על מצבם הנפשי המזהיר של מדינת ישראל, אלא בשל חוסר יכולת לקבל טיפול. פרופ' משה קוטלר מצביע על ליקויים של התנהלות במישור בריאות הנפש, ועל התדרדרות הענף.

דעתו של פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, נחשבת ביותר. בנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש מאז שנת 2003, עוסק פרופסור קוטלר כפרופסור וכמשנה לדיקן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בעברו ניהל פרופסור קוטלר את המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, את המחלקה לבריאות הנפש של צה"ל ואת המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל, בניו ג'רזי, ארה"ב. תמיכתו של פרופ' משה קוטלר ברפורמת בריאות הנפש החדשה, נובעת מהבנת התמונה כולה, והצורך המיידי לספק טיפול נפשי הולם לאלו הזקוקים לכך.

פרופ' משה קוטלר נכנס לתפקיד היו"ר, לכהונה שתארך שלוש שנים

הכנס התלת שנתי שהסתיים בשבוע שעבר עמד גם בסימן חילופי גברי בהנהלת האיגוד: פרופ' משה קוטלר נכנס  לתפקיד היו"ר, לכהונה שתארך שלוש שנים. יחד עם פרופסור קוטלר יכהנו בוועד החדש מזכירת האיגוד ד"ר טל ברגמן לוי והגזבר שמואל הירשמן.

מערכת האתר שולחת איחולים וברכות הצלחה לועד החדש ובהזדמנות זו, תודתינו להנהלת האיגוד הקודמת, היו"ר היוצא פרופ' זאב קפלן, והצוות שעבד איתו במסירות רבה: ד"ר נמרוד גריסרו וד"ר בוריס נמץ על שלוש השנים המעניינות והמוצלחות.

בבחירות שנערכו במהלך הכנס ליו"ר הבא של האיגוד, נבחר פרופ' חיים בלמייקר, שגבר על ד"ר יהודה ברוך. ברכות ואיחולי הצלחה לפרופ' בלמייקר –  אין ספק כי ניסיונו בעשייה של שנים רבות
והרקע המדעי שלו והקשרים הבינלאומיים יעשירו את האיגוד.

לכתבה לחץ כאן

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיאטרית לאשורה, ולצדד, יחד עם עמיתים רבים, ברפורמת בריאות הנפש בישראל.

מפריטים בנפשם
לדברי פרופסור קוטלר, התנהלות במישור של מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש לא ממש עובדת. התורים ארוכים מנשוא, כוח האדם והמשאבים השונים מצומצמים להחריד, ואזרחים רבים הזקוקים לסיוע נפשי, לא מקבלים אותו, מוותרים עליו כליל, או מממנים אותו מכיסם. גרועים מכך הם הנתונים על בני נוער הזקוקים לסיוע נפשי, אשר רבים מהם לא רק שלא מקבלים אותו, אלא אפילו לא מבקשים אותו. צידודו של פרופסור קוטלר ברפורמת בריאות הנפש נובעת מהבנה כי רק כך עשויים פני הדברים להשתנות, וכי כל מבוטח בקופות החולים, יזכה לקבלת טיפול, בהיקף הנדרש ובזמן המתנה ריאלי.
נכון להיום התורים ארוכים להפליא וזמני ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בתחנות הממשלתיות לבריאות הנפש הגיעו למימדי שיא של כשבעה חודשי המתנה, בהם המטופל מוותר כליל על קבלת הטיפול, או מוצא אותו באפיקים אחרים ויקרים יותר. בפריפריות, המצב גרוע עוד יותר, מאחר ולא בכולן מצויות תחנות לבריאות הנפש, ואלו שקיימות לא ממש מתפקדות.

עיקרי רפורמת בריאות הנפש בקצרה, הינם פשוטים מאד: העברת הסמכות לטיפולים בנפש על כל סוגיהם למקור אחד והוא קופות החולים. באופן זה, מקווה קוטלר, ניתן יהיה להעניק טיפול לכל מבוטח, בזמנים שפויים, ועם כוח אדם מומחה ורב. את התחזית הזו ניתן יהיה לקיים, אם המדינה תעביר ארבע מאות מליון שקלים לקופות החולים, ואלו ייערכו בהתאם לקליטת ענף הפסיכיאטריה אל שורותיה, יגדילו את מצבת כוח האדם בתחום ואת מקומות ההתמחות בענף.

רקע כללי
פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, הוא בוגר לימודי פסיכיאטריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1974. פרופסור קוטלר שימש כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל בשנים 1985-1988, משרה אותה עזב לטובת התמחות בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין בניו יורק. עם סיום ההתמחות, ניהל פרופ' משה קוטלר את המחלקה הפסיכיאטרית בית ישראל בניו ג'רזי. בשנת 1993 שב פרופסור קוטלר לישראל, ומאז הספיק להיות מנהל החטיבה האמבולטורית פסיכיאטרית של בית חולים שיבא, משנה לדיקן להוראה באוניברסיטת בן גוריון, לנהל את המרכז לבריאות הנפש באר שבע, ואף לסיים את לימודי תואר שני במנהל מערכת בריאות. כיום מכהן פרופסור קוטלר כמשה לדיקן באוניברסיטת תל אביב, ובנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, מנהל פרופסור קוטלר גם את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב ובנס ציונה, ואף את זה של שירות בתי הסוהר.

פרופסור קוטלר תוהה על גורלה של מערכת בריאות הנפש

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, שותף לקולות המבקשים שינוי מיידי ויישום רפורמת בריאות הנפש בישראל, ויפה שעה אחת קודם.

מה יהיה עם רפורמת בריאות הנפש?
מזה זמן רב מתריעים גורמים רבים הקשורים למערכת בריאות הנפש בישראל, על מצבה המוזנח והעגום. בין המתריעים נמצא פרופסור קוטלר, המעלה את הסוגיה מתוקף היותו פסיכיאטר, וגם כנציג, נכון יותר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל. שאלת השאלות היא מתי תיושם הרפורמה? התוכנית כבר הועלתה, הנתונים על מצב המרפאות בציבוריות לבריאות הנפש הם קשים מאד, ואזרחים רבים לא מקבלים את הטיפול לו הם זכאים, ובעיקר לו הם זקוקים.
התחושות הקשות הקיימות בקרב מערכת בריאות הנפש בישראל, נוגעות לקצב ההתקדמות בעניין שנדון כבר לפני זמן רב בנוגע לרפורמת בריאות הנפש והעברה של כל הסמכויות בתחום לידי קופות החולים. עושה רושם, כי הסוגיות הינן תקציביות, מאחר ולפי ההערכה נדרשים ארבע מאות מליון שקלים שתעביר המדינה לקופות החולים, שיוכלו להיערך להוסיף אל סל הבריאות גם טיפולים נפשיים, לקבוע נהלים, ולתגבר כוח אדם. עוד נדרשת התמחות רבה יותר של מטלפים ומטפלות, ומקומות להתמחויות אלו.
הנושא נידון כבר מספר פעמים אולם לא הגיע לידי ביצוע ורפורמת בריאות הנפש לא יושמה עדיין.

מסרים ברורים וחד משמעיים
בצעד נואש, פנו נציגים של ארגונים רבים, ביניהם פרופסור קוטלר כנציג המועצה הלאומית לבריאות הנפש, במכתב שיצא אל שר האוצר ואל סגן שר הבריאות. במכתב נרשמה פנייה לקבלת החלטה או זירוז ההתנהלות בדבר הרפורמה ובדבר התקציב, מאחר והתחושה היא כי מערכת הבריאות הולכת מדחי אל דחי. הבקשה באה ממקום המבקש להתחשב באזרחי ישראל, שמגיעה להם הזכות לקבלת טיפול נפשי הולם במידת הצורך, ושיתאפשר לכל מבוטח, מבלי שימתין חודשים ארוכים לטיפול, כפי שקורה עם מרפאות בריאות הנפש כיום ועם התנהלות במישור לא יציב, חורק ודל מאד באמצעים, או לחילופין, מבלי שייאלץ המטופל לפנות לטיפולי פרטיים יקרים. עיקר הדאגה מופנה לפריפריות, שבחלקן אפילו לא נמצאות תחנות לבריאות הנפש, או כל סיוע לבני נוער, למשל, הזקוקים לסיוע נפשי.



מבקשים לקדם הליכים
המכתב שנשלח אל שר האוצר שטייניץ משתמש במונחים כמו הכרעת גורלות, וזו התחושה שמנסה פרופ' משה קוטלר ועמיתיו לשדר, מאחר והמצב הקיים הוא אכן חורץ גורלות. לטעמו של פרופסור קוטלר, יש בהחלט מקום להכניס את שירותי בריאות הנפש במסגרת סל הבריאות הבסיסי של קופות החולים, ממש כפי שנעשה בתחום רפואת השיניים בקרב ילדים.

פרופסור קוטלר, פסיכיאטר, משמש כמשנה לדיקן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. קוטלר, פסיכיאטר ובוגר תואר שני בלימודי מנהל מערכת בריאות הוא בעל נסיון עשיר בתחום הפסיכיאטריה, ניהל מרכזים לבריאות הנפש בארץ, וכן את המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים אמריקאי. עוד כיהן קוטלר כמנהל מחלקה אמבולטורית פסיכיאטרית בבית החולים שיבא, ניהל את המחלקה לבריאות הנפש של צה"ל ועוד.
מנסיונו ומעורבותו העזה במערכת בריאות הנפש, מזהה פרופסור קוטלר את הבעייתיות הקיימת כיום, ושואף לזרז תהליכים ברפורמת בריאות הנפש.

שינויים במערכת בריאות הנפש בישראל

שינויים במערכת בריאות הנפש בישראל

פרופסור קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, הוא אחד מני רבים המבקשים לראות שינוי של ממש במערכת בריאות הנפש של ישראל. כמו קוטלר, חשים רבים כי אם לא יתבצע שינוי של ממש, ועכשיו, עתידה של כלל מערכת בריאות הנפש בישראל נתון בסכנה גדולה, לאור ההתנהלות במישור הנוכחי הכושלת של מרפאות הנפש הציבוריות, בסמכותה של הממשלה. את דעתו בנושא, מביע פרופסור קוטלר, בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.

התחנות לבריאות הנפש 
תחנות לבריאות הנפש הן מרפאות ציבוריות המשמשות את כלל הציבור הזקוק לסיוע רפואי בתחום הנפש, ומנוהלות בידי הממשלה. הן פזורות ברחבי הארץ, בערים מרכזיות, וחלקן בפריפריות. נכון להיום, מצבן בכי רע עקב היעדר תקציב וניהול לא נכון שלהן, המביא את התחנות להזנחה מבחינה טיפולית, סרבול מערכתי, וחוסר יכולת לעמוד במספר הפניות אליהן, כך שזימון התורים יכול להתבצע גם אחרי שנה!
המצב כה גרוע עד כי המטופלים עצמם מוותרים על הניסיון לקבל סיוע. חלקם פונים לאפיקים פרטיים, אם ידם משגת לממנם, ואילו אחרים, נותרים ללא סיוע. מצב זה הוא לא קביל בעליל לדעתו של פרופ' משה קוטלר ורבים אחרים מענף בריאות הנפש, וחייב להשתנות באופן מיידי. כיצד עושים את השינוי? על ידי רפורמת בריאות הנפש.

רפורמת בריאות הנפש
עקרונות רפורמה זו כוללות מתן סמכות בכל הקשור למערכת בריאות הנפש לקופות החולים. אלו מצידן יכניסו את הטיפול הנפשי לסל הבריאות הבסיסי, וכך כל מבוטח ייהנה מזכותו הבסיסית, ככתוב בחוק הביטוח הלאומי, לקבל טיפול שוויוני, בסיסי. קופות החולים יוכלו להחזיר את עטרת מערכת בריאות הנפש ליושנה, ייעלו תהליכים, יקצרו תורים, ויפתרו מצב אבסורדי של מטופלים הזקוקים לטיפול ומוותרים עליו, ויתרה מכך, ביניהם בני נוער שאינם מקבלים סיוע נפשי לו הם זקוקים.

רפורמת בריאות הנפש יכולה להתקיים על ידי הזרמת ארבע מאות מיליון שקלים מן המדינה אל קופות החולים. תקציב זה אמור לשמש את קופות החולים בהיערכות לקליטת ענף בריאות הנפש לתוכן, הקצאת משאבים ומומחים לנושא, הרחבת מקומות ההתמחות של מטפלים ומטפול, והגדלת מספר אותם מטפלים ומטפלות.
לטענת פרופ' משה קוטלר, רפורמת בריאות הנפש היא הברירה היחידה שנותרה למערכת בריאות הנפש, שמצבה כיום בכי רע.

האדם שמאחורי המילים
פרופסור קוטלר הוא אחד מעמודי התווך של ענף בריאות הנפש, והפסיכיאטריה בארץ. פרופסור קוטלר, פסיכיאטור, הוא יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ולא רק. קוטלר מכהן כפרופסור וכמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מנהל את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, נס ציונה ואף בשירות בתי הסוהר, ומאחוריו עבר מקצועי עשיר בתחום, בניהול המחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח בית ישראל בניו ג'רזי, בניהול מחלקת בריאות הנפש של צה"ל, בניהול המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, ועוד.

האם יצליח פרופסור קוטלר במאבקו לשינוי רפורמת בריאות הנפש?

האם יצליח פרופסור קוטלר במאבקו לשינוי רפורמת בריאות הנפש?


המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, במתכונתן הנוכחית, רק מעודדות פנייה של רבים הזקוקים לטיפול נפשי, לכיוונים פרטיים. כך טוען פרופ' משה קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. פרופסור קוטלר, פסיכיאטור, מנסה כבר כמה שנים להגיע לשינויים ברפורמת בריאות הנפש, ומתריע על התנהלות במישור זה פרופסור קוטלר מביע דאגה רבה, הנובעת מהכרה והבנה של מצוקת מטופלים רבים, הממתינים זמן ממושך מאד, לקבלת טיפול. האם יצליח פרופסור קוטלר לקדם את שינוי רפורמת בריאות הנפש בישראל? רק למדינה הפתרונות.


עתיד המטופלים בידי מערכת הבריאות
מצבה של מערכת בריאות הנפש בישראל הוא עגום למדי. התורים, וזמני ההמתנה לקבלת טיפול במרפאות הציבוריות הם בלתי אפשריים ובלתי סבירים, ולדברי קוטלר, פסיכיאטור ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, המצב רק הולך ומתדרדר, והרפורמה במתכונתה הנוכחית, פשוט נכשלה. נתוני משרד הבריאות מראים, כי זמן ההמתנה אותו נדרשים להמתין בני נוער הזקוקים לטיפול נפשי הגיע לשבעה חודשים ויותר. פרופסור קוטלר מתריע על האבסורד שבמצב זה, ועל הצורך המיידי לקדם את רפורמת בריאות הנפש החדשה, שעיקריה הם העברת הטיפול הנפשי לקופות החולים, ועל ידי כך קיצור משמעותי של תורים וזמני המתנה, ובאופן כזה כל מבוטח יוכל לקבל את הטיפול הנפשי לא הוא זקוק ולו הוא זכאי. שינוי כזה של רפורמת בריאות הנפש, מצריך הזרמה של כארבע מאות מליון שקלים מהמדינה אל קופות החולים, שיסייעו להם להיערך בהתאם למתן טיפול זה.


חרדה מהעתיד
לפי נתוני משרד הבריאות ומקורות אחרים, נמצא כי ההתנהלות במישור זה במתכונת הנוכחית, היא כזו שבקרב אזרחים הסובלים ממצבי חרדה ודכאון קשים, פחות ממחצית מהם פונים בכלל לטיפול כלשהוא, ומתוכם מטופלים רק רבע מהם באמצעות המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. בקרב בני נוער המצב עוד יותר חמור, וכשבעים אחוזים מבני נוער, אשר להם הפרעות נפשיות, לא פונים כלל לקבלת סיוע נפשי. לפי פרופסור קוטלר, לא ירחק היום בו כל אדם שני באוכלוסיית ישראל יזדקק לסיוע נפשי כזה או אחר, ואם הטיפול ימשיך במתכונת בו הוא מתנהל עכשיו, יביא הדבר לתוצאות חמורות, מאחר ובמתכונת רפורמת בריאות הנפש הנוכחית, אין המרפאות הציבוריות ערוכות כלל למצב כזה, וכבר היום לא מסוגלות להתמודד עם המצב הנוכחי.
עיקרי רפורמת בריאות הנפש המוצעת היא, כי קופות החולים יקבלו על עצמן את תחום שירותי בריאות הנפש, ובנוסף יוקצו משאבים לפיתוח נושא הפסיכולוגיה של הילדים, להתמחויות יתווספו  עוד כשלושים וארבעה מקומות, ותוענק תוספת של כחמישה עשר מליון שקלים שיסדירו את הרחבת ההתמחויות ויפתרו את מצוקת כוח האדם. פרופ' משה קוטלר תומך ברפורמה, מתוך הבנה כי אין ברירה אחרת.. בצורה זו, הוא מסביר, תהיה המערכת מחויבת לקבוע תורים זמינים, עם טיפולים שממדי האיכות שלהם ייקבעו מבעוד מועד, וכן היקפם.

אבחנה בפסיכיאטריה בעתיק הקרוב ובעתיק הרחוק - פרופסור משה קוטלר

אבחנה בפסיכיאטריה בעתיק הקרוב ובעתיק הרחוק - פרופסור משה קוטלר - אוניברסיטת תל אביב.
לחצו כאן.

האח הגדול המודל האתי רפואי - פרופ' משה קוטלר

פרופ' משה קוטלר הסכים מתוקף תפקידו כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, להיות חלק מהצוות שיגבש את המודל האתי רפואי כאמור ולייעץ בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש.

לפני הגמר, ואחרי הסערה: 'האח הגדול' הנצפית ביותר בכל הזמנים – עם 41.5%

5 ימים לפני הגמר, הרייטינג מעלה חיוך אצל הזכיינית 'קשת'. בגלל פרשת 'שיינפיין', אבי ניר מקים ועדה שתבחן סוגיות אתיות רפואיות בתכניות טלוויזיה.
ביום שני הקרוב ישודר גמר 'האח הגדול'. בהתבסס על נתוני העונה הנוכחית, לא מן הנמנע כי הגמר, אליו העפילו החמישייה קותי סבג, סער סקלי, יאנה יוסף, תמיר ורדי ושרי שימחוב, עשוי להניב רייטינג שכמותו טרם ראינו עד כה.


דף הפייסבוק שלה הוא הגדול ביותר עבור תכניות טלוויזיה בישראל – עם 226 אלף חברים

העונה הרביעית של 'האח הגדול' היא הסדרה הנצפית ביותר בכל הזמנים בישראל, מאז החלה מדידת הרייטינג על ידי הוועדה למדרוג לפעול ב-1999. עד כה העונה השיגה רייטינג ממוצע של 41.5% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית, כאשר לכל פרק נחשפים מעל 50% ממשקי הבית בישראל.

גם השקת העונה הרביעית הייתה הנצפית ביותר עבור השקות. בערב ההשקה צפו כ-1.5 מיליון איש, המשדר הנצפה ביותר בכל הזמנים. התכנית עמדה בראש הטבלה כל שבוע מאז עליית העונה הרביעית, ובסך הכל 12 מתוך 12 שבועות.

גם מחוץ למסך התכנית שוברת שיאים: דף הפייסבוק שלה הוא הגדול ביותר עבור תכניות טלוויזיה בישראל – עם 226 אלף חברים. עד כה נרשמו 38 מיליון צפיות וידאו באתר ובאפליקציות זינוק של 85% ביחס לעונה השלישית. נרשמו גם 378 אלף הורדות אפליקציה.

מעבר לכך הנתונים המדהימים שניפקה פצצת הרייטינג של 'קשת', הרי שהעונה תיזכר בעיקר בזכות פרשת הכדורים הפסיכיאטריים, שנחשפה ב'ידיעות אחרונות', יריבה העסקי המר של 'קשת'. משרד הבריאות כבר פתח בבדיקה, וכך גם הרשות השנייה וההסתדרות הרפואית, פיינליסט העונה השנייה סער שיינפיין תבע את ד"ר אילן רבינוביץ ומפיקת 'האח' קופרמן הפקות ב-2.5 מיליון שקלים, ואילו 'קופרמן' הגישה נגדו תביעה על סך 3 מיליון.

קשת חטפה קיטונות של ביקורת על התנהלותה התקשורתית, אבל הרבה יותר על כך שבתכנית הדגל שלה קיבלו משתתפים כדורים בכדי שההפקה תוכל "לשלוט" לכאורה בעלילה.

מנכ"ל קשת אבי ניר, פנה לד"ר גיל סיגל, מומחה לרפואה ומשפט; ולד"ר יובל קרניאל, מומחה לתקשורת ואתיקה, בבקשה שיעמדו בראש ועדה שתבחן סוגיות אתיות רפואיות בתכניות טלוויזיה. פרופ' משה קוטלר הסכים מתוקף תפקידו כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, להיות חלק מהצוות שיגבש את המודל האתי רפואי כאמור ולייעץ בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש.

בקשת טוענים כי הזכיינית פועלת על פי אמות מוקפדות בכל הנוגע לרווחת המשתתפים בתכניותיה, וכך גם ב הפקת 'האח הגדול', שלדברי 'קשת', פעלה ההפקה לסטנדרטים הנדרשים והנהוגים בלמעלה מ-40 המדינות בעולם בהן מופקת התכנית, ודאגה לליווי רפואי כללי ופסיכיאטרי ופסיכולוגי לכל המשתתפים.

מנכ"ל קשת, אבי ניר, מסר כי "יחד עם ההתקדמות של העשייה הטלוויזיונית, אנו בקשת מחויבים גם לבחינה עצמית ולאבולוציה של החשיבה האתית. זוהי עבודה שצריכה להיעשות על ידי מומחים חיצוניים לתחום, אבל פירותיה של עבודה זו ייושמו על ידינו ללא פשרות ובאותה נחישות שבה אנו מקפידים לפעול".

גורלם של שירותי בריאות הנפש - פרופסור משה קוטלר

לכבוד:

ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר                             הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

מכובדנו,

הנדון: גורלם של שירותי בריאות הנפש

בימים אלו עומד להיות מוכרע עתידם של שירותי בריאות הנפש במדינת ישראל – האם יכללו שירותים אלו בסל שירותי הבריאות הבסיסי לו זכאי כל תושב במדינת ישראל, יתוקצבו כראוי ויורחבו כך שיוכלו לתת מענה לכל מי שנזקק להם, או שמא יוסיפו להתקיים כשירותים נפרדים, מוזנחים, דלים באמצעים.

אנו, נציגי הארגונים והגופים החתומים מטה, פונים אליכם בזאת בבקשה ובדרישה – עשו כל הנדרש על מנת לגשר על המחלוקות התקציביות שעוד נותרו ואפשרו לרפורמה בשירותי בריאות הנפש לצאת לדרכה. העברת אחריות הטיפול בתחום בריאות הנפש לקופות החולים, תוך שילוב הכרחי בין שירותי בריאות הנפש לכלל שירותי הבריאות, הבטחת תקציב ראוי ומנגנון לעדכונו, שמירה על רשת המרפאות לבריאות הנפש הקיימות, ושמירה על המנגנונים והמוסדות להכשרת מטפלים ומטפלות, היא הדרך היחידה בה ניתן לשים קץ להדרה ולהזנחה ארוכת השנים מהן סובלת מערכת בריאות הנפש, ולממש את ההבטחה העומדת ביסודו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי: להבטיח טיפול שוויוני ואוניברסלי לכל תושבי ישראל גם בתחום חשוב וחיוני זה.

אנו תקווה כי חג החירות הממשמש ובא יביא עימו בשורה של שוויון לכלל תושבי ישראל. בידיכם הדבר!

נודה להתייחסותכם בהקדם האפשרי.

 בכבוד רב,

 עדית סרגוסטי, ארגון בזכות, בשם הארגונים והגופים החתומים מטה:

שווה לכל נפש – קואליציית ארגוני המתמודדים, בני המשפחות וארגוני זכויות אדם לקידום הרפורמה בבריאות הנפש

צוות המומחים לשוויון בבריאות שליד המחאה החברתית

חברי הוועדה המייעצת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אלין בית נועם

אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש (ע.ר)

ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

בחברה טובה – רואים מעבר

האגודה לזכויות האזרח בישראל

יספר"א – האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי

לשמ"ה – עמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש

מטה מאבק הנכים בישראל

הקליניקות למשפט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר- אילן

הקתדרה למדיניות רווחה ע"ש ריצ'ארד קרוסמן, אוניברסיטת חיפה 

 מרכז אדוה – מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

"ניצן",אגודה לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד

עמותת אלמנארה לקידום אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית  

עמותת לשם – לקידום ההשכלה הגבוהה של סטודנטים עם לקויות למידה

עצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

רופאים לזכויות אדם

העתקים:

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד האוצר

מר גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מר משה בר סימן-טוב, סגן הממונה על התקציבים

פרופ' מרדכי שני, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

מר דב פאסט, סמנכ"ל בכיר, משרד הבריאות

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש

פרופ' חנן מוניץ, שירותי בריאות כללית

ד"ר צחי בן ציון, קופת חולים לאומית

גב' אילנית אופיר, שירותי בריאות מכבי

ד"ר חיים מרגלית, קופת חולים מאוחדת

פרופ' זאב קפלן, יו"ר אגוד הפסיכיאטרים

פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש

מר חגי דרור, אגף התקציבים, משרד הבריאות 

לכתבה של רוני לינדר-גנץ, The-Marker בנושא- כאן

פרופ' קוטלר - הפסיכיאטר היחיד שהסכים להתראיין

לדברי החסיד, הבעל בא ממשפחה מקושרת בחסידות, והוא משוכנע כי קרוביו גילגלו את "האחריות" למצב בבית על האשה ודרשו שתיקח כדורים. "אמרו לה בשם הרעבע מגור שהיא צריכה לקחת תרופות, שזה מה שיעזור לשלום בית. אף אחד לא יודע אם הרעבע באמת אמר כזה דבר, אבל זה בסופו של דבר מה ששיכנע אותה".
בעקבות פרסום התחקיר לפני שבועיים ("פיקוח נפש", 6.4) על מתן תרופות פסיכיאטריות לבקשת רבנים ועסקנים, למטרות המוגדרות "רוחניות" ולאו דווקא רפואיות, אנשים נוספים שברו שתיקה ופנו ל"הארץ השבוע".

החסיד מבני ברק הציב עצמו, בדבריו, כחלק מהמגמה לגיוס קליניקות פסיכיאטריות פרטיות לצרכים קהילתיים פנימיים, וכפי שמתברר גם לצרכים משפחתיים. הדבר נעשה לא פעם בניגוד לרצון המטופלים ובלי שיבינו מה טיב הטיפול. גם פסיכיאטרים ופסיכולוג אחד פנו לעיתון, וסיפרו סיפורים על שימוש בלתי אתי בתרופות.

טובת החולה

בכתבה הובאו עדויות חסידים שטופלו בתרופות, לדבריהם שלא לצורך. הם הציגו מרשמי רופא לכדורים נגד דיכאון וחרדה - מחלות שלדבריהם מעולם לא לקו בהן. בכתבה גם התראיין פרופ' עומר בונה, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כמו גם פסיכיאטרים אחרים שהוזכרו ושמרבים לטפל בחרדים בפרקטיקה פרטית, גם הוא הבהיר שהוא פועל לפי שיקולים מקצועיים בלבד וללא דופי מבחינה אתית.

עם זאת, פרופ' בונה הציג עמדה מקצועית, שלפיה יש לשקול לרשום תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI לבחורי ישיבות שנוקטים אוננות מוגברת או מקיימים מגע מיני עם בני מינם, גם אם אינם סובלים מדיכאון. בונה הצדיק שימוש בתרופות אלו לניצול תופעת הלוואי שלהן - הפחתת הדחף המיני - והטעים כי הדבר נועד לחסוך מהמטופלים קונפליקט הרסני עם המערכת, ובשלב מאוחר יותר אולי גם לחסוך מהם דיכאון.

פסיכיאטר בכיר אף הצדיק בכתבה מתן ליתיום - תרופה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית - למקרים מסוימים שבהם גבר או אשה מחליטים במפתיע להתנער ממצוות הדת או לפרק מסגרת משפחתית, כשהדבר לא מוסבר בשינוי תפישתי. לדבריו, ייתכן ששינוי כזה באורח החיים נובע מ"מצב של מאניה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

בונה ופסיכיאטרים נוספים אישרו כי חלק ממטופליהם באים לקליניקות מלווים ברבנים, עסקנים רפואיים ו"משגיחים" בישיבות, ולפעמים ללא ידיעת ההורים. הם אישרו כי אותם גורמי סמכות נוכחים לא אחת בפגישות עם הפציינטים.

הכתבה יצרה טלטלה בציבור החרדי ובקהילה הרפואית. יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, הפרופ' אבינועם רכס, אמר ל"הארץ" שהוא שוקל לכנס את הלשכה לדון בממצאים. "תפקיד הרופא הוא לשרת את האינטרסים של המטופל בלבד ולא לשרת שום אינטרסים מערכתיים. במיוחד לא כשהמערכת הזאת שולטת בפרט בחברה החרדית. יש פה פגיעה מובהקת באוטונומיה של הפרט, דיכוי הבחירה החופשית, שלא לדבר על דיכוי היצר המיני שלדעתי זה אחד הכוחות המניעים החשובים.

"זה בעצם תהליך שבו הרבנים, בעזרת אנשי ביניים ולצערי גם רופאים, מעצבים תרופתית את הרצונות וההתנהגויות של הפרט כדי שיתאימו למסגרת החברתית. אני חושב שרופאים שעושים דבר כזה חוטאים לאתיקה הרפואית".

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, והיו"ר הנכנס של איגוד הפסיכיאטריה, הפרופ' משה קוטלר, אמר כי יכנס בקרוב דיון מקצועי בשני הגופים. "הכתבה היתה מטלטלת ולא נעבור על הממצאים שהובאו בה לסדר היום. אני לא מתכוון ברמה הפרטנית, כי אנחנו לא טריבונל, ואת פרופ' בונה ופרופ' ויצמן (שהוזכרו בכתבה) אני מכיר באופן אישי. אלה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בכל פרמטר, גם מקצועי וגם אתי. את השלישי אני לא מכיר".

פרופ' קוטלר הוסיף: "אנחנו נדון בשאלה המרכזית - למי חב איש המקצוע את נאמנותו. אין ספק שהמחויבות המרכזית, ללא כל פניות, היא למטופל. איננו סבורים שפסיכיאטריה ותרופות פסיכיאטריות נועדו לעצב התנהגויות שתואמות קהילות או תוכניות טלוויזיה או לכל דבר אחר. זו עמדתנו. אני יכול להבטיח שאם נראה צורך נוציא הנחיות מתאימות או נייר עמדה מתאים".

איש מפתח בפרשה, ששומר על שתיקה רועמת בקשר לגילויים, הוא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, איש חסידות גור. למרות בקשות חוזרות ונשנות לקבל את תגובת ליצמן לדברים, זו לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.

ליצמן אמר בעבר שהוא מעוניין להקים מחלקות פסיכיאטריות מותאמות לציבור החרדי. ל"הארץ" נודע כי משרד הבריאות כבר אישר מימון של 20 מיטות למחלקה פסיכיאטרית נוספת שאמורה להיבנות בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבה תונהג הפרדה מלאה בין נשים לגברים. פרופ' עומר בונה הוא מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים.

טלטלה בגור

בעוד ליצמן שותק, בחברה החרדית מתנהל דיון ער בעקבות הכתבה, וכך גם בחסידות גור שממנה באו חלק מהעדויות בכתבה. מקורות בחסידות סיפרו כי האדמו"ר מגור עסק רבות בכתבה, אך הם לא צפו שינוי כלשהו במעמד או בדרכי פעולתה של "קרן הצלת דורות", הגוף הפנימי של החסידות שמנהל קשרים עם פסיכיאטרים פרטיים לטובת חברי קהילת גור.

חסידים סיפרו כי בשבוע שעבר, כשאלפי חרדים באו לירושלים ושהו בשביעי של פסח ובשבת הצמודה לחג במחיצת האדמו"ר מגור, פרשת הכדורים היתה שיחת היום. בעוד שרבים ניסו לחשוף מיהם הדוברים שהסתתרו מאחורי השמות הבדויים בכתבה, היו גם מי שהחלו לעסוק בשאלות העקרוניות שעלו בה.

בפורום "בחדרי חרדים", האתר החרדי הפופולרי, גם נפתח אשכול בנושא, שנמחק בתוך זמן קצר. אשכול שני, בשם "הארץ: תחקיר מגויס לטובת אנטישמיות צרופה" שרד וגרר עשרות תגובות ואלפי צפיות.

בפורום הופיעו הודעות כגון: "לא אנטישמי ולא כלום, ביודעי ובמכירי (הטעות במקור) בישיבות גור זה אמת, מידיעה פנימית", וגם "אני שמעתי מאברך גוראי גרוש, שאלו הם פני הדברים בצורה הכי רשמית והכי פשוטה".

לצד הודעות אלו היו משתתפים שקבעו כי כל החומר שהובא בכתבה הוא "אגדות אורבניות". אחד הגולשים גם העתיק לאשכול פוסט של הבלוגר תומר פרסיקו, שטען כי מה שנחשף בכתבה הוא "קריסתו של האתוס החרדי".

דיון נוסף, המוני יותר ועקרוני יותר, מתנהל גם בפורום הדעתני "עצור כאן חושבים" (גם הוא חלק מפורטל "בחדרי חרדים"). בדיון הזה היו שטענו כי יש לגזור גזירה שווה בין מתן כדורים פסיכיאטריים להכאת אדם על פי החלטת בית דין, המוכרת על פי ההלכה כלגיטימית, כדי לגרום למשל לבעל סרבן להעניק גט "מרצון" לאשתו.

סכנה גדולה

האפשרות שהדיונים הללו יביאו לשינוי נשארת בינתיים לא ברורה. נכון לעכשיו, עולם כמנהגו נוהג. פסיכיאטר בכיר, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש, סיפר ל"הארץ" על מטופל שבא אליו במקרה השבוע, לאחר שטופל בידי פסיכיאטר מוכר אחר.

לדבריו, המטופל בא מלווה בהוריו, עם תלונה על "בעיות בקדושה", כלומר עם בחורים. עם זאת, "הוא בפירוש לא הומוסקסואל, אבל הוא סיפר בישיבה על משהו שקרה לו. המשגיח הביא אותו לפסיכיאטר (שמו שמור במערכת) בלי שההורים ידעו. גורם שלישי סידר את התשלום. הפסיכיאטר ראה אותו בארבע עיניים ונתן לו ריספרדל נגד פסיכוזה וסרוקסט נגד דיכאון. לדברי הבחור, הפסיכיאטר לא הסביר לו למה, אבל אמר כי ‘יש סכנה גדולה אם לא תיקח את התרופות'. השבוע בדקתי את הבחור. לא מגיעה לו אף אחת מהתרופות, לא הראשונה ולא השנייה. הוא לקח את התרופות חודש, ונמאס לו. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר, אז הוא בא אלי. הוריו לא יודעים כלום".

איך אתה יודע שהפסיכיאטר הראשון רשם לו את התרופות שלא לצורך?

"ההתוויות לתרופות הן סימני דיכאון ופסיכוזה. בדקתי אותו ואני קובע חד משמעית שאין לו הסימנים האלה. נראה לי שהפסיכיאטר היה בקשר עם האנשים שהביאו אליו את הבחור ונתן טיפול שאינו מוצדק. אני מזדעזע שאנשים עושים את זה. הבחור כמובן לא שילם על הפגישה עם אותו פסיכיאטר, והכל היה בלי ידיעת הוריו".

פסיכיאטרים בכירים ששוחחנו אתם השבוע נתנו תשובות שונות לשאלה מדוע פסיכיאטרים בכירים רושמים תרופות שלא על פי התווייתן המקורית, ולעתים לפי דרישת גורם שלישי. אחד קבע כי "שורש הרע" הוא הרפואה הפרטית, ואחר אמר כי "בתום לב הם מאמינים שהם משרתים את הפציינטים, מונעים מהם צרות ומפחיתים סבל. אבל מזמן עבר העידן שבו הרפואה מטפלת רק במחלות, הרי יש מיליונים שמתגלגלים ברפואה אסתטית. ברור שיש לנו הרבה מאוד תרופות וכימיקלים שיכולים לשנות הרבה דברים אצל בני אדם. האם נשתמש בהן לצרכים שלא נבחנו ולא נשקלו? דעתי מאוד ברורה, אבל אני מאמין שאיכשהו, כשאתה מקבל על עצמך עבודה מלוכלכת, אתה משכנע את עצמך שזו עבודה נקייה".

לדברי פרופ' קוטלר - הפסיכיאטר היחיד שהסכים להתראיין בגלוי לכתבה - "יש פה מפגש של סטיגמות בסטיגמות. בחברה החרדית יש סטיגמה שאסור לראות איש מקצוע, ומי שהולך לפסיכיאטר מיד מסומן. מצד שני יש סטיגמות על סוגי התנהגויות שבחברות אחרות לא קיימות. כך מגיעים לערפול תודעתי. למרות שאני רואה את החברה החרדית כחברה שהולכת ונפתחת לבריאות הנפש, הסטיגמות עדיין חזקות. לכן רצוי להבהיר שתרופות הן לא קרדום לחפור בו, הן מיועדות רק לטיפול במצוקות הפרט".

מכתב לשטייניץ וליצמן: תאפשרו לרפורמה בבריאות הנפש לצאת לדרך

לכבוד:

ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר                             הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

מכובדנו,

הנדון: גורלם של שירותי בריאות הנפש

בימים אלו עומד להיות מוכרע עתידם של שירותי בריאות הנפש במדינת ישראל – האם יכללו שירותים אלו בסל שירותי הבריאות הבסיסי לו זכאי כל תושב במדינת ישראל, יתוקצבו כראוי ויורחבו כך שיוכלו לתת מענה לכל מי שנזקק להם, או שמא יוסיפו להתקיים כשירותים נפרדים, מוזנחים, דלים באמצעים.

אנו, נציגי הארגונים והגופים החתומים מטה, פונים אליכם בזאת בבקשה ובדרישה – עשו כל הנדרש על מנת לגשר על המחלוקות התקציביות שעוד נותרו ואפשרו לרפורמה בשירותי בריאות הנפש לצאת לדרכה. העברת אחריות הטיפול בתחום בריאות הנפש לקופות החולים, תוך שילוב הכרחי בין שירותי בריאות הנפש לכלל שירותי הבריאות, הבטחת תקציב ראוי ומנגנון לעדכונו, שמירה על רשת המרפאות לבריאות הנפש הקיימות, ושמירה על המנגנונים והמוסדות להכשרת מטפלים ומטפלות, היא הדרך היחידה בה ניתן לשים קץ להדרה ולהזנחה ארוכת השנים מהן סובלת מערכת בריאות הנפש, ולממש את ההבטחה העומדת ביסודו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי: להבטיח טיפול שוויוני ואוניברסלי לכל תושבי ישראל גם בתחום חשוב וחיוני זה.

אנו תקווה כי חג החירות הממשמש ובא יביא עימו בשורה של שוויון לכלל תושבי ישראל. בידיכם הדבר!

נודה להתייחסותכם בהקדם האפשרי.

 בכבוד רב,

 עדית סרגוסטי, ארגון בזכות, בשם הארגונים והגופים החתומים מטה:

שווה לכל נפש – קואליציית ארגוני המתמודדים, בני המשפחות וארגוני זכויות אדם לקידום הרפורמה בבריאות הנפש

צוות המומחים לשוויון בבריאות שליד המחאה החברתית

חברי הוועדה המייעצת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אלין בית נועם

אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש (ע.ר)

ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

בחברה טובה – רואים מעבר

האגודה לזכויות האזרח בישראל

יספר"א – האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי

לשמ"ה – עמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש

מטה מאבק הנכים בישראל

הקליניקות למשפט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר- אילן

הקתדרה למדיניות רווחה ע"ש ריצ'ארד קרוסמן, אוניברסיטת חיפה

 מרכז אדוה – מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

"ניצן",אגודה לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד

עמותת אלמנארה לקידום אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית  

עמותת לשם – לקידום ההשכלה הגבוהה של סטודנטים עם לקויות למידה

עצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

רופאים לזכויות אדם

העתקים:

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד האוצר

מר גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מר משה בר סימן-טוב, סגן הממונה על התקציבים

פרופ' מרדכי שני, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

מר דב פאסט, סמנכ"ל בכיר, משרד הבריאות

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש

פרופ' חנן מוניץ, שירותי בריאות כללית

ד"ר צחי בן ציון, קופת חולים לאומית

גב' אילנית אופיר, שירותי בריאות מכבי

ד"ר חיים מרגלית, קופת חולים מאוחדת

פרופ' זאב קפלן, יו"ר אגוד הפסיכיאטרים

פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש

מר חגי דרור, אגף התקציבים, משרד הבריאות 

לכתבה של רוני לינדר-גנץ, The-Marker בנושא- כאן

חתמו על עצומה זו

http://www.atzuma.co.il/moshekotler



עקב אי הכללת בריאות הנפש בסל השירותים של הקופות (כמו גם הגריאטריה ובריאות הציבור) נותר מצב אבסורדי ואפילו מקומם.
גופו של האדם מכוסה ומבוטח במסגרת קופת החולים ונפשו מכוסה ומבוטחת במסגרת המדינה ומחוץ לסל השירותים בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

הגיעה העת לבנות את הגשר ולהיות כמו כל מדינה מתוקנת !

בריאות הנפש לסל הבריאות ועכשיו!

גופנו – בקופה נפשנו – במדינה

גופנו – בקופה נפשנו – במדינה

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, הדואליות והאחדות של הגוף והנפש הינם מאבני הבוחן של תפיסת האדם השלם.

בבחינת המושג בעדשת הרפואה, הרי ברור ונהיר לכל בר בי רב כי הגוף והנפש חד הם וכי תלאובות הגוף משפיעות על הנפש, ולפיכך, הכאב הנפשי גם ייתן אותותיו בגוף (כל מגוון החולים הפסיכו-סומטיים!!!)

לפיכך לא ניתן להפריד את ישויות הגוף והנפש והגישה לאדם בכללותו ולחולה בפרט חייבת להיות כוללנית והוליסטית.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) יצר אנומליה בתחום הרצף והשלמות של קונצפט הגוף – נפש.

עקב אי הכללת בריאות הנפש בסל השירותים של הקופות (כמו גם הגריאטריה ובריאות הציבור) נותר מצב אבסורדי ואפילו מקומם.
גופו של האדם מכוסה ומבוטח במסגרת קופת החולים ונפשו מכוסה ומבוטחת במסגרת המדינה ומחוץ לסל השירותים בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

הפרדה מלאכותית זו פוגמת אנושות בטיפול בפרט בחולי ומצוקה וגורמת לבזבוז משאבים ובדיקות מיותרות נוכח הגישה המפרידה והלא הוליסטית.

כבר קרוב ל – 2 עשורים אנו מנסים להביא לאחדות הנדרשת ולהעביר את בריאות הנפש לסל הבריאות שבמסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי ממגוון גורמים ואינטרסים מורכבים מונעים זאת והמהלך עולה כל פעם מחדש על שירטון.... והנפגע העיקרי הוא החולה.

הגיעה העת לבנות את הגשר ולהיות כמו כל מדינה מתוקנת !

חתמו על העצומה ואולי נצליח לשנות זאת

השיגעון בעידן התבונה – יחסי מטפל-מטופל

השיגעון בעידן התבונה – יחסי מטפל-מטופל
מתוך הקורס: 'ספרות ורפואה' של אוניברסיטת תל-אביב.
משתתפים: הסופר ניר ברעם, פרופ' משה קוטלר וד"ר לימור שריר

מי מעכב ומתנגד לרפורמה בבריאות הנפש, ומדוע?

קבוצה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שהתאגדה תחת הכותרת "רפורמה מיטיבה", טוענת גם היא, שהרפורמה הנוכחית נועדה לכישלון - הן בשל היעדר תקצוב, הן בשל החשש לדחיפת המקצוע לגישה של רווחיות ולא של חמלה, והן בשל הצורך באבחון מחלה כדי לתת טיפול.

"לקרוא להעברה לקופת חולים הפרטה, זו הטעיה. זו לא הפרטה", אומר פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. "הקופות הן גופים לא ממשלתיים אבל ציבוריים, והם מתמחים במתן שירותי רפואה בקהילה. לעומת זאת, להשאיר את זה בידי המדינה? זו פנטזיה שלא תתממש. עד היום לא הוכח שזה בידיים טובות".

קוטלר מוסיף, כי "אין רפואה שאין בה אינטרסים כלכליים. להשתמש בתירוץ שזה לא מצוין אז לא נעביר את זה, זה מותיר בעינו את המצב הנוראי הנוכחי. סקרים אפידמיולוגיים מראים, כי תוך כעשור כמעט כל אדם שני בארץ יצטרך טיפול נפשי. אנחנו לא ערוכים לזה בכלל".

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה מבית החולים שיבא בתל השומר, דווקא מבין את הטענות הללו, ואומר: "נכון, קופות החולים נמצאות תחת לחץ להתייעל, לקצר תורים, למכור תרופות. כל השיקולים הללו קיימים גם בתחום בריאות הגוף, ובכל זאת המערכת מתפקדת".

מוניץ: "עוד לא השתכנעתי שיותר תרופות זה רע. גם היום 90% מהמטופלים מקבלים תרופות".

קוטלר, שתומך ברפורמה, חושש שאולי לחלק מהפסיכולוגים המתנגדים לרפורמה יש גם אינטרסים זרים. "השיטה הקיימת דוחפת את המטופלים לרפואה הפרטית. רוב הפסיכיאטרים שעובדים בשירות הציבורי בחצי משרה, ביתר הזמן מטפלים פרטי".

"יש ניגוד אינטרסים מובהק בכך שהם מתנגדים לרפורמה", אומר גם שמיר. "זה כמו לבקש מעובדי חברת החשמל לקבוע את מחיר וזמינות החשמל".

מה יקרה ביום שאחרי

משרד הבריאות כבר הסכים להקצות כ-400 מיליון שקל לרפורמה. "הקופות מבקשות בערך 500-700 מיליון שקל, ואני מבין שיש נכונות לתת", אומר קוטלר. אם כך, נראה שיש אפשרות ריאלית להגעה להסדר.

לוינסקי: "גם כשזה יקרה, זה לא יהיה מחר בבוקר. הקופות פשוט לא יכולות לקבל את כל המטופלים".

אופן יישום הרפורמה גם הוא לא ברור בינתיים. בעבר, עם התלהטות הדיבורים על הרפורמה, פוטרו עובדי המרפאות הממשלתיות בצפון, אך כשלא מומש האיום, הפיטורים בוטלו.

"אין תכניות כאלה", אומר מוניץ. "אנחנו ממש לא רוצים לפרק אתה מרפאות הקיימות, אלא רק לבנות על גביהן".

עוד הוא מוסיף, כי "יש לנו תכנית מגירה. אנחנו יודעים איפה חסרים שירותים ואילו שירותים חסרים. חלקם שירותים שבכלל אין במדינה. יותר פסיכיאטרים לילד. פסיכיאטרים דוברי ערבית. לכן, חלק מהותי מהעברת הרפורמה הוא לדרוש שלא נקבל עלינו את כל האחריות באופן מידי מחר בבוקר".

עד שתעבור הרפורמה בבריאות הנפש, ומניסיון העבר, זה יכול לקחת קצת זמן. בפני הצרכנים הפוטנציאלים פרושות מגוון אופציות לקבלת טיפול נפשי.

הטיפול היחיד המסובסד במלואו על-ידי המדינה, הוא זה שניתן על-ידי הקליניקות הפרטיות, אך גם קופות החולים מעניקות טיפול מסובסד דרך הביטוחים המשלימים - כל קופה ורמת הטיפול שלה.

כמו-כן, שירותי שיקום לאחר פגיעה נפשית, ניתנים על-ידי משרד הרווחה, בתקציב של 400 מיליון שקל.

ד"ר ירדן לוינסקי כתב את "המדריך המעשי לטיפול בדיכאון ובחרדה", אשר מופיע באתר Goodays.co.il, שמפעילה חברת לונדבק. המדריך כולל הסבר לגבי כל מסלולי הטיפול האפשריים, אנשי המקצוע הרלוונטיים ושיטות השיפוי.

גולף אקסטרים: כיסא גולף שמעמיד נכים על הרגליים

ספורט נכים הוא דרך נהדרת לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של הנכים. ענפי ספורט הנכים הם היום כה אינטנסיביים ותחרותיים, שיש משתתפים בריאים שבוחרים להשתתף בהם גם בשביל האתגר, ולא רק כדי לעזור להשלים קבוצה.

בעוד קרטינג או כדורסל על כיסאות גלגלים הם ענפי ספורט מתבקשים לנכים גם על כיסאות גלגלים, הרי שגולף נראה על פניו כבחירה לא סבירה. חלק נכבד מהטכניקה קשורה בעמידה. והנה, הומצא עבור חובבי הגולף הנכים כיסא גלגלים שיכול להפוך גם למתקן שיאפשר משחק גולף בעמידה. המתקן - ParaGolfer - מיוצר על ידי חברת Otto Beck, יצרנית מוצרי תמיכה למשותקים, ומיובא לישראל על-ידי חברת כימטק.

השחקן שולט בכיסא באמצעות ג'ויסטיק, ובלחיצת כפתור יכול לגרום לכיסא למשוך אותו לעמידה. או אז הוא ממקם את עצמו ביחס לכדור וחובט, כמו כל שחקן שאיננו משותק. הרעיון הוא, שלא תידרש כלל קבוצת גולף נכים - אלא ששחקנים נכים עם המתקן יוכלו להשתתף בכל תחרות גולף רגילה. אתגר נוסף עליו התגברה החברה כדי להגיע הזה הוא, כיצד לנוע על הדשא מבלי להשאיר סימנים.

בישראל פועלות שתי חברות המפתחות כיסאות גלגלים שיכולים לאפשר תנועה בעמידה - ארגו ו-Walkcare, אך המוצרים שלהן נועדו לשמש בכל חיי היומיום, ולכן פיתוחם מורכב יותר. המוצר של אוטו בק הולך רק חלק מן הדרך, וסביר להניח שבעתיד נראה פיתוחים דומים בענפי ספורט אחרים.

לכתבה המלאה לחץ כאן