יום רביעי, 24 בדצמבר 2014

כדאי לדעת - מהו התקף חרדה

פרופ משה קוטלר
חרדה היא מצב נפשי אשר פעמים רבות מלווה בתסמינים גופניים. החרדה שונה מהמושג פחד אשר רבים מאיתנו נוטים להשתמש בו כיוון שהיא מתייחסת למצבים אשר אינם בעניין של חיים ומוות. בעוד שהפחד יכול לסייע לנו ולהגן עלינו במצבים מסוימים (כמו למשל פחד אשר עוצר אותנו ממעבר בכביש או פחד מנחשים אשר עלולים להכיש אותנו ולפגוע בנו), החרדה מתייחסת למצבים אשר אינם עניין של חיים או מוות ועדיין התחושה האישית היא כי אנו עומדים על פני תהום. החרדה עוזרת לנו לפעמים להתמודד עם הסיטואציה שלפנינו בצורה טובה, אך כאשר החיים שלנו הם תחת חרדה וכאשר אנו נמנעים מתפקוד תקין אז היא הופכת לבעיה.

ההיבטים השונים של החרדה

כאשר אנו מסתכלים על החרדה אנו יכולים לראות שיש לה היבט פיזי של חוסר איזון הורמונלי כתוצאה משינויים בחומרים אשר מובלים למוח. כאשר ישנו חוסר איזון תיתכן חרדה מוגברת והפרעה למהלך התקין של החיים. נוסף להיבט הפיזי, החרדה מובילה למתח נפשי. התקף חרדה הוא מצב של הופעת החרדה באופן חזק ותגובה פיזיולוגית של הגוף. ישנם אנשים אשר יחוו התקף לב או התמוטטות עצבים כתוצאה מההתקף ואף יזדקקו לטיפול רפואי. חווית התקפת החרדה היא בלשון מעטה לא נעימה. ההתקפה עצמה יכולה לארוך מספר דקות או שעות, אך ההתאוששות לאחריה יכולה להיות ארוכה למדי. כאשר ההתקפות חוזרות ונשנות יש לגשת לטיפול כמו למשל באחת מהמרפאות של פרופ' משה קוטלר.

מרפאות בבאר יעקב ונס ציונה

אנשים אשר סובלים מהתקפי חרדה או מחרדה אשר מפריעה להם ביום יום זקוקים לטיפול מקצועי. המרפאות של פרופ' משה קוטלר ממוקמות בבאר יעקב ונס ציונה וגם בהן ניתן לקבל את הטיפול המבוקש. המטרה של פרופ' משה קוטלר היא לאפשר לאלו אשר סובלים מהתקפי חרדה, חרדה והפרעות אחרות לקיים אורח חיים יציב וטוב עבורם. הטיפול מאפשר לאתר את מקור החרדה ולטפל בה כך שהיא לא תגרום יותר להימנעויות שונות ביום יום או שהיא לא תופיע יותר.

יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

איך מונעים התמכרות למשככי כאבים?

מהי הפרעת אישיות גבולית?
חיים חסרי יציבות יכולים להעיד על הפרעת אישיות גבולית. הפרעה זו באה לידי ביטוי ברגשות עזים המשתנים
במהירות, היא מקשה על שליטה בדחפים ולעיתים היא מלווה בהתפרצויות זעם אלימות והתנהגות מאיימת. מנגד, גם הסתגרות, התנתקות או דיכאון בעקבות ביקורת או תסכול נפוצים בקרב מי שסובל מההפרעה.
בתחום בריאות הנפש עוסקים רבות בנושא של הפרעת אישיות גבולית. פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע מאמצים גישות שונות ובעיקר מתייחסים להיבטים הבאים של ההפרעה:
  • ·         תחום ההתנהגות
  • ·         אופי היחסים של המטופל עם הסביבה
  • ·         תחושת העצמי של הסובלים מההפרעה
  • ·         אופי החשיבה של המטופל
  • ·         תחושות הגוף לרבות הפרעות אכילה, שינה, רגישות יתר וכדומה

חשוב לציין כי כמו הפרעות אישיות אחרות, גם במקרה של הפרעת אישיות גבולית יש גוונים שונים העלולים להופיע. כל ההפרעות גורמות כאב נפשי והן מחבלות בסיכוי לנהל חיים תקינים. למרבה השמחה, יש היום שורה ארוכה של טיפולים שיכולים לעזור להתמודד עם התופעה ואף להעלים כליל את התסמינים השליליים שלה. היות ומדובר על תופעה המפריעה לאיכות החיים ברמה היומית, הטיפול צריך לכלול שילוב בין ייעוץ פסיכולוגי ולעיתים גם נטילת תרופות מיוחדות.

ההשפעה של ההפרעה בחיי היומיום

הפרעת אישיות גבולית מביאה להתנהגות אימפולסיבית שאינה מתחשבת בתוצאות ולא כוללת תכנון מראש. ההפרעה גורמת לאנשים הסובלים ממנה לסבול מיחסים דרמטיים ועזים מול בני זוג, משפחה וחברים. כתוצאה מכך, הפרעת אישיות גבולית מלווה במשברים רגשיים ובמאמצים נואשים למנוע נטישה. בחלק מהמקרים גוררת הפרעת אישיות גבולית ניסיונות התאבדות והיא יכולה גם לגרום בעיות גופניות לצד בלבול, שעמום או תחושת ריקנות.


לסיכום, הפרעת אישיות גבולית אינה פשוטה. עם זאת, התייעצות עם פרופסור משה קוטלר ומומחים בתחום הפסיכיאטריה יכולה לעזור להתמודד עם ההפרעה ולהתגבר עליה. 

יום רביעי, 5 בנובמבר 2014

טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט

מבצע צוק איתן העלה לכותרות את האפשרות לספק טיפול נפשי דרך אתרי אינטרנט. טיפול מן הסוג הזה הוצע לתושבי הדרום במטרה לעזור להם להתמודד עם הטראומה, ההשלכות והנזקים הנפשיים של המבצע. הסיוע הנפשי אפילו ניתן עבור תושבי הדרום מבלי שנאלצו לצאת מהמרחב המוגן בו שהו לאורך ימים ארוכים. בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע החל להפעיל את המערכת, אך בקרוב היא צפויה להגיע לאיזורים נוספים
הנמצאים בקו העימות.


לפי פרופסור משה קוטלר ואנשי מקצוע אחרים בתחום הפסיכיאטריה ורפואת הנפש, המטרה של טיפול נפשי דרך האינטרנט היא להגביר את הנגישות ולחסוך את הצורך בשליחת צוותים רפואיים. המערכת היא פתרון ישים במצבי חירום ומשרד הבריאות פועל כדי להרחיב אותה.

המאפיינים הייחודיים של טיפול נפשי באינטרנט

פגישה עם מומחה לפסיכיאטריה או התייעצות עם משה קוטלר לגבי טיפול נפשי לא דומים להתנהלות דרך האינטרנט. אלו לדוגמא המאפיינים הייחודיים של טיפול הניתן בצורה כזו עבור תושבי הדרום:
א. זמינות – הסיוע צריך להיות זמין עבור תושבי הדרום בצורה רצופה, אך הוא אינו יכול לבוא על חשבון השירותים הפועלים בבתי החולים. השאיפה היא למצוא את האיזון בין שימוש בצוותים לבין צרכי התושבים.
ב. אבטחה – שימוש במערכות רגילות כמו סקייפ אינו יעיל במהלך מתן טיפול נפשי לתושבי הדרום דרך האינטרנט. הסיבה לכך היא היעדר אבטחה במערכות מן הסוג הזה, לעומת מערכות מיוחדות המאפשרות לתושבים וגם לרופאים להחליף מידע רגיש.
ג. אפליקציה – כבר בעתיד הקרוב אמורה אפליקציה מיוחדת לאפשר לאנשים להתחבר באמצעות המחשב האישי והטלפון הנייד. ההתחברות תספק לאנשים גישה לרופאים בתחום בריאות הנפש ותהווה עבורם פתרון מיידי ומהיר.

האפקטיביות של טיפול באינטרנט צריכה להימדד לאורך זמן, אך אין ספק שמדובר על שיטה בעלת פוטנציאל. 

יום רביעי, 23 ביולי 2014

איך להתמודד עם מצבי לחץ בגיל השלישי?

במאמר הבא נשתמש בידע של פרופ' משה קוטלר כדי להבין כיצד תחום העוסק בחקר מחלות המלוות את תהליך ההזדקנות יכול להקל על מצבי לחץ.

פרופ' משה קוטלר מתמקד בטיפול בהפרעות דחק נפשי, פוסט טראומה והפרעות נפשיות. הוא מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומשמש יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. הידע והניסיון עומדים לרשות מומחים באיגוד הפסיכאטריה מאפשרים בין היתר התמודדות נכונה עם מצבי לחץ בקרב מטופלי גריאטריה. על מנת להבין כיצד באה לידי ביטוי התמודדות מן הסוג הזה, כדאי קודם להגדיר את מאפייני הגיל הגריטארי ולהפנים את משמעותו.

גריאטריה היא תחום העוסק בחקר מחלות המזוהות עם בני הגיל השלישי. בעזרת מחקר הנמשך שנים רבות ניתן לבחור יום טיפול יעיל גם למצבי לחץ וחרדה. תהליך ההזדקנות כרוך בקשיים רבים, המצטרפים לעיתים קרובות אל לחץ נפשי וקוגנטיבי. תפקידו של פרופ' משה קוטלר ומומחים אחרים הוא לזהות את מוקד הלחץ ולאזן אותו.

נסיבות הדחק בגיל השלישי

מטופלי גריאטריה מגיעים אל ייעוץ מקצועי בשל נסיבות מגוונות, אך עדיין אפשר לזהות מספר גורמים משותפים באמצעותם ניתן לנבא התרחשות מעוררת דחק:
  •          עומס וגירוי בעוצמה גבוהה ללא יכולת הסתגלות נורמלית
  •           קונפליקט כתוצאה מדילמה או התנגשות בין שני רצונות
  •           חוסר שליטה הנובע ממקור פיזי או קוגנטיבי
  •           שינויים המאיימים על שלום הפרט ומהווים אתגר


המטרה העיקרית של פרופ' משה קוטלר היא למנוע תגובות לא רצויות כתוצאה מהחשיפה אל מצבי לחץ ודחק. ראשית, התגובה הקשה ביותר מתפתחת כתוצאה מאירועים חיצוניים אולם היא קיימת גם בנבכי הנפש. בין התגובות הקיצוניות ניתן למנות אלימות, תוקפנות, תחושת תסכול, זעם ועוד. שנית, יש הרבה תגובות למצבי לחץ אשר אינן מקבלות ביטוי חיצוני. תגובות אלו הן לא פחות קשות ונהוג להתייחס אליהן בתור חוסר ישע.

כיצד מתמודדים עם הלחץ הנפשי?

מטפל הנדרש לטפל בלחץ בקרב מטופלים גריאטריים חייב לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים שלהם. יש מספר דרכים בהן ניתן לנקוט, אולם חשוב לבחור בדרך שעולה בקנה אחד עם גילו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, נסיבות המצב בו הוא חווה לחץ וכן הלאה. בטכניקה אחת של התמודדות מתבקש המטופל לתכנן את הדרך בה יתגבר על הקושי. בטכניקה אחרת יש התמודדות מוכוונת רגש ובה מתמקדים בניסיון להקל על הרגשות השליליים המלווים את הדחק, הלחץ הנפשי והחרדה.


בסופו של דבר, כל מטופל גריאטרי עשוי לסבול במוקדם או במאוחר בתופעות לחץ. תופעות אלו נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והדבר החשוב הוא לזהות אותן בזמן. רצוי להתייעץ עם מומחים כמו משה קוטלר ולנסות להבין את המשמעות של תחושת הלחץ וכמובן את טכניקת ההתמודדות הרצויה. 

יום רביעי, 2 ביולי 2014

הפרופסור משה קוטלר מסביר על השימוש בקנאביס כטיפול לפוסט טראומה

פרופ משה קוטלרהקנאביס ידוע לא פעם בתור סם לא חוקי אשר צורכים אותו בכדי להירגע ולקבל תחושת שלווה. עם זאת, מספר הפרופסור משה קוטלר, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הנפש, כי קנאביס גם יכול לסייע למטופלים רפואיים בשורה ארוכה של מקרים. ברוב המקרים, מכירים בתרומת הקנאביס בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות פיזיות שונות, אנשים עם כאבים עזים, חולים סופניים, וכיו"ב. לדברי משה קוטלר, בשנים האחרונות בודקים קו אפשרי חדש - והוא צריכת קנאביס ע"י אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית.

מה הקשר בין השניים?

       מהי פוסט טראומה? - מעבר לשיח הרגיל והיומיומי במונח פוסט טראומה, מסביר משה קוטלר, כי מדובר על תופעה שבה עקב חשיפה לאירועים שהובילו ללחץ ולמתח נפשי גבוה במיוחד, מפתח האדם קשיים להמשיך בחייו - בין השאר הדבר מוביל לעתים לתופעות של דיכאון, שיתוק, חרדה, וכיו"ב. לא פעם יכולים לעבור מספר ימים, שבועות, חודשים ואף שנים, עד שהפוסט טראומה יוצאת.
       השפעת הקנאביס - בקנאביס יש חומר שמכונה THC. זהו חומר אשר משפיע על מספר מערכות בגוף ובעיקר על המערכת האנדוקנביאונידית. מערכת זו היא בעלת השפעה מרחיקת לכת על גוף - בין השאר אחראית למפלס המתח שאנו חשים, לשינה שלנו, לתחושות הכאב, ועוד. ע"י צריכת הקנאביס, מסביר משה קוטלר כי השפעת המערכת הזו על הגוף יורדת, וכך סממני הפוסט טראומה אף הם יורדים.
       האם זה חוקי? - נכון להיום, פוסט טראומה לא מופיעה כמחלה אשר מי שלוקה בה יכול לקבל באופן אוטומטי מרשם לקנאביס רפואי. עם זאת, בישראל היו כבר למעלה מ300 מקרים בהם אושר שימוש חריג בקנאביס לטובת הלוקים בפוסט טראומה.

ומה יהיה בעתיד?


אפשר שאם מגמה זו תמשיך, הרי שבעתיד כל אדם שיאובחן ע"י פסיכיאטר כמו משה קוטלר, כלוקה בפוסט טראומה - יוכל ללכת ולקבל מרשם עבור קנאביס רפואי. עם זאת, גורמים רבים עדיין מתנגדים לכך, ולכן יש לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו.

למידע מקצועי נוסף אתם מוזמנים לערוץ היוטיוב של פרופ משה קוטלר

יום רביעי, 28 במאי 2014

פרופ משה קוטלר מדבר על התסמינים של הפרעת אישיות גבולית

מהי הפרעת אישיות גבולית? לעתים, יש מי שנוטים לבלבל אותה עם התחום של מחלות הנפש. אמנם הדברים קרובים, אך הם אינם זהים, וההגדרות הרפואיות הן שונות - עם זאת, כמובן שיש אנשים עם מחלות נפש, שגם מתמודדים עם הפרעות אלו, אך יש רבים שלא. על פי הספרות הרפואית, הפרעת אישיות גבולית משמעותה מצב שבו לאדם יש קושי משמעותי ליצירת קשרים עם בני אדם אחרים, וכן הוא חווה תחושת ערך עצמי נמוכה, כשהדבר מלווה תמיד בהתנהגות מאד אימפולסיביות החורגת מהנורמה המקובלת. יש לציין כי לא מדובר על אפיזודה חולפת - אלא על התנהגות ממושכת ולאורך זמן.

כיצד מטפלים בהפרעה זו?
       טיפול פסיכותרפי - אחת השיטות המרכזיות לטיפול באנשים עם הפרעת אישיות גבולית, היא השיטה הפסיכותרפית. בשיטה זו, מנסה המטפל להגיע ביחד עם המטופל לנקודה שבה המטופל יבין מה גורם לו להתקפים שמזוהים עם ההפרעה, ולרדת לשורש הבעיה. מאחר שפעמים רבות הפרעה זו מתפרצת כחלק מהפרעה פוסט טראומטית, הפרעות אכילה,  הפרעת קשב, או התמכרות - הרי שהבנה זו מסייעת פעמים רבות למטופל להתמודד עם ההפרעה.
       טיפול תרופתי - הצד השני של המטבע, הוא הטיפול התרופתי. מאחר שפעמים רבות, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית
משה קוטלר
עלולים להיות מסוכנים גם לעצמם וגם לחברה, לאפיזודות מסוימות, הרי שהם נדרשים לקחת תרופות (לא קיים סוג אחד, אלא התרופות מותאמות לפי סוג ההפרעה), אשר מסייעות להם לנהל אורח חיים תקין יותר.
       טיפול התנהגותי - טיפול זה, מוצג לעתים יותר כטיפול תומך ולא מונע, אף כי יש לו משמעויות אדירות עבור המטופל. בטיפול ההתנהגותי, לא מבטלים את הקושי שהמטופל בעצמו חש, ומגלים אמפתיה כלפיו, ובמקביל מקנים לו את הכלים להשתלט על מצבו, ולשלוט יותר על אופיו ולא לתת להפרעה להשתלט עליו.

תהליך ארוך ומתמשך

יש לזכור כי הטיפול בהפרעת אישיות גבולית איננו טיפול קסם אשר יש לו תאריך סיום. פעמים רבות, זהו טיפול מתמשך לאורך שנים שיש להתמיד בו - אך לרוב רואים דרכו תוצאות טובות מאד.

יום שני, 12 במאי 2014

כיצד מתמודדים עם מוות של בן משפחה

פרופ' משה קוטלר, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מסביר כי ההתמודדות של בני המשפחה עם האבל על מותו של אב, בן, אח, אחות, וכיו"ב, איננה התמודדות פשוטה כמובן. למרות שידוע לנו שכולנו מתים בסוף, הרי שלרוב מדובר על מוות של בן משפחה קרוב בגיל צעיר, באופן בלתי צפוי. אם כך, מה ניתן לעשות?

כמה עצות להתמודדות
       לא קשור לזמן - פרופ' משה קוטלר מסביר כי משפט כמו "הזמן עושה את שלו" פשוט איננו נכון. יש אנשים
אובדן במשפחה
שממצים את תהליך האבל לאחר חודשיים, יש מי שאחרי שנה, ויש מי שהתהליך ייקח להם עשור, ואולי ימשיך וילווה אותם במקומות מסוימים. בני אדם הם שונים אחד מהשני, ולכן אין צורך לדחוק באדם כאשר הוא חש צורך להתאבל על אובדן קרוב משפחה.
       לא להאשים - לדברי פרופ' משה קוטלר, לעתים, אנשים במשפחה נוטים להאשים אנשים אחרים במשפחה במידה והם מבקשים להמשיך את חייהם. פעמים רבות אנשים חשים אשם אם בתקופת האבל המצופה הם מחייכים, צוחקים, או יוצאים לבלות. יש לעתים האשמות כלפי נשים שנישאות בשנים לאחר ששכלו את בעליהן - וחשוב מאד לא להיגרר להאשמות מול בני משפחה אחרים, למרות האובדן. הדבר דורש רגישות וסובלנות מצד כולם.
       מתי פונים לטיפול? - יש כמה מקרים שבהם פרופ' משה קוטלר ממלי על פניה לטיפול רגשי. ראשית אם פשוט חשים בכך צורך - הדבר מקובל ותקין. אם נראה שהאבל ממשיך ומפריע לסדר החיים התקין לאורך זמן, אם חשים בתחושות קשות של דיכאון שלא מרפה - אז כדאי לפנות לטיפול.

להפנות גם את הקרובים

חשוב מאד לזכור, כי ההמלצה של פרופ' משה קוטלר תקפה גם למקרה שבו יש לכם חבר קרוב שאתם מזהים שמתאבל על אובדן של בן משפחה לאורך זמן ולא מצליח לצאת מהמצב - ואז כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים.

יום רביעי, 7 במאי 2014

מהן הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מאופיינות בדפוס חשיבתי או התנהגותי השונה מהמקובל הגורם לפגיעה בתפקוד או למצוקה. הפרעות נפשיות מסווגות דפוסי התנהגות שבין הנורמאלי לאי נורמאלי לצורך של איבחון וטיפול בבעיות אלה על ידי הפסיכיאטריה.
סוגים שונים של הפרעות נפשיות
הפרעות נפשיות מסווגות על ידי שתי שיטות עיקריות – השיטה האמריקנית המתוארת ב DSM והשיטה
האירופאית המתוארת ב 10 ICD וההבדלים בין שתי השיטות מאד קטנים.
פרופ משה קוטלר הוא פסיכיאטר המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות והוא מכהן גם כראש החוג ללימודי פסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף משמש פרופ משה קוטלר כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל וכפסיכיאטר משפטי.

הסיווג בשיטה האמריקנית של מחלות נפש מחולק לחמישה צירים שונים:
  1. הציר הראשון עוסק בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות דו קוטביות דיכאון מז'ורי, חרדות וכדומה.
  2. הציר השני עוסק בהפרעות אישיות או הפרעות על רקע פיגור שכלי.
  3. הציר השלישי עוסק בהפרעות מוחיות או גופניות עם ביטוי נפשי התנהגותי.
  4. הציר הרביעי עוסק בבעיות נפשיות של מצבי דחק (סטרס) לחצים סביבתיים וחברתיים
  5. הציר החמישי מתאר את רמת התפקוד.

בין הסוגים העיקריים של הפרעות נפשיות ניתן למנות:
  • סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות הפוגעות בשיפוט המציאות
  • הפרעות אפקטיביות הקשורות למצבי רוח שונים
  • נוירוזות כמו חרדות שונות וכדומה
  • הפרעות אישיות הגורמות לקשיים בהסתגלות למציאות
  • בעיות בתפקוד המיני
  • הפרעות שליטה ואימפולסיביות
  • הפרעות שמקורן בינקות או בילדות
  • הפרעות מסיבות רפואיות
  • הפרעות נפשיות עקב שימוש בחומרים כדוגמת סמים, אלכוהול, קפאין, ניקוטין וכדומה.
הפרעות נפשיות היוו בסיס לכתיבת ספרים ועשיית סרטים רבים שבהם הגיבור סובל מהפרעות נפשיות שונות כמו פיצול אישיות בסרט פסיכו של היצ'קוק וכיוצא באלה.

יום שני, 7 באפריל 2014

לכבוד יום הבריאות הבינלאומי: הכירו את מרכז בריאות הנפש בבאר יעקב

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב הוא חלק משילוב של שלושה מרכזים שונים, כאשר ביניהם מצויים המרכז לבריאות הנפש נס ציונה, והמרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. המרכז מתמקד בטיפול ושיקום של חולים פסיכיאטריים בתחומים שונים, הוא עובד בשיתוף עם בתי חולים שונים ברחבי הארץ, ומנוהל על ידי משה קוטלר.  

המחלקות השונות במרכז

המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב כולל כאחד עשר מחלקות אשפוז פתוחות וסגורות:
·         6 מחלקות אשפוז סגורות ופתוחות: מחלקות א' ו- ב' הן מחלקות סגורות לגברים בלבד, מחלקות ג' ו
מרכז לבריאות הנפש
– ד' הן מחלקות משולבות לנשים וגברים יחד והן סגורות ופתוחות,
 מחלקה ה' היא מחלקה אשר נועדה למבוגרים מעל גיל 65,
ומחלקה ו' היא המחלקה לחולים כרוניים אשר זקוקים לטיפול
ארוך טווח.
·     אשפוז יום: זו מחלקת יום שיקומית אשר מציעה טיפול
אינטגרטיבי באמצעות המודל ביו – פסיכו – חברתי. מטרת
המחלקה היא למנוע אשפוז מלא, וכן להעניק המשך טיפול
לאחר שחרור מאשפוז מלא, והענקת כלים לחזרה לחיים רגילים.
·      שיקום פנים: זו היא יחידת מעבר תוך מוסדית, אשר מהווה
מסגרת ביניים בין האשפוז לבין המעבר לחיים רגילים.
·         פסיכוגריאטריה: זו היא מחלקה סגורה אשר מטרתה לסייע לחולים מבוגרים במצבים נפשיים חריפים, ולסייע לחולים להגיע לאיזון נפשי על מנת שיוכלו להמשיך את חייהם כרגיל מחוץ למחלקה.
·         ECT: זו היא מחלקה בה שיטת הטיפול מתבצעת באמצעות שוקים חשמליים, ומטרתה לטפל במצבים נפשיים כמו: סכיזופרניה, מאניה דפרסיה ועוד.
·         TMS: מחלקה המטפלת בחולים באמצעות סליל מגנטי המוצמד לחלקים שונים ברחבי המוח, המעביר גלים מגנטיים לאזורי הפעילות השונים.

מחלקת מיון

נוסף על מחלקות האשפוז השונות מנהל ד"ר משה קוטלר גם מחלקת מיון למקרים נפשיים דחופים, הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.  

קצת על משה קוטלר


פרופ' משה קוטלר הינו ד"ר לפסיכיאטריה, ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב, ומנהל את בית החולים המשולב. בין תחומי הטיפול השונים בהם מתמחה משה ניתן למצוא: טיפול בהפרעות פוסט טראומטיות, הפרעות דחק נפשי, והפרעות נפשיות שונות.  

יום שלישי, 25 במרץ 2014

החברה הישראלית לרפואת התמכרויות – מטרות ופעילות

פרופ משה קוטלר עומד בראש החברה הישראלית לרפואת התמכרויות שהינה גוף הקיים בתוך ההסתדרות הרפואית בישראל ותפקידה הוא לקדם את הידע והמעמד של מקצועות הרפואה ההתמכרויות  החברה בראשות משה קוטלר הוקמה כדי לארגן ולאגד את כל העוסקים בארץ בתחומי הטיפול בנפגעים מסמים על מנת לשפר את הידע והטיפול בתחום זה וכדי לשפר את מעמד המקצועות הטיפוליים השונים בתחום.

מטרת החברה וערכיה


משה קוטלרגוף זה בראשותו של פרופ משה קוטלר הינו גוף מקצועי שלקח על עצמו לקדם את הטיפול בנפגעי סמים בארץ על ידי שילוב ואינטגרציה של כל בעלי המקצועות השונים העוסקים בתחום. כמו כן פועל הגוף למען הכרת התחום כהתמחות בפני עצמה, וכדי להוביל מצויינות במחקר ובטיפול של התמכרויות ותופעות נלוות בתחום זה.

הערכים של החברה הישראלית לרפואת התמכרויות הם:

• מקצועיות – מחויבות לסטנדרטים מקצועיים גבוהים
• אינטגרטיביות – מחוייבות לאיגוד ומיזוג כל הפועלים בתחום
• יושרה – מחוייבות לסטנדרט גבוה של יושרה ארגונית
• נאמנות – מחוייבות לנאמנות כלפי המטופלים והעוסקים בתחום
• אחריות – מחוייבות לסטנדרט גבוה של אחריות מקצועית ואחריות אישית
על מנת להגשים ערכים אלה פועלת החברה בתחומים רבים לרבות: קידום ההכשרות המקצועיות של העוסקים בתחום, עיבוי החומר הנלמד העוסק בהתמכרויות בתכניות הלימוד של בתי הספר לרפואה ובתוכניות הלימוד בפסיכיאטריה, קידום החלפת ידע בין מרכזים בארץ ובעולם בתחום זה, ניסוח ניירות עמדה בנושאים הרלוונטים הקשורים בתחום ההתמכרויות וקידומם לרבות בחקיקה, בתקשורת ובפרסומים שונים, קידום איכות הטיפול בהתמכרויות ובנגישות הטיפול לנזקקים לכך, וכן שמירה על רצף טיפולי ושימוש בטכנולוגיות טיפול חדישות.
בתפקידו כיו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות מקדם פרופסור משה קוטלר את כל הנושאים הללו על מנת לקדם את תחום הטיפול והמחקר בנושא התמכרויות שונות ובמיוחד התמכרויות לסמים ולהפכו לתחום התמחות ספציפי.

יום רביעי, 5 במרץ 2014

מהם הסימפטומים העיקריים של פוסט טראומה?


מצב של פוסט טראומה יכול להתרחש עקב חוויה טראומטית מכל סוג שהוא, שאיננה נרגעת לאחר שלושה חודשים מהתרחשותה. מצב פוסט טראומה יכול להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים, היחשפות לפיגוע חבלני, מלחמה, אסון טבע נוראי, אובדן של אדם קרוב באופן פתאומי, תוצאה של תקיפה מינית וכיוצא באלה.

מהי חוויה טראומטית

כל הדברים שצויינו לעיל הם למעשה חוויות טראומטיות, העלולות להוביל לתחושה של פגיעות גדולה, חוסר אונים
ומצוקה רבה. גם במקרים שהאירוע עצמו לא היה קיצוני או קשה כלפי חוץ, אך החוויה שהאדם חווה היתה מטלטלת וטראומטית, הוא עלול להיפגע בצורה דומה, כאילו והיתה חוויה מאד קיצונית גם מבחינה חיצונית.
מצב זה של טראומה, שאינו מפסיק לאחר כמה חודשים, יכול להוביל לפגיעה קשה בתפקוד היומיומי, ובאיכות החיים בכל תחומי החיים. הטראומה יכולה להשפיע על אנשים בדרכים שונות לרבות חוסר תפקוד בעבודה, ניתוק קשרים אישיים עם הסביבה או עם המשפחה, פגיעה בבריאות הפיזית של האדם וכיוצא באלה. אלה הם למעשה הסימנים של הטראומה שיש ללמוד להתמודד איתם בדרך של טיפול פסיכולוגי בטראומה. בנוסף, ישנם מקרים שבהם האדם מסתיר את הטראומה שלו מהסביבה, דבר היוצר קושי נוסף ביכולת להתמודד עם התופעה על מנת להתגבר עליה.

הסימפטומים הנפוצים של פוסט טראומה הם:

  • סף גירוי נמוך - המוביל לבעיות שינה, עצבנות יתר, כעס וזעם על הסביבה, חשדנות כלפי אנשים שונים, ואף כלפי אנשים מאד קרובים, אי שקט וכיוצא באלה.
  • נתק רגשי – מדובר על תחושה של חוסר עניין בדברים רבים וחשובים, אדישות או ניכור מהעולם ואנשים אחרים וכדומה.
  • הימנעות – מדובר בהתרחקות ממקומות ומצבים שעלולים להזכיר את הטראומה, וגם מכל ניסיון לגעת בטראומה בעזרת טיפול, שיחה או כל צורה אחרת.
  • נסיגה בתפקוד – זו יכולה לבוא לידי ביטוי בתלות באחרים או בהצמדות לאנשים ומקומות שנתפסים כבטוחים, וכל זאת לצד הקושי בביצוע דברים שגרתיים שבעבר לא היוו כל קושי. נסיגה מסוג זה יכולה להתרחש גם אצל ילדים שחווים פוסט טראומה וגם אצל מבוגרים.
מצב של פוסט טראומה יכול להוביל את האדם למעין לופ של נסיונות להדחיק ולהעלים את הטראומה, לצד כל אותן תחושות מציפות ובלתי נשלטות, הגורמות לחוסר שליטה ולחרדה גדולים עקב הטראומה שחוו. לעיתים עוברות שנים ארוכות עד שהטראומה תיתן את אותותיה, ולפתע חווה האדם את התסמינים, שנימנו למעלה מבלי להבין מאיפה זה מגיע אליו כלל. טיפול בטראומה יכול להעניק כלים חשובים לעיבוד הטראומה, ומקום לשקם את האדם בכוונה להחזירו לתפקודו הרגיל בדרך הדרגתית.
מכיוון שבפעמים רבות הביטוי של פוסט טראומה נמדד בתסמינים גופניים, הטיפול בכך משלב טכניקות שונות כמו הרפיה, דמיון מודרך, בפידבק וטכניקת EMDR, לצד שיחות וטכניקות נוספות של טיפול פסיכולוגי המיועדים למקרים אלה.
למידע נוסף ניתן אתם מוזמנים לפנות לפרופ משה קוטלר

יום שני, 3 בפברואר 2014

התמודדות עם אובדן למחלת הסרטן

אתמול חל יום הסרטן הבינלאומי, לצורך כך חשוב לתת תשומת לב לכל מה שקשור להתמודדות עם אובדן בתוך המשפחה. אבדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם, והוא מלווה אותנו בצורות שונות לאורך כל חיינו. אולם, ישנם מקרים בהם אירועים לא צפויים כמו מחלת הסרטן מביאים לחוויית אובדן קשה, אשר מצד אחד מלווה בהקלה על כך שבן המשפחה היקר אינו סובל עוד, ומן הצד השני מלווה בכאב גדול על לכתו של יקירנו מוקדם מן הצפוי, ועל החלל הגדול שנוצר בעקבות כך. משפחות אשר אחד מבני המשפחה חלה בסרטן, לרוב מתגייסות ומשנות את כל חייהן, על מנת לסייע לחולה להילחם במחלה. לאחר המוות נוצר ריק קשה לעיכול, קושי ליהנות מחוויות חדשות, וקושי גדול למלא את הזמן שהיה מוקדש לריצות וטיפולים שונים.    

שלבים שונים בתהליך אבל

למרות העובדה, כי כל אדם מתאבל בדרכו שלו, ניתן לזהות דפוס משותף לכל אלו אשר מצויים בתהליך של אבל:

·         השלב הראשון הוא שלב ההכחשה. פעמים רבות בני משפחה אשר איבדו את היקר מכל מגיבים במשפטים כמו: "לא יכול להיות", "אני לא מאמין" ועוד, ולעיתים התנהלות שלהם במהלך השעות והימים הראשונים שאחרי רגילה, כאשר הם אינם מפגינים סימנים של כאב.
·         השלב השני בתהליך ההתמודדות עם מוות הוא
 שלב הכעס. עם התפוגגות שלב ההכחשה
 עולה למודעות המציאות הקשה, אך אין עוד
מוכנות להתמודד עמה. לכן, התגובה היא של
 כעס כלפי גורמים שונים, אשר לעיתים אינם
קשורים למוות.
·         השלב השלישי הוא שלב ההתמקחות. בני
המשפחה מנסים להחזיר את השליטה לידיהם
על ידי מחשבות כמו: "אם היינו מבקשים חוות
דעת נוספת, אולי היינו יכולים להציל אותו".
·         שלב הדיכאון מגיע כמה שבועות לאחר האובדן, כאשר במקרה כזה אם הדיכאון מתמשך מומלץ ביותר לפנות לפסיכולוג, ואף לפסיכיאטר לקבלת סיוע.
·         בשלב האחרון מגיעים בני המשפחה לקבלה של המצב, ומתחילים לנסות ולהתארגן מחדש. שלב זה מגיע בערך כשנה לאחר האובדן, והוא גם מציין את הפסקת המאבק של בני המשפחה בנוגע למוות של יקיריהם.

פניה לפסיכיאטר לקבלת סיוע

מחלת הסרטן היא מחלה אכזרית ביותר. בני המשפחה צופים לאורך כל הזמן, כיצד האדם היקר להם מכל הולך ונעלם. מאדם בעל חיות והתלהבות, הוא הופך כבוי וזקוק לעזרה, עד שלעתים המוות הבלתי נמנע מגיע. תהליך זה קשה מאוד בעבור רבים, והם אינם מצליחים להתאושש מן הדיכאון המתלווה גם תקופה ארוכה אחרי מות החולה. במקרים כאלו חשוב מאוד לפנות לסיוע של פסיכולוג ואפילו פסיכיאטר על מנת לקבל טיפול. סיוע של פסיכיאטר יכול להחזיר את בני המשפחה לחיות חיים רגילים פחות או יותר, כמו שהיה לפני שפרצה המחלה. רבים מתקשים לחזור לסדר היום לאחר כמה שנים של התנהלות סביב אדם חולה, ומתקשים למצוא את עצמם בחזרה, לאחר שנים של דאגה.

יש חיים אחרי המוות

פסיכיאטר יכול לסייע לבני המשפחה להבין כי האדם, אשר הלך אינו יחזור עוד, אך הם חיים כאן ועכשיו, ולכן חשוב להמשיך לצחוק, לשמוח וליהנות עם כל הקושי.     

יום שני, 27 בינואר 2014

יום השואה הבינלאומי: כיצד מומלץ להתמודד עם הפוסט טראומה?

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה חל היום, ואיתו עולות לדיון מספר שאלות מרתקות לגבי האופן בו משפיעות תופעות פוסט-טראומטיות על איכות החיים שלנו. ניצולי שואה נאלצים להתמודד לאורך שנים ארוכות עם השפעות מן הסוג הזה. עבור רובם של ניצולי השואה, הדרך היחידה לפרום את הטראומה, ולהתגבר על מגבלות פסיכולוגיות ומנטליות היא באמצעות התייעצות עם פסיכיאטר. אך ממה מורכבת הטראומה, ומה הופך אותה לחלק כל כך מהותי בנפש של ניצולי שואה?

ראשית, כדאי להסביר כי הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה המוגדרת בתור פסיכיאטרית. היא נחשבת חלק מתחום הפרעות החרדה, מתפתחת לאחר חווית אירוע טראומתי, ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. שנית, הלוקים בהפרעה מגיבים לרוב בתחושות של פחד וחוסר אונים, אולם לא קיימת דרך חד משמעית לאבחן או למנוע זאת מראש. ההגדרה מהו אירוע טראומתי אינה נוקשה, ולכן יש מטופלים הסובלים מפוסט-טראומה אחרי תאונת דרכים קלה, לעומת אחרים המפתחים אותה רק באירועים קיצוניים ובלתי נתפסים כמו מאבקי השואה.

שכיחות התסמונת ואבחון פוסט-טראומה בקרב ניצולי שואה

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא בדרך כלל ארוכת מועד וקשה לטיפול. שכיחות התסמונת באוכלוסיה הכללית עומדת על 8%, לעומת אחוזים גבוהים הרבה יותר בקרב ניצולי שואה באופן ספציפי. מבחינה היסטורית, המאורעות הטראומטיים גם נחווים בצורה שונה בין המינים: גברים יכולים לפתח את ההפרעה לאחר חשיפה לקרבות במלחמת העולם השנייה, בעוד נשים יפתחו אותה בתגובה לתקיפות, אונס וכן הלאה. ההפרעה מופיעה גם בילדים ובמתבגרים, ולעתים נדירות היא הופכת להיות חלק מהדינמיקה המשפחתית של ניצולי שואה בארץ או בחו"ל.

פסיכיאטר יכול לאבחן פוסט-טראומה אצל ניצולי שואה באמצעות ארגז כלים מגוון. על פי קריטריונים של ה-DSM (ספר האבחנות האמריקאי), המאורע הטראומטי נחווה מחדש בדמות זיכרונות חוזרים וחודרניים, חלומות מעיקים והתנהגות הכוללת הזיות, אשליות ופלאשבקים. אצל ניצולי שואה מבוגרים בולטים בעיקר תסמינים עקביים של עוררות מוגברת:
-        קושי להירדם או להמשיך לישון
אי מנוחה
התפרצויות זעם
קושי בריכוז
הרגשת זרות או ניתוק מהסביבה

מדוע חשוב להתייעץ עם איש מקצוע?


החשיבות של התייעצות עם פסיכיאטר עבור ניצולי שואה מתחדדת, כאשר בוחנים את המשמעות המעשית של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. זו הפרעה הגורמת למצוקה קלינית, פוגעת בתחומי תפקוד חברתיים ותעסוקתיים, ומביאה לירידה חדה ביכולת התפקוד היומית. הטיפול בפוסט-טראומה מבוסס על שימוש בפסיכותרפיה, כאשר המטרה העיקרית היא להשיב את המטופל לרגעי הטראומה ולהתמודד אתם מחדש. הדחקה של אירועים מתקופת השואה או מלחמת העולם השנייה רק מחמירים את מצבו של המטופל, ולכן מעורבות של פסיכיאטר היא קריטית למצבו. פסיכיאטר מומחה כמו פרופ משה קוטלר יכול לעשות את ההבדל באיכות החיים של ניצולים.


לסיכום, פסיכיאטר הוא איש מקצוע שיכול לעזור לניצולי שואה הסובלים מהפרעות פוסט-טראומה. ההמלצה העיקרית היא להתייחס בכובד ראש אל הסימפטומים, ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.